86 תשובות
המשפחה שלי. לגמרי.
3 חברות שלי
הקאסט של מארוול ובעיקר אליזבת אולסן וסקרלט גוהנסון
אמ כלום :)
באתי לענות משהו ואז קראתי את השורה התחתונה

חשבתי על זה ויש לי תשובה כלשהי, כרגע אני פה כי יש לי תקווה קטנה שבעתיד אני אולי אעשה משהו חשוב (איזה חלום ילדות או באמת לשנות משהו) ולא בא לי לפספס את האופציה הזאת
אה רגע חתולות
הקראש וסטיפס
יש לי רשימה עם חברה שלי של דברים לעשות בחופש הגדול הזה
בשביל זה אני מתעוררת
התקווה והמטרה שאולי יהיה יותר טוב.
עתיד טוב יותר, ללא העתיד אני אבוד לגמרי.
tbh, הכלבה שלי. בלעדיה לא הייתי כאן היום.
לאחרונה גם הגעתי להחלטה מה אני רוצה לעשות עם העתיד שלי, אז כל יום נוכחי הוא יום בו אני מנסה להתקדם לעתיד הזה בדרך כזו או אחרת.
המשפחה שלי החברים שלי והוא
אנונימית
התקווה שיהיה טוב יותר
מטרות ואופטימיות
כל שעה שלי ביום מקדמת אותי למטרה שלי

שום יום שלי הוא לא יום מבוזבז
אני פחדן מדי בשביל להפסיק.
בכנות, היום היה לי יום נוראי והמצב הנפשי שלי ברצפה ואני מרגישה ככה כבר הרבה זמן,
ויצא לי לחשוב בדיוק על מה ששאלת ואני חושבת שמה שנותן לי כוח לקום בבוקר, להילחם, זה שיש לי אמונה בעצמי ואני מאמינה שאם אני אקום בבוקר ואקדם את עצמי, אני אגיע למטרות שלי ואגשים את החלומות שלי, אני מאמינה שאם אני אנסה, אני אצליח לשפר את המצב שלי
אני יודעת שאם בבוקר אני פשוט לא אקום מהמיטה ויעשה משהו עם החיים שלי, אני אכנס לדיכאון, אני אאבד את עצמי ואת מי שאני

ומוזיקה, גיטרה וסטיפס הם מקומות המפלט שלי שעוזרים לי להתמודד דרך אגב
מצחיק, בזמנים האלו כבר לא עולה לי כלום.
אבל יש לי רצון חזק ללמוד, אני רוצה לדעת הכל - ואם לא הכל את הרוב (וגם זה יעבור ;0). אני אוהבת את המשפחה שלי, חברות שלי, ידיד שלי ועוד אחד שאין להגדיר.
אני אוהבת שאפילו אתר אינטרנט של בעיקר מתבגרים עם הפרעות נפשיות יכול לגרום לי לצחוק בקול.
אני קמה כי אני מרגישה מאושרת לפעמים, וזה יותר ממה שיהיה אם לא אקום, אני מניחה.
במבה, אתה מקסים, ואני אוסרת עליך לחשוב על שטויות שהשאלה הזו מובילה אליהן. תקום כדי לעזור לאנשים, כמו שאתה עושה פה, ובחיים מעבר למסך.
ה' ומוזיקה
הפחד למות זה הדבר היחיד בנתיים
כדי לא לאכזב אחרים.
במילה אחת מוזיקה
אחרי שחשבתי על זה קצת החתולים שלי מחזיקים אותי בחיים. נשמע קצת מטופש אבל בלעדיהם. מי יודע.
אולי אוכל בעיקר מתוק
אה וסבתא שלי כל פעם שאני חושבת עליה עולה לי חיוך
שואל השאלה:
@~yovi~- זכית, תעריך כל רגע שיש לך משפחה שאתה אוהב אותה ושהם אוהבים אותך חזרה. זה אולי נראה לך דבר שבשגרה, אבל הרבה לא זוכים לכך.

@מול כולנו אין סיכוי- זה מה שאני מספר לעצמי, אבל בתקופה האחרונה עורערתי. לא יודע. ככל שעוברים הימים אני שוקע עמוק יותר ויותר, עד שאני לא חושב שאצליח אי פעם לקום להשתקם ולהיות מי ומה שאני רוצה. אני נופל מטה קילומטרים מבלי שאף אחד מבחין. הגוף שלי אולי פה, אבל הנפש.. במקומות חשוכים וקשים.

@yasen- 'אולי' זה לא מספיק. אני קצת סותר את עצמי כרגע חח אבל משום מה יש לי הרגשה ממש חזקה בלב שבסוף יהיה לי טוב. אבל אולי עוד שנה ואולי עוד שלושים שנה. ואני לא רוצה לחיות בשביל העתיד, אני רוצה לחיות את ההווה. לא מקונן בי הפחד של מה אם אני לא אהיה מאושר או לא יהיה לי עתיד, כי זה יגיע אני יודע (כל עוד לא אמות באופן מוקדם מהצפוי). אבל בנתיים הימים עוברים, מתבזבזים, ללא מעש, פשוט הולכים לפח מיחזור. לא, בעצם לפח, את הנעשה (וגם הלא נעשה) אין להשיב. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור וזה מה שצובט אותי. ולהתחיל להסביר למה אני לא עושה משהו עם עצמי, זה לא לסטיפס.

@sand undertable ו-@s i- תשובה מצמררת. וכואבת. ולמרבה הצער נכונה. אוי טאטע.

@rock star- גם לי לא עולה כלום. רק הייאוש, האכזבה עצמית, השנאה עצמית, הכל מכל. סערת רגשות קשה לפיצוח, שבנימה הומוריסטית- אפילו הפסיכולוג הטוב בעולם יתקשה להבין אותי. חח אולי הוא עוד ייכנס לבית משוגעים מרוב שיפול עליו שיגעון ממוצא פי. הכלל, אני שם לב שאת נהנית מהדברים הקטנים בחיים. והפחות משמעותיים (*לכאורה*). פעם גם אני הייתי ככה. גם היום האמת. אני יכול להסתובב בטבע ושעה שלמה לא להירגע מההתפלאות. ולא עכשיו נוף שוויצירי, סתם טבע ליד הבית. ובא לי לצרוח לאנשים לאיפה אתם הולכים הלוך ושוב רצים ממקום למקום, תראו איזב פרחים מהממים, איזה גזעי עץ עבותים, איזה צבעים נדירים! בכל אופן זה מקסים אבל הגעתי למצב שגם זה כבר לא מדבר אליי. אין לי כח לשום דבר. לא לחלומות שלי. לא לעצמי. אני קם כל יום למשהו כ"כ פתטי שאני אפילו לא אגיד אותו. זה עושה אותי שמח *רגעית* ותו לא. בלעדיו, הייתי נשאר במיטה כל היום.

סליחה שלא הגבתי לכולם.
בתקווה להבנה.
אנונימי
משפחה ומוזיקה קל
אני בתכלס
הקראש
הסלבריטי קראש
הכלבה שלי
וואלק המשפחה, לא רוצה לאכזב אותם.
סבא שלי ז"ל
אני יודעת שאם אני אעשה משהו לעצמי הוא יהיה נורא מאוכזב והוא גם אמר לי את זה ואני לא רוצה לאכזב אותו
הוא.
ההתמכרות לאינטרנט, למידע, לידע שיש לעולם להציע.
אנונימית
אמא שלי והכלבים שלי
אנונימית
המשפחה
כלבים
וכתיבה.
וכמובן שאני עצמי
אם לא הייתי הןלכת היום לסיבוב בקניון עם ההוריפ שלי ולא הולכת לדוגווקר ולא פותחת משתמש בוואטפד היה יום מבאס קצת
היעדים שהצבתי לעצמי מבחינת קריירה וגם האנשים שחשובים לי בחיים וכיף לי להעביר איתם כל יום :)
מוזיקה נקודה.
האמת שהחניכים שלי והתנועת נוער
זה הדבר שגורם לי להרגיש הכי משמעותית ושאני הכי ממצה את הפוטנציאל
עכשיו כל יום מתארגנים לקראת המחנה קיץ
ושנה הבאה אני בשנת שירות של התנועה וזה ממלא אותי
אנונימית
חברים שלי והמשפחה שלי.
אה וכשאני יודעת שאין לי מה לעשות ביום וזה יהיה יום מבוזבז סתם אני פשוט לא קמה
אנונימית
המוסיקה והחלום הגדול שלי.
thv
התקווה הקטנה שנשארה לי
i do it for my familly
שואל השאלה:
^
liar
אנונימי
you'r right, i did it for me.
i liked it.
i was good at it.
המורה שלי
אנונימית
עד כמה שאני שבורה מבפנים אני תמיד משתדלת להראות הומור כלפי חוץ אז נראלי שהומור ומוזיקה.
הכלב שלי 2 חברות השירים שאני שומעת
אנונימית
אני בילבד אני לא צריכה להיות תלויה באף אחד!!!!
סדרות באורך של אלוהים ישמור
החברה הכי טובה שלי היא הבנאדם הכי טוב שהכרתי כל כך כיף לי לדבר איתה היא באמת חברת אמת חוץ ממנה כמה חברות ועוד כל מיני דברים
שואל השאלה:
^^^
שאולי יום אחד יהפכו למציאות?
אנונימי
לא אולי חבר
הם יהיו מציאות.
אני קורע את התחת שלי בשבילם ,כל החיים שלי סובבים סביבם אם לא הייתי אוהב מדע כל כך ככל הנראה הייתי מתאבד
הפחד מהמוות
אני פחדן מדי בשביל להתאבד
אנונימי
שואל השאלה:
^^
זה מה שקיוויתי לשמוע.
מאחל לך בהצלחה.
תלך עם האמת שלך עד הסוף.
אנונימי
המחשבה של כל הדברים שיש לי לעשות בחיים כאילו כמו: לטוס עם חברים, לצחוק, צניחה חופשית , כל מיני חוויות כאלה
אנונימית
העובדה שאם אני מת אני לא אחזור.

אני מעדיף לסבול במקום להיעלם
זה מה שמשאיר אותי בחיים.
שואל השאלה:
^^
זה יפה ונכון, אבל לא מספיק. צריך משהו אמיתי ביד שיעזור לך להתגבר על כל תקופה קשה. זו דעתי.
אנונימי
^ את האמת שזה כל מה שמחזיק אותי, אני יודע שאם אסיים פה את הכל אז לא אצטרך לסבול, אבל אאבד את הדברים שאני כן אוהב.
שואל השאלה:
^
התחברתי למה שאמרת. גם אני מעדיף לסבול במקום לא להיות. עצם זה שאני לא אהיה קיים מפחיד אותי יותר מכל דבר אחר. ברגעים קשים אני מנסה להסתכל על זה- אני חי, נושם, רואה, אוכל, זכיתי. אבל עדיין אתה צריך שיהיה לך משהו ביד, איזה חלום גדול. לא יודע. אותי לא מספק רק לחכות לטיסה עם חברים או לעשות צניחה חופשית.
אנונימי
תמצא לך תחביבים
למשל לנגן בגיטרה אתה יודע?
אנונימי
^^ אני מניח שהמשפחה זה מה שמניע אותי להמשיך, אני לא יכול לדמיין את אמא שלי קוברת את הבן שלה, אני לא יכול לדמיין את הרגשות אשמה שלה, היא אמא מטורפת שעושה הכל, כל החיים שלה היא תהיה בתעלומה של "מה עשיתי לא נכון?" ואף אחד לא יספק לה תשובה.

אמא שלי היא משקיעה בכל דבר קטן שלי ואני לא יכול לדמיין אותה שמה את הבן שלה בקבר ולא יודעת מה או למה זה קרה.
שואל השאלה:
^^
מדבר אלי? כן יש לי תחביבים, ויש לי גם חלום שאפתני למדי אך ריאלי לגבי קריירה מסויימת. בין היתר זה מה שנותן לי כח. התקווה, התקווה שיבוא יום והכל יהיה מאחורי, היום הזה שהפצעים שאני בהווה צריך לטפל בהם יהיו חבושים ונפשי תהיה בריאה יותר. אני מנסה לדמיין את חיי העתידיים, ואני די אופטימי. אני פשוט צריך לקום ולשנות את המצב, להתחיל להתקדם ולעשות משהו עם עצמי, וזה מסובך מכפי שאתה חושב. ושוב, זה אישי מידי מכדי לפרט בפלטפורמה הזאת. ובכלל, אני לא חושב שאף אחד יכול לעזור לי חוץ מעצמי. אנשים יכולים לכוון אולי, ללא רצון ומשמעת עצמי אני לא אתקדם.
אנונימי
שואל השאלה:
^^
מזדהה איתך מאד, אבל זה מניע פסול קצת. אני גם לא יכול לעשות את זה לאימי, אמא שבמסירות נפש גידלה אותי. אבל לחיות רק בשבילה? זה מרגיש לי לא נכון. אז אני לא יודע אם באמת יש לי בשביל מה לחיות, אבל אני חושב כך. מקווה. חלק מהם ציינתי מקודם.
אנונימי
אבא שלי וחברה שלי
העתיד שלי מה עוד יכול להשתנות בעתיד רצון וכוח
^ חיפושית מה זאת אומרת חברה שלך?

כאילו בשביל אבא שלך וחברים/חברות?
מה יש לי כבר להפסיד מלהמשיך לחיות?
אחים שלי. וחוץ מאנשים? תקווה שיהיה טוב יותר כנראה, למרות שזו סיבה דיי טיפשית, אבל אני באמת מקווה שיום אחד בעתיד אולי יהיה לי טוב, אולי אצליח להתקדם עם עצמי הלאה ולהגשים חלומות ומטרות. עד אז מנסה לעבור את הימים, להסתכל גם על המשהו הקטן שכן היה טוב. ושוב אחים שלי באמת מזכירים לי הרבה למה אני כאן. זהו בערך חח קצת אישי לכאן
הידיעה כי המוות תמיד נמצא מעבר לפינה והוא אינסופי, אך החיים עצמם הם מוגבלים. מכן שאני לא ממהר לדאוג למות, אני ממתין עד כמה שניתן ומנצל כל דקה שהרווחתי לחוות את המתנה הזו שנקראת "חיים".
אני לא מפחד למות, אני מפחד לא לחזור.

אני מעדיף לסבול, מאשר להיעלם.

אם אתה מת, אתה לא תחזור, אם תסבול, זה יעלם מתישהו.

אם תעלים את עצמך מהעולם בגלל כאב מתמשך, אתה לא תהיה שם כשהוא יעלם, וזו ההרגשה הכי טובה בעולם.

לעצור את החיים שלך בגלל כאב מתמשך או בגלל קשיים בחיים לא יגרום לקשיים להיעלם, זה יגרום לך להיעלם, אני לא ממהר למות, אני ממהר להגיע להצלחה לפני הנפילה.
לחשוב שיהיה יותר טוב
כרגע?-
כלום
ידע
היי שלום אני בלוב^
כן
המשפחה שלי וסטורים של אדיר מיז.
אנונימית
מוזיקה.
אף אחד.
אבל מה היה קורה אם לא היית קם? זה לא גורם לך שום הנאה, נכון?
זה פשוט כי אין לך כוח, אתה חושב שאין טעם. אבל במיטה כל היום סובלים, זה פשוט לא כיף. ואם תצא לצלם, תצא לטבע, תפתח תחביב נוסף, תמצא עבודה, תלמד דברים שאתה אוהב, אני מבטיחה לך שהימים שלך יהיו טובים יותר.
אתה אומנם לא מרגיש משמעות אמיתית בסוף היום, אבל אתה מרגיש סיפוק. עשיתי, היה, נהניתי וזה לא היה יום במיטה.
ברצינות, בחופש הזה הייתי שבוע במיטה ויום אחד עם חברות וזה העלה לי את מצב הרוח בצורה שאני לא יכולה לתאר.
ואני יודעת שאתה נהנה מדברים מסויימים, אז תעשה אותם, גם בתנועות של רובוט, זה עדיף מכלום ~
אני לא קמה בבוקר אני קמה בצהריים.
סתם ועכשו ברצינות חברות שלי
אנונימית
במבה
אני מבינה אותך. כשאתה קם להווה שאתה מרגיש שאתה מבזבז אותו ולא עושה את מה שאתה רוצה לעשות, ולא מנצל את הזמן שלך פה.
מה שכן בגלל זה רשמתי גם מטרה, לדעתי לפעול כדי להשיג מטרות (גם אם אתה יודע שהם יגיעו בכל מקרה צריך לפעול בשבילם) זה מה שמשנה את המצב ונותן משמעות ברגע שאתה פועל.
אמרת שיש סיבה שבגללה אתה לא פועל.. אבל גם אם תפעל כדי להשיג את המטרות הקטנות שלך או סתם דברים שאתה רוצה להגשים כרגע ואתה מסוגל להם, זה יתן להווה שלך קצת יותר משמעות.
גם חשוב לראות את הטוב בכל דבר. גם אם אתה כרגע קם להווה מיותר, אתה בכל זאת חי ומונע הווה גרוע לאנשים סביבך. אני לא רואה תטוב תמיד, אבל לדעתי אנשים שעושים את זה מצליחים להנות (קצת) מההווה שלהם בכל מצב שהם נמצאים בו.