אני לא חושבת שאני מסוגלת יותר

ממש לא בא לי לגור עם המשפחה.. הם כל הזמן מבולגנים ,לא מסודרים , לא שומרים על ניקיון וצועקים על שטויות , מתנהגים בצורה מביכה , לא נותנים פרטיות ..
אני היחידה בבית שכל הזמן מנקה ומסדרת חוץ מיימי שישי, זה לא שזה התפקיד שלי אבל אני לא יכולה כשלא מסודר ונקי: אני קמה בבוקר- מסדרת ומנקה , אני חוזרת מחוץ לבית כשאני גובעת ברעב -אבל אני מסדרת ומנקה , הם הולכים לישון -ואני נשארת לסדר ולנקות.. נמאס לי מזה , אבל כשאני משאירה להם את הבית מלוכלך (כמו שהם השאירו) הם צועקים עלי או מתעלמים וזה גורם לי להתעצבן על כולם
הם לא שואלים מה שלומי,הם לא אומרים שהם גאים בי , שהם אוהבים אותי, שהם תומכים בי..
דיברתי איתם על זה פעם ואמרו "אנחנו לא יכולים להגיד לך כל הזמן, תיזכרי את הפעם הזאת שאמרנו שאנחנו גאים בך עד לפעם הבאה".. הם כאלה מרושעים
אין לי אפשרות לעבור לדירה אחרת כי אני קטינה ואין לי מספיק כסף לזה
מה עושים?