אני צריכה לפרוק ושמישהו לא ישפוט אותי.

לפני בערך 5 שנים עברתי משהו. אני לא יכולה לקרוא לזה ע|נס כי זרמתי עם זה. הייתי רק בת 9. הדבר הזה נמשך כמה ימים. אני לא ידעתי שזה לא בסדר, ושזה רע. כי אני ממש סמכתי על הבן אדם שעשה את זה ולא יכולתי לדמיין אותו פוגע בי. אני לא ממש יכולה לכעוס עליו כי גם הוא לא ידע אם זה טוב או רע. אבל זה לא משנה את העובדה שהוא עשה את זה, ושאני זרמתי עם איתו. ובגלל שאני זרמתי איתו אני לא ממש יכולה לכעוס עליו. הבעיה זה שאני כועסת ולא יודעת על מה לכעוס. היום התחלתי שוב לחשוב על זה ברנדומליות וזה לא עוזב לי את הראש. במבט לאחור מאז אותה תקופה שזה קרה אני הפכתי להיות יותר עצבנית ועצובה. אני כועסת על עצמי, אני חושבת שאני אשמה בזה. כי זרמתי עם זה. איתו. אני כל כך כועסת על עצמי כי סמכתי עליו. הייתי תמימה לפני שזה קרה. ועכשיו אני פשוט שבורה מזה. אני מרגישה מלוכלכת. מטונפת. ששום מקלחת שבעולם לא תוריד את זה. זה הכל אם קראתם עד לכאן תודה. תודה שהקשבתם. ותודה שאתם לא שופטים.