אמ... מחר יעברו שלוש שנים מאז שאחותי מתה...

אין לי ממש תשובה חד משמעית בשבילך, אבל את מוזמנת לדבר איתי אם את צריכה/רוצה...

אל תבואי לבית הספר.
מצטערת בשבילך:)

אני מצטערת לשמוע.
אולי פשוט לא תלכי לבית ספר מחר?

שואל השאלה:
אני לא באה לבית הספר אף פעם ביום הזה, אבל הם לא מפסיקים להתקשר ולשלוח הודעות ככ מזויפות שאני יודעת שלא באמת אכפת להם ממנה או מהיום הזה.

קודם כל אני ממש מצטערת בשבילך, אם את צריכה מישהו שיקשיב לך את תמיד מוזמנת לדבר איתי ואני חושבת שכדאי שתקדישי את היום הזה לשקט עם עצמך ולא תלכי לבית הספר :)

ככ מזדהה איך כולם תמיד צבועים ופתאום "דואגים"
וזה בסדר להתפרק לא חייב לצאת מזה משהו וגם לא תמיד שולטים בזה אל תרגישי רע

אם הם לא באמת מתכוונים וזה הודעות מזויפות אל תתייחסי, תתעלמי מזה, גם אם זה קשה את תצליחי

לדעתי כדאי שמחר לא תלכי לבית ספר,זה יום שקשה בשבילך ותדברי עם המורה.
את לא צריכה לתת הסברים לאף אחד,אני לגמרי מבינה אותך בקטע הזה שפתאום כולם מתעניינים והכל..
גם לי שני אנשים שאהבתי נפטרו..ופשוט תשכחי מהכל.
יש אנשים שבאמת כנראה אכפת להם ממך
משתתפת בצערך ❤

היי אל תיהי בטוחה שזה מזוייף, פשוט את אחותה והיא חלק מהשגרה שלך וזה טבעי, בשבילם אבל זה לא ככה וזה לגמרי טבעי, זה כן חשוב שהם ככה מנציחים אותה וזה יפה זה לא מובן מאליו. אם זה לא עושה לך טוב באמת עדיף שלא תגיעי וזה בסדר:) את חזקה ובקשר לטלפונים ולהודעות, לא תמיד צריך לענות תזכרי שאת לא חייבת שום דבר לאף אחד

שואל השאלה:
היא עברה אונס... במכתב שלה היא טענה שזאת הסיבה העיקרית למעשה שלה
אבל זה לא משנה כי בכל מקרה לא אכפת להם ופשוט נמאס לי מזה שביום הזה כולם פתאום מלאים אכפתיות ושוכחים ממנה אחרי חמש דקות. זה גורם לי להשתגע. כאילו שהיא סתם עוד בן אדם שמת וכאילו היא חסרת חשיבות.

אם את חוששת להתפרק מולם - תתפרקי כשאת לבד/תתפרקי מול אנשים שאת יודעת שחולקים אותו צער כמוך באותה המידה .
[כשתפגשי באותם הילדים בהמשך - תיהיי אדישה לתגובות שלהם.]
אם את מרגישה שאפילו אם תפרקי את הכל לפני שתפגשי בהם , אם תרגישי שאת כנראה תישברי , אם את לא רוצה שיראו אותך במצב הזה - אל תיהיי במקום בו הם נמצאים , ואם הם יוצרים עמך קשר דרך הסלולר(או כל מכשיר אחר) - אל תעני , או שתעני להם כמה מילים פשוטות .

^^^^^^^^^^מציעה לך אז לכבות את הפלאפון

תקשיבי אני לא באה אלייך בכוונה רעה או משהו כזה כי אני מבינה אותך וכן איבדתי אנשים שקרובים אליי, לא מהגרעין המשפחתי אבל אממ כן.
בקיצור אני חושבת שזה לא נכון להגיד שההודעות הן מזויפות. בואי אנשים לא כל יום יבואו וישאלו אותך אם את בסדר וכל זה. הם לא היו אחים שלה את לא יכולה לצפות מהם לבוא כל פעם ולשאול אותך איך את עם זה. ביום של האזכרה הם שולחים דבר ראשון כדי לזכור אותה ולהנציח אותה ודבר שני כי זה כביכול היום הכי קשה בשנה. לדעתי תכבדי את זה שהם שואלים ותעריכי את זה כי לא כולם מקבלים הודעות כאלה מאנשים.
גם בואי, באמת היית רוצה שיבואו אלייך מלא וישאלו אותך איך את עם זה על בסיס קבוע? זה סתם יגרום לך לרחמים עצמיים ואם כמה שזה קשה (וזה קשה) את צריכה לחיות את החיים שלך כרגיל וגם הם.. לא כל העולם סובב סביב זה.. מבינה?
באמת שלא בקטע רע או משהו כזה באמתת ומשתתפת בצערך מכל הלב

שואל השאלה:
^אני לא רוצה שהם יבואו כל יום וישאלו אותי אם אני בסדר, אבל אני מעדיפה שהם לא יכתבו כלום מאשר שסתם יעמידו פנים שאכפת להם.. לא אכפת להם, הם יודעים את זה. הם עושים את זה רק בשביל שלא יגידו שהם לא בסדר. לא אכפת לי שהם לא יכתבו כלום, פשוט שלא יעמידו פנים. הם לא זוכרים בכלל את היום הזה, זה המורה שלי שאומר להם לכתוב. זה רק גורם לי להרגיש כמו מישהי שצריך לרחם עליה, אם לא אכפת לכם אל תכתבו. זה הכל. אני לא צריכה את ההשתתפות המזויפת שלהם.

אני בתכלס לא מכירה את הילדים אז לא יכולה באמת לענות לך על זה יכול להיות שזה באמת נכון אז לא יכולה לשפוט ולהחליט באופן חד משמעי אבל איך את יכולה לדעת מהודעה שזה לא אמיתי? זה לא שאת רואה את ההבעות פנים שלהם ואת הצורה שהם פונים אלייך..

שואל השאלה:
כי אני יודעת שהמורה אומר להם להגיד את זה, חבר טוב שלי סיפר לי מה הולך שם כשדיברתי איתו על זה

אה. בכל מקרה אל תסנני אותם כי זה פשוט מוזר ויחשבו שאת כזה סנובית ושכביכול יגידו ביניהם שתגיד תודה שכותבים לה בכלל.. לא שזה משנה ככ מה הם אומרים אבל אממ כן
תעני להם ביבש תודה, בסדר וכאלה וזהו
בכל מקרה המורה אומר אבל הם מחליטים אם לשלוח או להתעלם ממה שהוא אומר...

את חייבת ללכת לבצפר? או שהם באים לאזכרה או שהם אומרים לך יום לפני או אחרי

אל תלכי
כולם יבינו את זה ויכבדו

אנשים תקראו לפני שאתם כותבים היא אמרה שהיא לא הולכת ושולחים לה הודעות

תרשמי להם תודה ותמשיכי הלאה, מבינה אותך שזה צבוע..
אל תתני לזה יותר מדי חשיבות, תמשיכי בשלך להציח את אחותך יהי זכרה ברוך.
משתתפת בצערך, מוזמנת תמיד לפרטי לדבר מתי שרק תרצי ❤

אל תבואי לבית ספר זה נורא מה שעברת וגם אם יצדיקו וגם אם זה לא זה לא באמת משנה למרות שכנראה שיצדיקו.
בכל מקרה אני מבינה את הקטע עם הזיוף ושהם סתם מרגישים מחוייבים. תיהי בבית עם המשפחה.

מצחיק אותי ^
תגיד לי אתה רציני שאתה כותב את הדברים האלה?? זו אחותה, הדרך בין. היחידות להרגיש קרובה אליה היא להקדיש יום אחד לזכרה.
יש דעות שצריך לשמור לעצמך, קצת טאקט באמת. אנשים מרגישים יותר מדי בנוח כי הם מאחורי המסך וברוב הפעמים אנונימיים.

שואלת השאלה - מצטערת לשמוע על האובדן שלכם. הלוואי והמצב היה אחר... אני דווקא חושבת שמחלק מהאנשים זה רצון אמיתי לדעת איך את מרגישה כי זה יום קשה שמזכיר לך את היקר לך מכול. אם יש לך קושי עם כל זה, פשוט להתנתק יום אחד מהטלפון ופשוט להיות עם המשפחה.

אל תלכי,
ותכתבי לאותם אנשים ששולחים לך להפסיק לשלוח לך הודעות כל פעם ביום של האזכרה.
אני בטוחה שזה יקל עלייך מלחשוב על זה הרבה.

משתתפת בצערך 3>
אם ילדים שולחים לך הודעה רק ביום מותה תסנני אותם
יש לך מספיק על הראש את לא צריכה לדאוג לילדים שמנסים לצאת טוב למרות שהם שוכחים מזה יום אחרי

שואל השאלה:
יש לי חברים קרובים שבאמת מתעניינים בשלומי ביום הזה, אבל פתאום באים כל מיני ילדים, שחלקם אפילו לא מחבבים אותי ואנחנו מסוכסכים, ופתאום הם החברים הכי טובים שלי ואני כל כך מעניינת אותם. זה צבוע וזה בלתי אפשרי להיות רגועה לידם. זה מוציא אותי מדעתי...

יואו משתתפת בצערך 3>
ולשאלתך: לפי דעתי עדיף שלא תלכי הרי בכל מקרה זה יום קשה עבורך ואם סתם יעמידו פנים שהם באמת מתעניינים ואחרי 5 דקות לא מתייחסים לזה אז זה סתם יקשה עלייך וגם מבחינה לימודית יהיה לך קשה להתרכז ככה...
ובכל מקרה את מוזמנת תמיד לדבר בפרטי...

משתתפת בצערך
האופציה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה זה פשוט לא ללכת ביון הזה לבית הספר

הם לא מרגישים את אותו הכאב שאת מרגישה.
ברגע שהם שולחים הודעות ומתקשרים הם מרגישים שזה מחזק/ עוזר לך להתמודד עם היום הזה.
זה לא מה שמעסיק אותם כל היום לדעתי אין להם סיבה להיות באבל כל היום אם זה לא מדבר אליהם.. הם בטח רוצים לכבד.

אני כלכך מצטערת לשמוע, אין לי תשובה לשאלה אבל יהי זכרה ברוך ושלא תדעי עוד צער.

מצחיק אותי, בתור דתי אני אומר לך שמה שאמרת ממש לא במקום, לא משנה מה שאנחנו מאמינים בו מה יצא לך מזה שאתה פשוט אומר לה? קצת טאקט (ולשואלת תכבי את הטלפון באותו יום ופשוט תנסי להירגע ולשמוע מוזיקה/לראות סדרות ואני מצטער לשמוע יהי זכרה ברוך)

קודם כל משתתפת בצערך,
הייתי מציעה לך לא ללכת לבית ספר ואני אמנם לא עברתי משהו כזה אבל יכולה לתאר לעצמי שזה קשה להרגיש שהדאגה כלפיך מצידם לא אמיתית.
אם תרצי לדבר בפרטי אני כאן!

אולי זה לא מזוייף, אולי הם באמת מצטערים ואז חוזרים לשגרה. אני מצטערת , את תמיד יכולה לדבר אני כאן3>

הם פשוט מנסים להיות נחמדים אני מניחה.. אני ממליצה לך לשים את הטלפון על מצב טיסה ולא להיות בטלפון בכלל כדי שלא תראי את כל ההודעות האלו.
ואני מצטערת בשבילך❤

תסנני את כולם

מוזמנת לפרוק :)

היי אהובה
ראיתי את השאלה שלך, קראתי כל מה שכתבו עד עכשיו, ועכשיו אני עונה.
אני קודם כל כלכך מצטערת על מה שאת אחותך והמשפחה עברתם. אני יודעת שאומרים לך את זה הרבה ושלפעמים באמת נמאס לך מזה, אבל אני אומרת את זה כי אני מבינה את הכאב שלך. שמישהו שאהבת הולך, מישהו שהלוואי ויכולת לעצור אותו מללכת, שהיית אומרת או עושה משהו,שהיה עוצר את מה שקרה.
אני רוצה לומר לך, שאנשים זה דבר לא ברור, ובחיים לא יהיה. את בחיים לא תוכלי לדעת אם הם באמת מתכוונים, מתחנפים,או עושים את זה רק כדי לצאת "ידי חובה".
אבל מה שאני כן רוצה שתדעי, שיש אנשים כאלו, שיתמכו בך,יאהבו אותך, ויעשו לך את הטוב הזה וכן את לא תשכחי את אחותך לא משנה כמה תנסי לשכוח אותה, ואני כלכך מבינה אותך. אבל תקיפי את עצמך באנשים שאוהבים אותך, שאת מרגישה בנוח איתם, ופשוט תדברו. על מה שהיה, על זיכרונות. זה נשמע מאוד מוזר שאני אומרת ככה, אבל תהפכו משהו שלילי, את הכאב, למשהו חיובי. את הזיכרונות שאחותך ז"ל עשתה, את הדברים הכיפיים ביחד.
אני באמת באמת כלכך גאה בך שאת חזקה, בך, במשפחה שלך, ואני יודעת שאת כנראה עצובה ולא רוצה ומעוניינת לדבר, והכול בסדר! אבל אני רוצה להזכיר לך שאם קורה משהו, את עצובה,בודדה,רוצה שמישהו פשוט יקשיב, אני פה אהובה שלי:)
אני מאחלת לך רק טוב אמן אמן:) אוהבת אותךxx

אני מצטערת כלכך לשמוע, לדעתי פשוט תסנני

ממש מצטערת, ואני גם מבינה לפעמים פשוט רוצים להיות לבד

היי,
שומעת את הצער ואולי גם כעס שעולים משאלתך... נראה שאת חשה תחושת נתק.. כאילו החיים בחוץ מתרחשים, זזים, צוהלים ואצלך בפנים, הכל נעצר. נראה שמכעיס אותך הדאגה שלהם שאולי מתפרשת לך כרחמים וצביעות.. נשמע שהיום הזה מרוקן אותך.. אובדן של אדם קרוב.. אחות.. יכול להשאיר חלל שנפער. כמה מציף ומטלטל זה מרגיש.. משערת שהיית רוצה להיות עם עצמך, להתאבל וכאילו ההודעות מאותם ילדים לא נותנים לך מנוח ולהחזיק הכל בפנים נשמע כמו משהו בלתי אפשרי..
יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שניתן יהיה לשתף בתחושות שאת חווה..
אם תרצי, מזמינה אותך לצ'אט האישי והאנונימי של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אחד המתנדבים יהיה שם לתמוך ולהקשיב למחשבות ולכאב שעולים בלי שיפוטיות ואולי לעזור לחשוב יחד איתך מה יכול לעזור לך כרגע.
מחכים לך...
שלך,
מתנדבת סה"ר

אמא שלי התאב*ה בסוף כיתה ג ובאמת שאני ממש מבינה אותך, בהתחלה אהבתי את הצומי אבל אז הבנתי שזה רק מרחמים ואף אחד לא באמת רוצה להיוצ חבר שלי וזה הרגשה מזה מבאסת
תגידי להם שאת צא צריכה את הרחמים שלהם ושאם הם באמת רוצים חעזןר שהתעסקו בעניינים שלהם
אני עברצי ביצ ספר לפני חודש וחצי בערך (כי עברצי עיר) וסיפרתי שם רק ל2 בנות שממש התקרבתי אליהם כי רציתי שקודם יתקרבו אליי בגחח מי שאני ולא בגלל שהם מרחמים עליי ואני מציעה לך שכל פעם שאת ךוגשת מישהו חדש לעשות את אותו דבר
משתתפת בצערך

ואת תמיד יכולה לדבר איתי

וואו מזעזע, את יכולה לדבר איתי אם בא לך, גם מישהו מהמשפחה שלי התאב*ד בגיל צעיר יחסית

אם את צריכה אני פה גם אבא שלי נפטר

הם חארות. את יכולה פשוט לא לבוא.. אל תתייחסי לסתומים האלו.

מבקשת שתקראי הכול!!

תקשיבי אני לא רוצה להקשות,
אבל כנראה שהילדים האלה לא חברים קרובים שלך והם יודעים שקשה לך אז הם מתעניינים.
ברור שזה מעצבן אבל זה לא בא ממקום של זיוף זה בא ממקום של דאגה, הם רואים שקשה לך אז בראש שלהם המעט שהם יכולים לעשות זה להגיד לך שיהיה טוב והכל.
כן זה מזוייף וזה מעצבן אבל בסהכ בשביל להתמודד עם זה תנשמי ותביני שזה בסהכ כמה ילדים שדואגים לך, וזה לא רע אם תתפרקי מולם קצת. תאמיני לי שהם יודעים שקשה לך, תמים מי שלא.
ואם את רוצה לדבר איתי בפרטי וכזה שתהייה לך מישהי לפרוק לה או סתם לדבר איתי כדי להעביר את ההרגשה, אני אשמח שנדבר ונכיר קצת.
ועוד משפט שיעזור לך,
החרא בחיים שלך זה כמו לימון, זה חמוץ, זה לא טעים, זה טעם מר בפה. אבל מהלימון עושים לימונדה :)
חומר למחשבה, ודברי איתי הא?
ואני ממש לא חברה לניחומים, אני הרבה יותר מזה
תחייכי 3>>

חוץ מזה שאת לא חייבת ללכת לבית ספר זה גם ככה יום קשה, אני הייתי מקדישה את היום הזה לאחותי ואני משתתפת בצערכם!!

אני מצטערת לשמוע. אם את צריכה לדבר עם מישהו אני פה בשבילך ואת מוזמנת לשלוח לי הודעה בפרטי❤ אל תתביישי לסנן אנשים או לכתוב להם שאת מעדיפה לא לדבר על זה, ואם הבעיה היא שאת מפחדת להשבר מולם- אז תשחררי. אף אחד לא מצפה ממך "להתמודד" עם הסיטואציה בדרך מסוימת, עברת דבר מאוד קשה וכל אחד מתמודד עם זה בדרך שונה. אל תתביישי להתפרק, זה הכל מגעגועים לאחותך ואני בטוחה שכולם מודעים לזה.

אוקי קראתי את כל התגובות פה ואני מרגישה שאני מוכנה לענות לך באמת
דבר ראשון משתתפת בצערך זה לא דבר פשוט אני לא רוצה לצאת קצת מטומטמת ולעצבן אותך אבל תחשבי שהיא במקום טוב עכשיו והיא מסתכלת עלייך מלמעלה
דבר שני, תכבי את הטלפון ולגבי האנשים שכותבים לך אפילו אויבים ואנשים שמסוכסכים איתך הם עדיין בני אדם ויצר האדם הוא להביע חמלה כלפי בן אדם ביום אבל
הם לא קשורים לאבל שאת חווה ומהסיבה הזאת הם ממשיכים כרגיל באותו יום כי בשבילם זה רק עוד יום
לגבי המורה שאומר לרשום תמיד תדעי שלא תמיד מספרים הכל וכמו שזה היה .
וגם בסופו של דבר, זוהי זכותו של התלמיד להחליט אם לרשום או לא לרשום, המורה אינו בודק להם את הטלפון לאחר מכן תפקידו של המורה במערך הזה הוא להזכיר להם על כך.
הם לא בהכרח יחקקו את התאריך הזה במוחם כי הוא אינו חשוב להם כמו שהוא חשוב לך ואולי הם גם לא כאלה קרובים אלייך כדי לדעת שהתאריך הזה חשוב
לסיכום מקווה שלא כתבתי דבר שפגע בך ושהיום הזה יעבור עם האנשים שאת מרגישה בטוחה איתם

פשוט תסנני אותם ותחסמי

אל תלכי לבית ספר אני פה בשבילך אהובה

לדעתי תדברי עם המורה ותגידי לו שזה לא נעים לך שהוא עושה את זה. אולי זאת הדרך שלו בכלל להראות שאכפת לו. אל תבואי מחר לבית ספר

אולי פשוט תכתבי הודעה לכיתה שאת מעריכה את ההודעות אבל שזה גם ככה קשה לך גם בלי כל הדאגה והרחמים

בוא נתחיל מזה שאל תלכי לבית ספר פשוט
אבא שלי גם נפטר לפני 3 שנים ולמזלי אף אחד מהחברים שלי לא יודע את התאריך של האזכרה
מה שכן לפעמים יש כזה סתם שיחה על אבות ואז שאני מצטרף לשיחה כזה מסתכלים מוזר כזה
וגם לא מבינים שאין לי בעיה שהם שידברו על זה כל עוד הדיבורים נחמדים לפחות(:

אל תלכי לבית ספר
משתתפת בצערך

אוי.. משתתפת בצערך באמת מכל הלב.
היא התאבדה בגללם?
וואי אימלה אני עם דמעות עכשיו.. זה בטח ממש ממש קשה לחשוב שהם מזוייפים ומשחקים אותה שאכפת להם ואת בטח כל כך אהבת אותה ומרגישה שלאף אחד לא אכפת.. עצוב לי לשמוע את המקרה הזה. גרמת לי לבכות, אם זה עוזר לך לחשוב, שאפילו שלא הכרתי אותה, אני בוכה עליה, ואני אזכור את התאריך הזה, ויחשוב עליה ביום הזה כל שנה.

היא התאבדה בגלל אונס

מצטער לשמוע זה בטח קשה לך היום הזה
ובנובף את צריכה לסבול ילדים מסויים וואו ממש מצטער
לא יודע איך את סובלת את שתיהם יחד ממש מצטער שאת עוברת את זה
אם רוצה לדבר מוזמנת בכיף
את ענקית מהחיים באמת וואו

אני משתתפת בצערך שלא תדעי עוד צער פשוט תחסמי את כולם ולמורה שלך תגידי שיפסיק לדבר על זה איתם ושזה לא נעים לך ואת לא רוצה שיטרידו אותך ביום הזה

אני כלכך מצטערת ואני לא יכולה לתאר אפילו מה את עוברת, יש עמותה שנקראת עמותת סהר, תרשמתי בגוגל עמותת סהר, את יכולה לדבר עם נציג/ה זה אנונימי לחלוטין! הם יעזרו לך בכל מה שאת צריכה.

אולי לא תבואי לבית ספר ולא תעני להודעות? תקחי את היום בשביל להיות עם המשפחה שלך, אני כאן בשבילך אם את רוצה לדבר

אני ככ מצטערת בשבילך. אני חושבת שכדאי לך ללכת. תשמרי על הראש שלך זקוף וגבוה. מי שסתם פוזואיסט - תחפפי אותו. הוא לא שווה לא את הזמן שלך ולא את הדמעות שלך. זה היום של אחותך. שלך ושל אחותך. הם לא חשובים

^^מניסיון אם היא תעשה את זה זה רק יתפוס יותר תשומת לב, בבוקר שהודיעו לכל הבית ספר שלי מה קרה ביקשתי לא לבוא וזה רק עשה דברים גרוע יותר

שואל השאלה:
תודה לכל מי שענה לי
היה קשה, כולנו בכינו, אבל הצלחתי לעבור את זה
הילדים מהכיתה שלחו הודעות אז שמתי את הטלפון על מצב טיסה.
זה יום קשה.
תודה שכתבתם לי עצות 3>
אני אלך לישון עכשיו כי אני רוצה לסיים את היום הזה אני חושבת

^ באמת שזה ממש אמיץ מצידך שהיה לך את היכולת לבוא וללכת לקבר של אחותך
בתור מישהי שאמא שלה הצאב*ה הלכתי רק פעמיים לקבר שלה, בלוויה ופעם אחת בהזכרה, יותר לא היה לי אומץ
היה חי קשה מידי לראות את כל המשפחה שלי בוכה והיה לי קשה גם לבוא וחעמוד מול הקבר של אמא שלא הייתי סיבה מסםיק טובה בשבילה לחיות
באמת כל הכבוד לך
לילה טוב❤