רק מי שיודע על מה שאני מדברת שיענה. גם אתם יכולים לעסוק בתחביב במשך חודשים ואז לקחת הפסקה ופשוט לשכוח ממנו לנצח?

כן... קצת

אני מלא פעמים נמצאת בכל מיני חוגים. אני יכולה להתמיד וליהנות במשך שנתיים ואז בבום יום אחד אני מפסיקה. מבינה אותך לגמרי

תראי, אני כותבת כבר 7 שנים סיפןרים, שירים כתבות, תסריטים...
וזה היה תחביב ובסופו של דבר פשןט הבנתי שזה לא תחביב זו מתנה שנשלחה אליי משמיים.
כן היו פעמים שלקחתי הפסקות כי פשוט לא התחשק לי או כי הייתי במחסום אבל מהר מאוד חזרתי כי אני לא יכולה בלי זה.
אני חושבת שאת לא באמת מספיק אהבת את מה שעשית. אם את באמת אוהבת את תתמידי בזה ויהיה לך אכפת, אז חכי, אולי בסופו של דבר באמת תמצאי משהו שממש תהייה לך תשוקה אליו.
אני לא חושבת שצריך לחפש אחרי זה, פשןט תחשבי אם מה את הכי טובה, סתם כיוון,
נגיד את טובה בספורט, מצטיינצ בשיעורים והכל תנסי לחשוב אולי על משהו קצת אחר כמו רכיבה על סוסים,
או אם את טובה עם ילדים ואכפת לך מילדים ויש לך אחים קטנים שכיף לך לפנק אותם... אני לא משווה חלילה אבל אולי את גם טבוה עם כלבים? שהם זוג של אחים קטנים ואת צריכה לטפל בהם?

שואל השאלה:
ליבי ברגר
תאמיני לי שאני מאוד מאוד אוהבת את מה שאני עושה, בגלל זה כתבתי בשאלה שזה לא באמת קשור לכמה אני אוהבת את זה.
זה לא עניין של תשוקה בכלל
כתיבה זה דוגמה ממש טובה, כי אני גם כותבת מגיל צעיר אבל התחלתי לכתוב יותר ברצינות בגיל 14 וכתבתי כמה סיפורים
ואני זוכרת כשהייתי בצבא והייתי כותבת בכל הזדמנות שהייתה לי, כל יום וממש הייתי בתוך הסיפור הזה
ולצערי השנה לא היה לי זמן באמת לכתוב כל יום והייתי צריכה להיות בהפסקה מהכתיבה בגלל הלימודים ועכשיו איבדתי את זה
ואני אומרת לך שזה סיפור שממש התלהבתי לכתוב אותו ואם הייתי ממשיכה ולא הייתי צריכה להפסיק אז ההתלהבות הייתה נשארת, אני בטוחה בזה.
הייתי אובססיבית בצורה קיצונית לסיפור הקודם שכתבתי וכל הזמן חיפשתי רעיונות בשבילו.
אבל בגלל שהייתי בהפסקה פתאום באמת קשה לי לחזור. בגלל זה אני גם "מכריחה את עצמי לכתוב." ועכשיו יבואו כל אלה ויגידו לי שזה יוצא גרוע כי זה לא בא מהלב או משהו כזה, אבל אני מעדיפה שיצא לי סיפור בינוני שאחר כך אני אערוך מאשר סתם לזנוח דברים שאני אוהבת.