9 תשובות
המילה "זה".
שואל השאלה:
שימוש בזבזני זה במדאב יקר מצמצם את השטחים הפתוחים, ומקשה לקיים בהם אותן מערכות חיים הנחוצות לאדם. התחחזיות לעשורים הבאים צופות החמרה בשימוש במשאב זה, ולא מסתמן פתרון לבעיית השטחים הפתוחים.
שימוש בזבזני זה במדאב יקר מצמצם את השטחים הפתוחים, ומקשה לקיים בהם אותן מערכות חיים הנחוצות לאדם. התחחזיות לעשורים הבאים צופות החמרה בשימוש במשאב זה, ולא מסתמן פתרון לבעיית השטחים הפתוחים.
אנונימי
שואל השאלה:
יותר משלושים שנה כתב דוקטור סוס את ספרו "הלורקס" משל מצמרר על ניצול ציני של משאבי הטבע בידי החזקים והעשירים שהמחיש את הפגיעה בחלשים ובסביבה בשל הרצון להתעשר במהירות, בלי לחשוב על התוצאות העתידיות: "עסק הוא עסק, ואם יש הצלחה מי חושב על בטן קטנה נפוחה?". (הוצאת כתר, בתרגומה של לאה נאור). למרות הזמן הרב שחלף מאז, ודור שלם שהתחנך על ספר זה ודומיו, נראה שהעולם טרם הפנים כי הגיעה העת להפסיק להרוס ויש להתחיל בתיקון הנזקים הרבים שהאדם גרם.
המונח "משאב טבע" מתקשר לראייה כלכלית של הטבע: ניצול, תועלת ורווחים. הוא חסר ממד אתי או מוסרי השואל אם יש לנו רשות או זכות להשתמש במשאב זה או אחר, ומייצג תפיסה שהכול מותר. השימוש במילה "משאב" מבטא תפיסה מסוימת שנויה במחלוקת, שלבני האדם הזכות והרשות לנצל את כל המצוי על פני כדור-הארץ לצורכיהם.
המילה "משאב" מתקשרת לדימוי של באר: מקור שאפשר לשאוב ממנו ולהשתמש בו, לנצלו לצרכינו. כפי שנראה בהמשך, הקשר למים אינו מקרי: הבאר יכולה להתחדש, אך יכולה גם להתייבש. הדבר תלוי בקצב השאיבה לעומת קצב התחדשות המים בבאר. כך גם הדבר כשמדובר בניצול משאבי טבע. יש לבדוק את קצב הפקתם ואת קצב השימוש בהם לעומת המצאי או קצב התחדשותם.
משאבי הטבע רבים ומגוונים והם מספקים את כלל הצרכים האנושיים: אנרגייה מדלקים מחצביים כמו נפט, פחם וגז טבעי, מדלקים המופקים בתהליכים ביולוגיים ומאנרגיות מתחדשות; מים מי משקעים, מקורות מים עיליים ומי תהום; קרקע כבסיס למרבית הפעילות האנושית, בסיס פיזי כמצע כלשהו וכבסיס לפעילות חקלאית המייצרת מזון, וכשטח פתוח לתפקודי סביבה שונים; וחומרי גלם לבנייה, לתעשייה, לביגוד והנעלה, לחרבות ולמחרשות, ולייצור עוד מגוון כלים ומוצרים.
משאבי טבע רבים אינם מתחדשים כלל, לפחות כשמדובר בזמן בסדרי גודל אנושיים. אחרים מתחדשים בקצב אחיד או משתנה. אם נשתמש במשאב בקצב העולה על קצב התחדשותו (ניצול יתר), ניצור מצב שבו נוצר חסר (או גירעון) לעומת הכמות המקורית שהייתה, עד שהמשאב מתכלה. לפעמים שימוש יתר גורם גם לפגיעה באיכות המשאב.
למי שייכים המשאבים ומי מנצל אותם?
לא כל המשאבים מצויים בחבל ארץ מסוים, ולפיכך כל מדינה מייבאת ומייצאת משאבי טבע לפי צרכיה, לפי שיקולי רווחיות ולפי שיקולים פוליטיים-אסטרטגיים שונים
יש משאבי טבע הנתפסים כרכוש הציבור כולו, מי שתייה, למשל. משאבי טבע אחרים הם פרטיים, למשל מחצבים המצויים בקרקע פרטית ושייכים לבעלי הקרקע. גם משאבי טבע השייכים לכאורה לציבור כולו, כגון מינרלים, פוספטים, חול, אשלג וכו', יכולים להינתן באמצעות זיכיון על ידי המדינה לגוף פרטי שנהנה מהרווחים הנובעים מניצולו, ומעביר חלק מהכנסותיו לאוצר המדינה. יש החולקים על כך שמשאבי טבע ציבוריים ניתנים לשימוש כלכלי של גוף פרטי, לרוב לפרקי זמן ארוכים ביותר, ובכך התועלות שיכולות לנבוע מהם אינן שייכות לציבור כולו. לעתים קרובות אף מופקע מרשות הציבור השטח שסביב אזור ניצול אינטנסיבי כזה ועובר לניהולו של אותו גוף פרטי.
יש משאבים שכמותם מוגבלת או שנדרשת השקעת מאמץ להשיגם, ולכן אנו מוכנים לשלם עבורם. לפיכך יש להם "מחיר שוק". משאבים כאלה הם קרקע, חומרי הזנה לגידולי חקלאות, בעלי חיים ניצודים, עץ וברזל לבנייה ולתעשייה. משאבים אחרים נתפסים על ידי אנשים כמשאבים שאינם מוגבלים בכמותם, ולכן אינם מוכנים לשלם עבורם. אוויר נקי לנשימה, למשל, וקרני השמש המאירות והמחממות. התפיסה הכלכלית הטהורה גורסת שלכל משאב או תשומה בייצור אפשר למצוא תחליף, ולכן אם ייגמר משאב מסוים אפשר להחליפו בשווה-ערך או שווה-תפקוד בלא שייפגעו התהליכים הכלכליים (ייצור, מסחר וכו').
לא כל המשאבים מצויים בחבל ארץ מסוים, ולפיכך כל מדינה מייבאת ומייצאת משאבי טבע לפי צרכיה, לפי שיקולי רווחיות ולפי שיקולים פוליטיים-אסטרטגיים שונים. הצורך להשיג משאבי טבע שונים היה אחד הכוחות העיקריים שדחפו את מדינות אירופה לכבוש מדינות מעבר לים וליבה את הקולוניאליזם במשך מאות שנים; סכסוכים בין-לאומיים רבים החלו ברצון לשלוט על מקורות מים.
דרך ראייה שונה הנפוצה בעיקר בקרב המכונים "ירוקים", רואה את הטבע סביבנו כפיקדון, שעלינו האחריות להשתמש בו בתבונה ולאפשר גם לדורות הבאים ליהנות מאוצר הדומם והחי המצוי סביבנו כיום. מקצת האנשים הדוגלים בהשקפה זו מנסים לקדם את ההיבט השוויוני חלוקה הוגנת של תועלת בין מגזרים שונים באוכלוסייה ועל פני כדור-הארץ ונשיאה שווה בעלות או במחיר שעלינו לשלם בעבור הפעילויות הללו.
מי נפגע מניצול המשאבים?
במקרים רבים נפגעים תושבים במדינות העולם השלישי מפעילות יזמים ממדינות מפותחות שמגיעים לארצם
בקבלת ההחלטה אם לנצל משאב טבע מסוים אמורים להישקל התועלות מניצולו מול החסרונות ובכללם גם הנזקים הסביבתיים הכרוכים בניצול כזה. כיום, במסגרת "החשבונאות הלאומית" עדיין לא מקובל לכלול שיקולים סביבתיים בתהליך קבלת ההחלטות ובבדיקתן, והדבר מוביל לחוסר התחשבות בסביבה. תיקון הנזקים הסביבתיים הנגרמים מניצול משאבים יכול לעלות עשרות מונים על התועלת המיידית מניצול המשאב.
לדוגמה, כריתת יערות, בעיקר באזורים הטרופיים, מניבה רווח מיידי ממכירת העצים ומהחקלאות המתפתחת בשטחים שבוראו. עם הזמן התברר שכריתת העצים פוגעת ביותר עצים מאלה שנמכרים בפועל, והעצים אף אינם מתחדשים בקצב הכריתה. כך המשאב מידלדל בקצב מסחרר, שטחי החקלאות אינם מניבים תנובה מספקת בשל שיטות העיבוד, ואחרי כעשור הופכים השטחים לחסרי תועלת. התפקודים האקולוגיים והחברתיים שהיו ליער בטרם כריתתו (במישור המקומי והגלובלי שמירה על מאזן הגזים באטמוספרה ועל מגוון ביולוגי עשיר, למשל) אבדו, ועמם אבד ערכם הפוטנציאלי, שהיה גבוה הרבה מזה שהניבה העצה שנמכרה. יתר על כן, באזורים הרריים, יש לעתים קרובות שיטפונות בשטחים שבוראו, שיטפונות בעצמה שלא הייתה בעבר, שיטפונות שגובים מחיר עצום ונורא של חיי אדם. בעבר היה היער בולם את עָצמת הגשמים וקולט אליו את רובם. שיטפונות אלה סוחפים אִתם חלק גדול מהקרקע בשטחים שנחשפו ומקטינים את הסיכוי לשיקום השטח בעתיד כמערכת אקולוגית מפותחת ויציבה כיוון שהזמן הנדרש להיווצרות קרקע הוא ארוך ביותר.
יותר משלושים שנה כתב דוקטור סוס את ספרו "הלורקס" משל מצמרר על ניצול ציני של משאבי הטבע בידי החזקים והעשירים שהמחיש את הפגיעה בחלשים ובסביבה בשל הרצון להתעשר במהירות, בלי לחשוב על התוצאות העתידיות: "עסק הוא עסק, ואם יש הצלחה מי חושב על בטן קטנה נפוחה?". (הוצאת כתר, בתרגומה של לאה נאור). למרות הזמן הרב שחלף מאז, ודור שלם שהתחנך על ספר זה ודומיו, נראה שהעולם טרם הפנים כי הגיעה העת להפסיק להרוס ויש להתחיל בתיקון הנזקים הרבים שהאדם גרם.
המונח "משאב טבע" מתקשר לראייה כלכלית של הטבע: ניצול, תועלת ורווחים. הוא חסר ממד אתי או מוסרי השואל אם יש לנו רשות או זכות להשתמש במשאב זה או אחר, ומייצג תפיסה שהכול מותר. השימוש במילה "משאב" מבטא תפיסה מסוימת שנויה במחלוקת, שלבני האדם הזכות והרשות לנצל את כל המצוי על פני כדור-הארץ לצורכיהם.
המילה "משאב" מתקשרת לדימוי של באר: מקור שאפשר לשאוב ממנו ולהשתמש בו, לנצלו לצרכינו. כפי שנראה בהמשך, הקשר למים אינו מקרי: הבאר יכולה להתחדש, אך יכולה גם להתייבש. הדבר תלוי בקצב השאיבה לעומת קצב התחדשות המים בבאר. כך גם הדבר כשמדובר בניצול משאבי טבע. יש לבדוק את קצב הפקתם ואת קצב השימוש בהם לעומת המצאי או קצב התחדשותם.
משאבי הטבע רבים ומגוונים והם מספקים את כלל הצרכים האנושיים: אנרגייה מדלקים מחצביים כמו נפט, פחם וגז טבעי, מדלקים המופקים בתהליכים ביולוגיים ומאנרגיות מתחדשות; מים מי משקעים, מקורות מים עיליים ומי תהום; קרקע כבסיס למרבית הפעילות האנושית, בסיס פיזי כמצע כלשהו וכבסיס לפעילות חקלאית המייצרת מזון, וכשטח פתוח לתפקודי סביבה שונים; וחומרי גלם לבנייה, לתעשייה, לביגוד והנעלה, לחרבות ולמחרשות, ולייצור עוד מגוון כלים ומוצרים.
משאבי טבע רבים אינם מתחדשים כלל, לפחות כשמדובר בזמן בסדרי גודל אנושיים. אחרים מתחדשים בקצב אחיד או משתנה. אם נשתמש במשאב בקצב העולה על קצב התחדשותו (ניצול יתר), ניצור מצב שבו נוצר חסר (או גירעון) לעומת הכמות המקורית שהייתה, עד שהמשאב מתכלה. לפעמים שימוש יתר גורם גם לפגיעה באיכות המשאב.
למי שייכים המשאבים ומי מנצל אותם?
לא כל המשאבים מצויים בחבל ארץ מסוים, ולפיכך כל מדינה מייבאת ומייצאת משאבי טבע לפי צרכיה, לפי שיקולי רווחיות ולפי שיקולים פוליטיים-אסטרטגיים שונים
יש משאבי טבע הנתפסים כרכוש הציבור כולו, מי שתייה, למשל. משאבי טבע אחרים הם פרטיים, למשל מחצבים המצויים בקרקע פרטית ושייכים לבעלי הקרקע. גם משאבי טבע השייכים לכאורה לציבור כולו, כגון מינרלים, פוספטים, חול, אשלג וכו', יכולים להינתן באמצעות זיכיון על ידי המדינה לגוף פרטי שנהנה מהרווחים הנובעים מניצולו, ומעביר חלק מהכנסותיו לאוצר המדינה. יש החולקים על כך שמשאבי טבע ציבוריים ניתנים לשימוש כלכלי של גוף פרטי, לרוב לפרקי זמן ארוכים ביותר, ובכך התועלות שיכולות לנבוע מהם אינן שייכות לציבור כולו. לעתים קרובות אף מופקע מרשות הציבור השטח שסביב אזור ניצול אינטנסיבי כזה ועובר לניהולו של אותו גוף פרטי.
יש משאבים שכמותם מוגבלת או שנדרשת השקעת מאמץ להשיגם, ולכן אנו מוכנים לשלם עבורם. לפיכך יש להם "מחיר שוק". משאבים כאלה הם קרקע, חומרי הזנה לגידולי חקלאות, בעלי חיים ניצודים, עץ וברזל לבנייה ולתעשייה. משאבים אחרים נתפסים על ידי אנשים כמשאבים שאינם מוגבלים בכמותם, ולכן אינם מוכנים לשלם עבורם. אוויר נקי לנשימה, למשל, וקרני השמש המאירות והמחממות. התפיסה הכלכלית הטהורה גורסת שלכל משאב או תשומה בייצור אפשר למצוא תחליף, ולכן אם ייגמר משאב מסוים אפשר להחליפו בשווה-ערך או שווה-תפקוד בלא שייפגעו התהליכים הכלכליים (ייצור, מסחר וכו').
לא כל המשאבים מצויים בחבל ארץ מסוים, ולפיכך כל מדינה מייבאת ומייצאת משאבי טבע לפי צרכיה, לפי שיקולי רווחיות ולפי שיקולים פוליטיים-אסטרטגיים שונים. הצורך להשיג משאבי טבע שונים היה אחד הכוחות העיקריים שדחפו את מדינות אירופה לכבוש מדינות מעבר לים וליבה את הקולוניאליזם במשך מאות שנים; סכסוכים בין-לאומיים רבים החלו ברצון לשלוט על מקורות מים.
דרך ראייה שונה הנפוצה בעיקר בקרב המכונים "ירוקים", רואה את הטבע סביבנו כפיקדון, שעלינו האחריות להשתמש בו בתבונה ולאפשר גם לדורות הבאים ליהנות מאוצר הדומם והחי המצוי סביבנו כיום. מקצת האנשים הדוגלים בהשקפה זו מנסים לקדם את ההיבט השוויוני חלוקה הוגנת של תועלת בין מגזרים שונים באוכלוסייה ועל פני כדור-הארץ ונשיאה שווה בעלות או במחיר שעלינו לשלם בעבור הפעילויות הללו.
מי נפגע מניצול המשאבים?
במקרים רבים נפגעים תושבים במדינות העולם השלישי מפעילות יזמים ממדינות מפותחות שמגיעים לארצם
בקבלת ההחלטה אם לנצל משאב טבע מסוים אמורים להישקל התועלות מניצולו מול החסרונות ובכללם גם הנזקים הסביבתיים הכרוכים בניצול כזה. כיום, במסגרת "החשבונאות הלאומית" עדיין לא מקובל לכלול שיקולים סביבתיים בתהליך קבלת ההחלטות ובבדיקתן, והדבר מוביל לחוסר התחשבות בסביבה. תיקון הנזקים הסביבתיים הנגרמים מניצול משאבים יכול לעלות עשרות מונים על התועלת המיידית מניצול המשאב.
לדוגמה, כריתת יערות, בעיקר באזורים הטרופיים, מניבה רווח מיידי ממכירת העצים ומהחקלאות המתפתחת בשטחים שבוראו. עם הזמן התברר שכריתת העצים פוגעת ביותר עצים מאלה שנמכרים בפועל, והעצים אף אינם מתחדשים בקצב הכריתה. כך המשאב מידלדל בקצב מסחרר, שטחי החקלאות אינם מניבים תנובה מספקת בשל שיטות העיבוד, ואחרי כעשור הופכים השטחים לחסרי תועלת. התפקודים האקולוגיים והחברתיים שהיו ליער בטרם כריתתו (במישור המקומי והגלובלי שמירה על מאזן הגזים באטמוספרה ועל מגוון ביולוגי עשיר, למשל) אבדו, ועמם אבד ערכם הפוטנציאלי, שהיה גבוה הרבה מזה שהניבה העצה שנמכרה. יתר על כן, באזורים הרריים, יש לעתים קרובות שיטפונות בשטחים שבוראו, שיטפונות בעצמה שלא הייתה בעבר, שיטפונות שגובים מחיר עצום ונורא של חיי אדם. בעבר היה היער בולם את עָצמת הגשמים וקולט אליו את רובם. שיטפונות אלה סוחפים אִתם חלק גדול מהקרקע בשטחים שנחשפו ומקטינים את הסיכוי לשיקום השטח בעתיד כמערכת אקולוגית מפותחת ויציבה כיוון שהזמן הנדרש להיווצרות קרקע הוא ארוך ביותר.
אנונימי
שואל השאלה:
אפשר עוד אחד?
ומה הכוונה במקרים כאלה?
אפשר עוד אחד?
ומה הכוונה במקרים כאלה?
אנונימי
שואל השאלה:
יש המתנגדים למסירת משאבי טבע ציבוריים לשימושו של גוף פרטי, כי במקרים כאלה הציבור אינו נהנה ממלוא התועלת המופקת ממשאבי הטבע השייכים לו.
יש המתנגדים למסירת משאבי טבע ציבוריים לשימושו של גוף פרטי, כי במקרים כאלה הציבור אינו נהנה ממלוא התועלת המופקת ממשאבי הטבע השייכים לו.
אנונימי
במקרים כאלה = מסירת משאב טבע ציבורי לגוף פרטי.
המשאב שדיברו עליו משפט קודם. תעתיקי לכאן את כל הטקסט כדי שנוכל להבין יותר.
שואל השאלה:
התכונתי מה הכוונה של המאזכר.
התכונתי מה הכוונה של המאזכר.
אנונימי
הכוונה היא לעצים (יערות).