15 תשובות
רק הזמן מרפא
לתת לזמן לעשות את שלו.
אל תילחם בזה
אל תילחם בזה
הם שמים לב שאתה מעמיד פנים ושם חיוך מזויף כאילו כלום לא קרה, אם הקשר היה ארוך או באמת חשוב לך הם מצפים שיהיה לך קשה ורוצים שתרגיש בטוח להתפרק
אתה גם בן אדם אחרי הכל והגיוני שתראה עוד רגשות מלבד חיוך כלשהו או הבעת פנים מסויימת..
אתה גם בן אדם אחרי הכל והגיוני שתראה עוד רגשות מלבד חיוך כלשהו או הבעת פנים מסויימת..
שואל השאלה:
יש לי חיים לחיות, אני חייב להלחם בזה.
אם אני אשקע במחשבות עליה (מה שקורה מדי פעם) המצב שלי יהיה לא טוב
יש לי חיים לחיות, אני חייב להלחם בזה.
אם אני אשקע במחשבות עליה (מה שקורה מדי פעם) המצב שלי יהיה לא טוב
אנונימי
אני מבינה את זה ובוודאות קשה לך וזה בסדר שקשה, לפעמים פשוט צריך את הרגע הזה לפרוץ בבכי ולהפסיק לעצור את הדמעות
שואל השאלה:
^^ זהו שהם טוענים ההפך, שכבר עבר הרבה זמן ואני צריך להמשיך הלאה.
כלפי חוץ הייתי משוכנע שרואים שאני בסדר, אבל בעיקר אמא שלי רואה שאני סובל מבפנים ומאוד קשה לה עם זה
^^ זהו שהם טוענים ההפך, שכבר עבר הרבה זמן ואני צריך להמשיך הלאה.
כלפי חוץ הייתי משוכנע שרואים שאני בסדר, אבל בעיקר אמא שלי רואה שאני סובל מבפנים ומאוד קשה לה עם זה
אנונימי
זה לא סותר, אמא תמיד אמורה לשים לב כשלבן שלה רע..
כמה זמן עבר מאז שנפרדתם?
אולי במקום להחביא את הדמעות תנסה למצוא משהו שאתה אוהב לעשות ולא יזכיר לך אותה בכלל, בהתחלה תשקע בזה ובהמשך זה ישפיע עלייך באופן חיובי (תלוי בתחביב)
כמה זמן עבר מאז שנפרדתם?
אולי במקום להחביא את הדמעות תנסה למצוא משהו שאתה אוהב לעשות ולא יזכיר לך אותה בכלל, בהתחלה תשקע בזה ובהמשך זה ישפיע עלייך באופן חיובי (תלוי בתחביב)
פרידה זה משהו שדורש הרבה זמן להחלמה אם בכלל..
שואל השאלה:
בערך חמישה חודשים.
אני עובד (המון) וזה בעיקרון מה שאני עושה בחיים עד שאתחיל ללמוד. זה עוזר לפעמים לשכוח קצת אבל גם כשאני בעבודה וכביכול מדבר וצוחק עם כולם משהו בי עצור ובלי שמחת חיים.
גם כשאני הולך לשחק כדורגל או לשבת עם חברים בבר זה נחמד והכל, רק שזה סתם מסיכה ואני בתוכי די גמור.
באמת שאין לי מושג מתי ואיך זה יעבור ואני די מתחיל להתרגל לחיות עם התחושות האלה של העצב הפנימי הזה, עד שמתישהו אם בכלל זה ישתחרר
בערך חמישה חודשים.
אני עובד (המון) וזה בעיקרון מה שאני עושה בחיים עד שאתחיל ללמוד. זה עוזר לפעמים לשכוח קצת אבל גם כשאני בעבודה וכביכול מדבר וצוחק עם כולם משהו בי עצור ובלי שמחת חיים.
גם כשאני הולך לשחק כדורגל או לשבת עם חברים בבר זה נחמד והכל, רק שזה סתם מסיכה ואני בתוכי די גמור.
באמת שאין לי מושג מתי ואיך זה יעבור ואני די מתחיל להתרגל לחיות עם התחושות האלה של העצב הפנימי הזה, עד שמתישהו אם בכלל זה ישתחרר
אנונימי
לקבור את עצמך בעבודה זה ההפך הגמור מהפיתרון... ב-90% מהמצבים זה יהפוך לדיכאון או יחמיר אחד קיים..
אתה צריך לנסות למצוא תחביב שמשכיח לך אותה מהראש ועוזר לך להרגיש טיפה יותר טוב גם אם זה ממש בקטנה ..
אתה צריך לנסות למצוא תחביב שמשכיח לך אותה מהראש ועוזר לך להרגיש טיפה יותר טוב גם אם זה ממש בקטנה ..
שואל השאלה:
הלוואי והיה לי זמן לתחביב.
האמת שיכול להיות שאני כבר בדיכאון, לא איבחנתי אבל אני מרגיש שמשהו לא בסדר איתי ואני לא כמו שהייתי פעם ויש בי ריקנות כזאת וחוסר חשק לקום ולעשות דברים
הלוואי והיה לי זמן לתחביב.
האמת שיכול להיות שאני כבר בדיכאון, לא איבחנתי אבל אני מרגיש שמשהו לא בסדר איתי ואני לא כמו שהייתי פעם ויש בי ריקנות כזאת וחוסר חשק לקום ולעשות דברים
אנונימי
אכן נשמע קצת כמו תסמינים של דיכאון אבל אי אפשר לדעת בוודאות ללא איבחון ... תנסה לסדר לך לוח זמנים מאורגן ולהכניס זמן לתחביב חדש
שואל השאלה:
לא בטוח עד כמה תחביב יעזור לי באמת, זה נראה לי משהו יותר עמוק מזה שקשור לפרידה ממנה שלא פירטתי פה.
אמשיך לחיות כרגיל עד שיום אחד משהו ישתנה במחשבה והגעגוע יקהה, הרי זה לא ימשך לנצח.
לא בטוח עד כמה תחביב יעזור לי באמת, זה נראה לי משהו יותר עמוק מזה שקשור לפרידה ממנה שלא פירטתי פה.
אמשיך לחיות כרגיל עד שיום אחד משהו ישתנה במחשבה והגעגוע יקהה, הרי זה לא ימשך לנצח.
אנונימי
מוזמן לפרטי אם תרצה להמשיך לדבר או סתם בשביל עידוד, אני כאן
תהיה עסוק בדברים שלא תצטרך לחשוב עליה..
תזייף חיוך, "fake it till you make it" או משהו כזה
תזייף חיוך, "fake it till you make it" או משהו כזה