פריקה..... אשמח לשמוע מה דעתכם?????

בכיתה ד מסתבר שעשיתי חרם על מישהי.
וזה לא היה מתוך כוונה או משהו חס וחלילה,
כמובן שזה גם לא היה בידיעה שזה מה שכביכול עשיתי ולא הייתי מודעת למה אני עושה.
הכל התחיל מריב שלי ושל הילדה (שנקרא לה אמילי לצורך הדוגמה), וזה התגלגל למקומות לא נעימים לאחר מכן היו עוד ילדים שהתחילו לריב איתה היא איימה עליי שתפרסם בכוונה תמונות פדיחה של באינסטגרם שלה. ומפה לשם התגלגל לזה שאני ועוד חברה פתחנו קבוצה בווצאפ ודיברנו על המקרה בווצאפ(היא גם רבה עם אמילי באותו היום שאני רבתי איתה)
מפה לשם כיתה שלמה שמעה על הריב שלי עם אמילי והחליטה מהסיבות האישיות שלה למה לא להיות חברים של אמילי. זה נגרר למקומות לא נעימים שלאימלי לא היה חברים והיו רבים איתה וצוחקים עליה בהפסקות והיא ממש סבלה.
אך אני לא באמת הייתי מודעת לכך שזה חרם.
ואני תמיד מרגישה אשמה שהחרם הזה בגללי. למורות שלא ביקשתי מאף אחד להתערב בריב הזה. לא גם חשבתי שזה היה נקרא חרם וגם לא הייתי יודעת מה זה חרם. הייתי יודעת שזה לא להיות חברה של.
היום הדבר הזה רודף אותי......
ואני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
כן ביקשתי סליחה מלפני כשנתיים והיא סלחה לי. אבל זה עדיין לא מרגיע אותי בכלל. כאילו יש לי טראומה מהעבר כאב לי מאוד לשמוע את זה מהצד שלה אחרי כמה שנים שהתבגרנו והבנתי את מה שהיא עברה. למורות ששוב מלחתחילה לא היה לי את הכוונה לעשות את הדבר הזה.
אני תמיד מפחדת שחברים שלי ידעו שכביכול עשיתי חרם על מישהי(שכמובן לא היה לי שום רצון לעשות דבר שכזה) ולא ירצו להיות חברים שלי. כולם מכירים אותי כבנאדם טוב. ויש לנו חברים משותפים. אני תמיד אוכלת לעצמי את הראש שאני בנאדם לא טוב. למורות שלא היה לי מודעות.
כיום אני בכיתה יא ואני עדיין סובלת מזה המון.
מה אני יכולה לעשות????????

ראיתי לאחרונה כמה שאלות על חרם וזה ממש החזיר אותי אחורה אז היה חשוב לי לפרוק משום מה.