היי חברים, אני במגמת פסיכולוגיה ונתנו לי עבודה לחופש והנושא שלה הוא חרם. אשנח שתענו על השאלות ותגידו מה דעתכם בנושא????

2. לא
3. מודעות מועטה.
4. כן.
5. אם הקבוצה נפתחה בעקבות הריב, כן.

1) כי כנראה שפחות אכפת התחקור של האירוע, ויותר פשוט לסיים אותו
2) כן, השאלה היא האם זה חכם
3) תלוי
4) ברור
5) זאת נקראת בריונות ברשת, התשובה בגוף השאלה

1. לפעמים שואלים ועושים סוג של תחקור על הדבר ואיך זה התגלגל, אבל ברור שיותר דואגים לאדם שעליו היה החרם כי הוא החלש בסיפור
2.לא
3.אולי יש מודעות אבל פחות משמעות ופחות מבינים מה ההשלכות לטווח הרחוק, אולי גם הם לא קוראים לזה חרם אלא פשוט לא חברים של ילד מסוים
4.כן, לחנך את הילדים לא להשאיר אף ילד בצד ותמיד להיות בצד של החלש
5.אם זאת חבורה של ילדים שרבו עם ילד מסוים ופתחו קבוצה נגיד עם השם שלו וצחוקים עליו בקבוצה וכזה אז ברור שכן

1.הבן אדם שהתחיל את הרע יכחיש את הדבר שעשה גם אם תשאל אותו כי אנשים לא אוהבים לשמוע ביקורת על עצמם קשה להם לשמוע עובדות או להודות במעשים ולמה לא שואלים בעצם כי מרחמים על הילד שיתעללו בו מה שנקרא ועל הילד שהיתעלל לאנשים לא באמת אכפת כי פתאום כולם בעד הצדק

2.לדעתי מי שעשו עליו את החרם לא צריך לפעול באותה עמדה כמו שעשו לו כי זה לא יקדם אותו בחיים ולא יועיל לאף אחד ובטח לא לעצמו

3.לדעתי בגילאי 6-9 יש כבר מודעות למה שהם עושים כי כמו שילד ידע שכשהוא אומר מילה לא טובה יעני קללה בגיל הזה והוא יגיד לאמא שלו שהוא אמר את המילה הזאת כי הוא מודע לזה שזאת מילה רעה אז אותו הדבר על לדחות מישהו חברתית הרי כדי לעשות משהו בעולם הזה אתה בעצם כבר ראית את זה ואתה מחקה את מה שראית אותו הדבר עם הקללות אתה לא תגיד אי פעם את המילה מטומטם בגיל 6 אם לא שמעת את הסביבה שלך אומרת את המילה הזאת

4.אני חושבת ששיעורי חינוך עם איך שמעבירים אותם זה באמת תת רמה לא עוזר בכלום ובאמת בדיחה אני חושבת שאם אתה באמת רוצה להשפיע על כל מיני נושאים חשובים מגיל קטן אז להביא את זה לילדים בפרצוף להביא איזה מישהו שעבר חרם אבל קשה משהו מוגזם שיספר את הסיפור שלו ויגרום לתחושת הרתעה אצל הילדים עוד מגיל קטן שהם יבינו בעצם שהם לא רוצים לא להיות הפוגעים ולא הנפגעים

5.כן זה חרם אינטרנטי לפתוח קבוצה של כמה ילדים שמרכלים ויורדים על ילד שלא נמצא בקבוצה זה לגמרי חרם אינטרנטי

אגב בהצלחה גם אני במגמת מדעי החברה

.

אני רוצה שנייה להתמקד בשאלה 3 כי יש לי סיפור מאחורי זה
התשובה היא לא. נקודה.
כשעליתי לכיתה א', כבר אז הייתי תמיד עם הבנים. בנות פשוט לא עניינו אותי. ובכל כיתה יש את המקובלת, כי אצל בנות יש אנרכיה ברורה. יש שולטת, נתינות, וכל השאר.
כי הייתי רק עם הבנים, הבנות מצאו אותי מוזרה והחליטו יחדיו לעשות עליי חרם מטעם הבנות. כל הבנות לא דיברו איתי כעקרון.
להזכירכם ולהזכירן, אני הייתי תמיד עם הבנים אז החרם היה מיותר.
כבר אז כל הזמן דיברו על חרם והיו את המשחקי חברה והיה שאלות כאלו, מי עבר חרם וזה...
הכניסו להם לראש את המושג הזה ולא הסבירו טוב שחרם = רע.
ככה מגיעים למצב שחרם זה טוב בקרב הילדים. חרם זה טוב כדי לשמור על החברה נקייה ממוזרים.
קיצר, מודעות יש, אך לא נכונה. זה לא הזמן להסביר לילדים על חרם...
נכון יותר להסביר בגילאים בוגרים של כיתות ג'-ד'יש כזה...

2)כן.
3)לא.
2)כן.
5)כן.

1. כי זה לא רלוונטי, שום דבר או התנהגות לא מצדיקה חרם

2.לא

3.כן

4. בהחלט

5.כן

^ אתה אשם בדיוק באותה מידה אם נגררת אחרי מי שעשה את זה, גם אם לא רצית בזה.

שואל השאלה:
תודה רבה!!!!

1. לא רלוונטי. שום דבר לא מצדיק חרם, ולעמוד מהצד ולא לעשות כלום זה לא פחות נורא.
2. בתור מישהי שעברה חרם, אני לא חושבת. חרם זה תמיד דבר מזעזע. למרות שאני כן יכולה להבין למה מישהו ירצה נקמה על זה, אני בכנות גם רוצה אבל לא ככה.
3. כן, אני חושבת שיש להם מודעות למעשים שלהם.
4. כן, אבל צריך לדבר על הנושא בדרך אחרת. מנסיוני האישי, בהרצאות מהסוג הזה תמיד הופכים דברים כמו חרם ובריונות לדבר שהוא כל כך מזעזע ורחוק ממך, שקשה לקבל את זה שזה מה שאתה עובר.
5. כן, זה חרם אינטרנטי.

שואל השאלה:
1. שוב, השאלה שלי באחד זה שהתכוונתי שאולי הילד לא רצה לעשות חרם ופשוט ילדים נגררו אחריו?????

2. מצטערת שעברת את זה אני מכירה כמה שעברו את זה.... ולכן בחרתי לעשות את העבודה דווקא בנושא של חרם.