ההורים שלי לא אוהבים אותי

שמע,
אומר לך בתור מישהו שגם עברתי תקופות של חוסר פרגון ועקיצות ושהם הורידו אותי אבל למדתי לשים ז** על זה ובאמת לא להתייחס ולהמשיך לעשות מה שבא לי בדרך שלי ואם זה ממשיך ומחמיר תדבר עם הבית ספר או עם הרווחה

אם מרביצים לך באופן קבוע - זה לא חוקי, הם עוברים על הזכויות שלך
לך לרווחה
או תדבר עם מישהו בבית ספר

אני לא הייתי במצב הזה, תודה לאל, ולא מכירה כאלו, אז אני לא הכי יודעת איך לעזור

אנחנו כאן איתך (:
בהצלחה

תפנה בבקשה לרווחה או לעמותת סהר
זה לא יהיה קל אבל אנשים בצד שלך ולא מגיע לך. בהצלחה

אני מבינה שזה ממש קשה, אבל אתה צריך ללכת לרווחה. אם זה קשה לך להתקשר אתה יכול לבקש מחבר או מנורה של חבר. אתה גם יכול ללכת לפנימייה. אני ממש ממש מצטערת שזה מה שאתה חווה ואני תמיד כאן אם אתה רוצה לדבר על זה

אם ההורים שלך מרביצים לך זה כבר לא מצב טוב, תתקשר למשטרה אין מה לעשות.

חייבת לציין בתור אחת שאמא שלה התעללה בה בעבר... הרווחה לא תמיד עוזרים... ברור שהם האופציה הכי טובה אבל לפעמים אם אין להם הוכחות אז הם לא יעשו כלום ואז יוצא שהם יביאו לך שיחות במקום מה שלא טוב כי הם עדיין משאירים אותך בסביבה המסוכנת הזאת תוך כדי שההורה פתאום יודע ש"הלשנת" עליו אז אם אתה הולך לרווחה אתה חייב ללכת על זה ראש בראש בכל הכוח ולהגיד להם שאם תחזור הם יפגעו בך ושאתה חייב מקום זמני או שלחזור יהיה סכנה... אני לדוגמה היא הפסיקה להרביץ לי רק כדי שלא יהיו לי הוכחות (סימנים) אז הם נתנו לי שיחות... ולה הם נתנו קצינת מבחן אז היא לא יכלה לעשות את זה יותר.. אבל היא עדיין רבה איתי כל הזמן ואני כבר בת 18 והם לא נתנו לי ללכת לפנימייה בתקופה שיכולתי אז איבדתי את ההזדמנות כי עכשיו יש לי חתולה שאני צריכה לשמור עליה והיא חזרה להרביץ לי פשוט פחות גרוע מפעם זה יוצא כזה פעם בחודש/חודשיים אז אני סובלת את זה כדי לשמור על החתולה שלי... כי אם אני רוצה לצאת מפה זה אומר שאצטרך לוותר עליה.. ואני בת 18 כבר אז האפשרות היחידה שלי זה להפוך לחיילת בודדה אבל זה לא יהיה איתה אז אני מעדיפה לסבול את זה עד שיהיה לי מספיק כסף מהמשכורת של הצבא להתחיל להשכיר.. אבל בגיל שלך כדאי לך להילחם לקבל מקום אחר אחרת אחרי שיגידו להם לחזור יהיה מסוכן.. ביום שאמרתי להם היא אמרה לי בשקט בצד כשהם הלכו לרגע שהיא נותנת לי שתי אופציות או שהיא "מפוצצת לי את הצורה" או "תלכי לישון אצל סמדר לכמה ימים" שזאת החברה שלה אז אממ מן הסתם הלכתי לשם ולא הביתה... וכנראה זה כי היא רצתה כמה ימים להרגע... ושיהיה ברור אפילו שהיא הפסיקה רק בגללם אני עדיין לא מודה להם כי יכולתי להיות במקום טוב ולא לחזור לאותו גלגל... ועכשיו שיש לי את החתולה אין לי שום אופציה.. ועוד דבר אני לא שונאת אותה נכון היא פגעה בי ועדיין פוגעת אבל אף אחד לא מקבל ספר איך להיות הורה... יש לי רגעים טובים איתה... ויש ימים שאני מקווה שתמיד יהיו אותו הדבר אבל אנחנו פשוט לא מסתדרות יחד למשך הטווח הארוך ואני לא חושבת שכל הורה אוהב את הילדים שלו אני יודעת שזה לא נכון אבל אני גם יודעת שיש רגעים שהיא כן דואגת לי ושהיא מלכתחילה עושה את כל זה בגלל שהיא רוצה שיהיה לי טוב פשוט היא לא מבינה שזה הטוב שמתאים לה ולא לי... אז באמת שאם תלך לרווחה תבקש מהם או בית אחר לגמרי או לפנימייה זה האפשרויות הכי נכונות וגם אם לא יהיה לך טוב בפנימייה נגיד אז תוכל לנסות פנימייה אחרת... עד שלא תמצא מקום בטוח אל תוותר כי בסוף לא ישאר לך זמן כמו שקרה וקורה כרגע לי...

אם אבא שלך מרביץ לך אתה לא יכול להישאר בבית,אתה יכול ללכת לרווחה,או בינתיים לישון אצל חברים/סבא וסבתא כי לא מגיע לך המצב הזה! בינתיים תישאר חזק כי גם ללכת לפנימייה לוקח זמן,בהצלחה:)

וסליחה על המגילה אבל אני רוצה שתדע על האפשרויות כמו שהן באמת

אה ואני צריכה לשמור גם על סבתא שלי בנוסף להכל כי אני חיה עם אמא סבתא והחתולה ואמא מרביצה ותמיד הרביצה לסבתא שלי... מה שאבסורד (נוראי ביותר) אין לי ברירה אני חייבת לסבול את זה עוד אבל לך יש קצת זמן לתכנן...

תדבר עם מישהו מהבית ספר תשתף אותו במה שקורה בבית זה לא תקין וזה נורא מה שאתה עובר ואם זה לא עוזר תתקשר לרווחה

תפנה לרווחה, תבקש לצאת מהבית תגיד שההורים מכים אותך אולי יכניסו אותך לפנימייה או לבתי אומנה, עדיף אם יש מישהו במשפחה שיכול לקחת אותך כמו סבא סבתא.. או אפילו חברים.
מצטערת לשמוע ואתה מלך אל תתן להורים שלך יותר מדי קרדיט, אתה לא צריך את זה בחיים שלך

הראשון שכתב מה יש לך הבן אדם מספר מה הוא עובר וזה מה שיש לך להגיד..?
קצת כבוד.

תשמע זה לא פשוט ואני יודעת את זה, אבל תלך לרווחה אם ההורים שלך מרביצים לך, לרוב הורים חושבים שמכות זה דרך לחנך את הילדים אבל זה לא.
תספר את כל מה שאתה מרגיש לרווחה ואולי ימצאו לך בית חם, הייתי במצב טיפה טיפה דומה לזה
אם משהו אני פה בשבילך:(

היי, קראתי את התגובה שלך והיה חשוב לי להגיב לך..
נראה שאתה מתאר תקופה ארוכה של מציאות מתמשכת שאתה נפגע... לא יכולה לתאר לעצמי כמה אתה מרוסק מכך.. נראה שאתה מרגיש חוסר אונים מול התגובות של ההורים שלך כלפייך שנראה שהכל שחור כשאתה בבית.. יקר, כתבת כאן דברים על פגיעה פיזית ונפשית שמשאירה אצלך כאב עצום ואתה משווע לעזרה.. אל תישאר עם התחושות שלך לבד... אני מתנדבת בעמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) שמאפשרת התכתבות אנונימית עם מתנדב דרך האתר. המטרה שלנו לספק אוזן קשבת, כתף חמה ונסיון להבין, לתמוך ואולי גם לחשוב יחד על מענה למה שעולה בשיחה. תוכל ליצור קשר אם וכאשר תמצא לנכון. לאט לאט בקצב שלך. (מצרפת קישור לצ'אט שלנו למטה)
דואגים לך,
שלך,
מתנדבת בסה"ר

כן גם לאמא שלה... וזה עצוב...