אנשים שהולכים/הלכו לפסיכולוגית

זה די מביך אני יכולה להגיד שאני לא דיברתי בכלל מיוזמתי ורק עניתי על השאלות שהיא שאלה ולכן הפסקתי

בהתחלה קצת מביך, אחר כך כבר לא. אני תמיד מזכירה לעצמי שהיא פה בשבילי ואין שום סיבה שאתבייש.
היא שואלת אותי שאלות ואני עונה. כשיש משהו שאני רוצה להגיד בלי שהיא שואלת אני אומרת. זה כן מביך אבל זה תמיד עוזר.

אצלי היא זאת שמעלה נושאים

לפחות בהתחלה הפסיכולוגית שאלה אותי שאלות שהיא תכיר אותי ולאט לאט פתחנו דברים עמוקים.
כשמתחילים לדבר בשיח עמוק אין יותר תחושה מבוכה והעולם הפנימי הוא עצום לכן תמיד יש על מה לדבר

האמת שהם מובילים את השיחה לרוב אם צריך. בשביל זה הם שם, בשביל לעזור ולקדם. אם משתפים איתם פעולה זה סבבה, בהתחלה קצת מביך אבל זה באמת משתפר.
עם הזמן את כבר תתחילי להעלות יותר נושאים בעצמך אני מניחה, אבל אם לא משתפים פעולה בכלל אז זה חסר טעם.

זה מוזר בהתחלה אבל היא מדברת יותר ממך

בהתחלה בדר"כ זה יותר קז'ואלי כזה, את מספרת על עצמך דברים יותר שטחיים שהיא תבין מי הבן אדם שמולה, ולאט לאט נפתחים.. הם מיומנים בזה והם יודעים בדרכ ליצור תחושה של ביטחון בחדר ואמון. יש כאלה שלוקח להם כמה פגישות להיפתח, וזה בסדר..