בבקשה כנסו... מה לעשות? אני בלחץ ובוכה

אני גם כמוך
אל תפגעי בעצמך בבקשה תפני ליועצת או אמא/אבא
כולם עשו טעויות, לא חושבת שמגיע לך..

אני בדיוק כמוך,,, גם לי השנה כיתה ח הייתה טראומתית מהבחינה הזו.... אבל אני התעסקתי עם העניין החברתי 70% מהזמן אז אני באמת לא יודעת מה לומר לך, כי אם הייתי יודעת לא הייתי נמצאת במצב הזה מלכתחילה, הייתי עוזרת לעצמי קודם..

מחקו לי את התשובה אז אני אכתוב לך פה
יש לי טריכוטילומניה שאני בעצם טולשת שיער אצלי זה נובע משיעמום לרוב זה נובע מלחץ אני לא ממש יכולה להסביר על זה כמו שצריך אבל אם את טולשת ולא רק מושכת ו"הכאב" נותן לך תחושת סיפוק ורוגע זה כנראה אומר שיש לך טריכוטילומניה

הכול בסדר. קודם, תזכרי שהטעויות בחיים הם אלה שמבגרים ומקדמים אותנו. מה זה חיים ללא טעויות?
אני לגמרי מבינה אותך, אולי לא העסקתי בעניין החברתי יותר מידי השנה, אבל אני בחלט התעסקתי בזה המון, במיוחד השנה. תאמיני לי אני מבינה אותך.
במקום לחשוב על כמה יצאת קרינג ומביכה, תחשבי איך את יכולה להתקדם מכאן. תביני מה הטעות ותקבלי על עצמך להתקדם ליותר מזה. את תמיד יכולה להשתפר. וזה לא דבר רע להתעסק בעניין החברתי, אני בטוחה שעוד יהיו לך את החברים שלך שאת תאהבי אותם, את רק בכיתה ח', אל תשכחי שיש לך עוד המון לעבור ושכולם עוברים את זה בחיים וזה בסדר.

אימלה אני חווה בדיוק את מה שאת חווה עכשיו. אני גם כיתה ח וגם לי יש חברות טובות אבל מרגישה מוזנחת ובלעדיהן, אני גם לאחרונה סוג של פוגעת בעצמי ותולשת שיערות כזה ואני ממש מפחדת לעלות לכיתה ט, ובריבים כן הן גם צודקות לפעמים ואני מרגישה שאני ממש דרמטית בריבים כאילו אני יודעת מה אני מרגישה ומה חוויתי ואיך הרגשתי, ולא חושבת שהתגןבה שלי הייתה מןגזמת יחסית למה שחוויתי מהריב, אבל אחכ אני נרגעת ופתאום מרגישה שאולי הייתי דרמטית מדיי והגזמתי עם התגובה. אבל אחכ נזכרת איך נפגעתי וחוויתי את זה ובאמת מתייסרת על אם התגובה הייתה דרמטית או לא. וגם אני תמיד כועסת על החיים שלי ונפגעת המון ואומרת שהחיים שלי מתוסבכים מדיי אבל תכלס אין לאחרים מה לרחם על החיים שלי אבל אני מרחמת על עצמי, כי באמת שעברתי המון יחסית אבל לעומת אחרים שעברו באמת דברים עברתי כלום ושום דבר. אז באמת שאני איתך בזה ועוד אלפי אנשים חווים את מה שאת חווה, ומקווה שיהיו לך חיים יפים מלאי שמחה ובלי חרטה בכלל. ומקווה שתצליחי לעבור את השלב הזה, אני נגיד הןלכת לפסיכולוגית אבל לא הכל אני מספרת לה, רק מה שאני מרגישה שאני מוכנה לספר. זה עןשה טוב תאמיני לי, מציעה לך גם לנסות.

בהצלחה^^

שואל השאלה:
אממ אני שמחה שאתם ביחד איתי אבל אני לא טולשת שערות אני סתם כזה אוהבת לגעת בהן ובאמת שהפסקתי...
אז אני מעריכה את זה שאתם איתי ושהגענו לחמות אבל רק אל תעשו שתחכה לי משטרה מחוץ לבית!!

שואל השאלה:
תבינו כאילו כמה השנה הזו הייתה טראומתית בשבילי, כמעט כל הזמן התעסקתי בחברים והכל,
היו פעמים שנגיד הבעתי את הדעה שלי בסדנאות והרבה בנות יצאו עליי או לא הבינו את הרגשות שלי. יצאתי לפעמים בוכה,
היו פעמים שסוג של השפילו אותי בווצאפ, אמרו לי דברים כמו "למה שנראה לך שנשתוק עלייך" כאילו אמרתי איזה משהו הומופובי, ו"למה לדבר בלשון הרע" ובאמת דברים שחדרו בי וגרמו לי להרגיש כאילו אני פאקינג בנאדם רע.
כל כך הרבה פעמים גרמו לי להרגיש אני בנאדם רע, אמרו לי צאחלה, מתנשאת, אגרסיבית, מכחישה, הייתה פעם אחת שלא רציתי ללכת לטיוש כי הרגשתי לבד וגם כי החברה הכי טובה שלי לא רצתה לישון איתי באוהל (היא יכלה ולא רצתה)..
נמאס לי גם להסתובב עם אותן בנות גם אם זו רק ילדה אחת והשתיים האחרות חברות שלי.
קרו כאילו מלא דברים אבל באופן כללי יצא מצב שהרבה בנות אני לא יכולה להחשיב אותן חברות שלי, והיה לי קשה להסתובב איתן בחודש האחרון והרגשתי עם זה מאוד לא בנוח. גם אם זה אומר שעוד חברות טובות שלי יסתובבו איתי.
גם לאחרונה נגיד נפגעתי משתי חברות טובות שלי והיה לי קשה לסלוח להן או לעבור הלאה כדי להימנע מלהיפגע עוד פעם / כי אין לי מקום לזה.

שוב, אני גם חווה את זה. אני האנונימית האחרונה ששלחה^^
אני מבינה את זה לגמריי. גם לי אומרים צאחלה או מתנשאת או אלימה או שמתאים י להיות בן, או שאני לא יודעת מה. גם מישהי שבשבילה אני החברה הכי טובה שלה והיא בשבילי יחסית כן מתנהגת אליי דוחה לפעמים ואני רוצה להתרחק מהן אבל בגללן התרחקתי משם החברות והן גורמות לי אושר אמיתי אבל בכי אמיתי. ולפעמים אני פוגעת מבלי לשים לב כי תמיד הייתי הנפגעת. ונגיד ניתקתי קשר עם חברה שהייתה חברה ממש טובה שלי אבל רעילה. והיא כל הזמן מדברת עליי כאילו כשאני לידה. נגיד היא אמרה "ואו מעיין (ככה קוראים לי) מתעלמת ממני כי היא ניתקה איתי קשר על כך וכך" ומזלזלת בי ומדברת עליי עם החברות שלי כשאני ממש לידן ודיברתי איתן לפניי רגע. אז כן הרבה פעמים אני הפוגעת ואז קוראים לי חרא אבל אני עושה את זה מבלי לשים לב. וגם בי פגעה חברה ממש ממש טובה שלי מהאינטרנט (העלתי על זה שאלה גם לפני כמה ימים) ובאמת קשה לי לסלוח לה כי לא בא לי להיפגע שוב ונפגעתי ברמןות וממש בכיתי והייתי בדיכאון. וגם לי יש סוג של חבורה בכיתה והן תמיד אוהבות נגיד לצחוק על דברים בווצאפ ואם אני סתם זורמת איתן אז הן ישר יוצאות עליי כמו נגיד "ואי סתמי. אימלה כן סתמי. מה יש לך. ואי שתקי כבר." וכאלה ואם נגיד אנחנו במסעדה שלוש חברות (אותן החברות שיצאו עליי בקבוצה) והן כאילו מתפרעות על הגלידה בצחוק ואני צוחקת וזורמת הכי בקטנה סתם לוקחת עם הכפית חתיכה שהן רבו עליה הן תמידד אומרות לי נגיד "ואי מה יש לך. אימלה איזה בהמה. ואי מתאים לך להיות בן. תירגעי אימלה." וכאלה.. זה פוגע ונגיד שהייתה לי דעה בקבוצה עם חברות מהאינטרנט כולן יצאו עליי כי הייתה לי דעה שונה משלהן ואפילו אחת אמרה אין בעיה מעכשיו נתייחס אלייך כאנס בן חמישים. וממש ממש נפגעתי והיא אפילו השתיקה אותי מהקבוצה וששאלתי למה היא אמרה "אני לא רוצה שתטריד יותר שם בנות" ומלא חברות התרחקו ממני ונפגעתי רצח.

מה שיש לעשות זה לנסות לפתוח דף חדש. אני ברוך ה עוברת בית ספר אז יש לי תזכות. אבל לנסות ללכת לפסיכו ולראות תחיים שונה ולהבין דברים בצורה יותר טובה זה מעולה לפתיחת דף חדש. ממליצה בחוםם! ותנסי להתרחק מהן ולמצוא חברות חדשות. באמת, ושמחה שהבעיה עם השיער נפתרה^^

אני מבינה אותך לגמרי.
נתחיל מהמשיכת שיער- תלכי לטיפול פסיכולוגי, כדאי למנוע את זה לפני שזה יהפוך להרגל קבוע בעבורך שמתרחש בכדי להרגיע את החרדות. נשמע שיש לך חרדה חברתית, כמובן את צריכה ללכת לאבחון, אני לא מאבחנת אותך או משהו, אבל ככה זה נשמע. את מפחדת להיות בסיטואציות חברתיות? מפחדת שישפטו אותך? מפחדת שישימו לב אלייך בכלל? לא יודעת ליצור אינטרקציות?
את צריכה למצוא משהו חיובי שיעזור לך להתמודד עם הסטרס, כמו למשל מקלחות קרות. לי אישית זה עוזר עם הסטרס לעשות מקלחת קרה של כמה דקות, במקרה הזה את בעצם מתמודדת עם סיטואציה ששמה אותך מחוץ לאזור הנוחיות שלך, ובכך זה קצת מרגיע את הסטרס/ עוזר לך להתמודד איתו. עוד עצה- תנסי ליצור אינטרקציות, אני אסביר. הרצון שלך הוא כן ליצור חברים, אבל הפחד מונע ממך, נכון? אז כדי להתחיל שינוי את צריכה להתחיל להלחם בפחד שלך. תנסי ליצור אינטרקציות חברתיות, תתחילי מהכי קטן. זה יכול להיות למשל לשאול בן אדם בקניון מה השעה, להשתתף בשיעור וכדומה. תנסי ליצור אינטרקציות כדי לשבור את החומה הזאת שבנית לעצמך, בלי לחכות שיצרו איתך אינטרקציה ולא תדעי איך להגיב. תנסי לשים את עצמך בסיטואציות שמוציאות אותך מאזור הנוחות שלך, כשזאת את שמחליטה מה לעשות, זה קצת יותר קל, את בשליטה על הסיטואציה החברתית. תלמדי לקבל סירוב/ תגובה שלילית מאנשים. סתם למשל, לכי לחנות כלשהי ותבקשי מהמוכר הנחה, תפנימי בראש ותקבלי את העובדה שיכול להיות שתקבלי את ההנחה, ויכול להיות גם שלא, וזה בסדר. ואז תנסי ליישם את הדבר גם על חברים/ בן זוג. את יכולה גם נגיד ללבוש משהו שלא העזת ללבוש לפני, את בהתחלה תרגישי לא בנוח, תחששי ממה אנשים יחשבו על זה, ואז תגלי שלאף אחד לא אכפת מה את עושה. 99% מהאנשים מרוכזים בעצמם, גם אם תעשי משהו ממש מביך, אחרי דקה כולם שוכחים. אף אחד לא יזכור לך משהו לנצח, את רק ניצבת בחיים שלהם. כשאת רואה סדרה שיש בה דמות ראשית ודמות ניצבת שמופיעה רק בכמה פרקים בודדים, במי את מתרכזת? בדמות הראשית או בדמות הניצבת? בראשית. אז אותו הדבר במציאות, אנשים מרוכזים בעצמם ולא באנשים מסביב.
בסופו של דבר הכל בראש שלנו, תאמיני בעצמך וזה יקרה. מקווה שעזרתי..❤

הייתה לי גם תקופה מזעזעת שתלשתי שיערות. אני רוצה להגיד לך שאם זה משהו ספציפי שעושה לך רע, תפסיקי עם זה ותתרחקי מהאנשים שפגעו בך ברמה הזאת. תפסיקי להוריד את עצמך ותעמדי על שלך. תנסי לפחות לפתח עמוד שדרה. זה לוקח זמן אבל ברגע שיש לך שגרת יום יום ודברים שאת עושה שחשובים לך, כל דבר שהוא פחות חשוב כבר לא תבזבזי עליו זמן. וגם פחות תתרגשי.

אני מבינה כל כך
וגם אני עולה לט, וגם לי היתה שנה לא פשוטה...
תנסי למצוא אנשים שאת חשובה להם
את תגידי לי "אין כאלה". את חושבת ככה עכשיו כי עוד לא מצאת אותם
תדברי עם ההורים קודם כל, ספרי להם את מה שכתבת כאן. ההורים שלך יאהבו אותך תמיד בכל מצב, בסופו של דבר. גם אם הם אולי לא יראו את זה.
תנסי להבין מאיפה הלחץ נובע, לחשוב עם עצמך על הכל
אני מקווה ומאחלת לך שתהיה לך שנה טובה יותר ושתרגישי טוב יותר
חיבוק❤

זה בול אני לפני שנה ועליתי לכיתה ט' הכרתי 4 חברות מדהימות ואני בסדר עם עצמי הכל עניין של זמן לאמונה עצמית