כל פעם שצץ משהו שמזכיר לי את המוות או מה יש אחרי המוות ודברים כאלה אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה וזה גורם לי להרגיש

ברור שיזכרו אותך ובעזרת השם תחיי חיים ארוכים ויהיה לך גם שושלת.
אין לך מה לפחד

שואל השאלה:
אני לא יודעת בכלל אם אני מאמינה בה' כי אני מאמינה בה' או סתם כי זה נתון לי עוד תקווה שיהיה עוד משהו אחרי ומשמעות לחיים

באמת העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך זה להתחזק ולהבין שהכל בידי שמיים.
ובאמת לא אומרת בתור דתייה עכשיו או משהו פשוט כי זה באמת חשוב להאמין, מעבר לזה שזאת הדרך הנכונה ונותן תקווה זה טוב לנפש באמת

שואל השאלה:
אני שונאת את המחשבה הזאת שאנחנו כולנו פשוט כלום ושום דבר ו אחד לא יזכור אותי בכל מקרה ולא יהיה לנו מודעות בכלל

גם לי זה קרה פעם. עם הזמן זה עבר. אני חושבת שהדרך להפסיק לעשות את זה, זה להשלים שבסוף נמות. כולנו. ולא נהיה כאן יותר. אבל אנחנו כל כך ברי מזל כי לנו ניתנה הזדמנות, אחת ויחידה, לעשות את כל מה שאנחנו רוצים לעשות. וההזדמנות הזו היא עכשיו. אז עשי דברים שתהיי שלמה ובטוחה איתם וככה לא תהיי עצובה כי תספיקי את כל הדברים שאת רוצה לעשות בהזדמנות הזאת שנקראת החיים שלך. אחר כך, אחרי שתספיקי את כל מה שאת רוצה לעשות, תבוא מנוחה. סוף כל סוף, מנוחה. נצחית.

היה לי את זה ממש
ובמקום לנסות לא לחשוב על זה פשוט לראות
שיעור תורה על החיים אחרי ולהבין שאת תלכי מפה רק כשתסיימי את התפקיד שלך

להבין שאת צריכה לקחת פסיכולוג