הרבה חושבים שלהיות דתי זה קל אבל..

מי אמר שלהיות דתי זה קל?

מי לעזאזל חושב שזה קל? זה להקריב את החיים שלך לדת.

אתה באמת רוצה להשאיר בדת??
תחפש את התשובות לזה ואז תדע.
וזה באמת לא קל .

אף אחד לא חושב ככה..

להתחזק ולהבין כמה זכויות אתה מקבל את זה וכמה זה שווה את זה

לא נראלי שחושבים שזה קל, אבל זה באמת ממש קשה, כי צריך לוותר על הרבה מאוד דברים שלאנשים אחרים הם נחשבים רגילים, ולפעמים אני קצת מקנאה באנשים כאלה שהם כאילו חופשיים מזה. אבל כמו שאמרת אני גם מאמינה וחושבת שאני עושה את הדבר הנכון

ההלכה הראשונה בכל השולחן ערוך, שהיא באה לפני כל המצוות וההלכות והפלפולים כולם, תענה לך תשובה: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר" (שולחן ערוך או"ח א, א). זה יסוד החלק המעשי בדת, לא להתעלם מהקושי או לנסות להקל ממנו בזניחת מצוות, אלא כל בוקר ובוקר לעמוד מול הקושי האינסופי הזה ולהתגבר עליו כארי לעבוד את הבורא ית', מלחמה מתמדת שנגמרת רק במוות. כל בוקר אתה מכריע מחדש, נעשה דתי מחדש, כל מצווה היא אמירת "כן לאלוקים למרות הכל", בפראפרזה על פרנקל.

זקני ז"ל פירש בדיוק כך את המשנה הידועה "אם אין אני לי מי לי וכאשני לעצמי מה אני", אם אין אני - לי, כלומר אם אני לא עושה עבור עצמי (לי, עבורי) אלא עבורו ית', אזי מי לי? אף אחד לא יכול עליי, זו התגברות כארי, ואילו כשאני לעצמי, כלומר כשאני עושה עבור עצמי, מה שנוח וזורם לי, אזי "מה אני?", מה ולא מי, אובייקט או בהמה. הקושי שאתה מתאר הוא הנק' לצאת ממנה, להתגבר עליו כל יום מחדש. אשריך.

שואל השאלה:
תודה רבה, עזרתם לי מאוד.

תקרא את הספר של הרב ארוש "בגן האמונה" , יהיה לך הרבה יותר קל.

המשפחה המורחבת שלי חרדייה וחלק דתיים אני רואה כמה זה קשה להם,אבל נגיד ההורים שלי לא יכלו יותר והם החליטו להפסיק(שכחתי איל קוראים לזה)

כמה שזה לא קל אני רואה את זה בתור זכות

לאהוב את מה שאתה עושה.

אגב, בגלות כשאין בית מקדש יש לנו הרבה פחות מ613 מצוות

^לא.
יש לנו עשרות אלפי מצוות.
ה613 אלו רק המצוות שכתובות בתורה.
הלוואי והייתה עלינו החובה לקיים רק את המצוות שמופיעות בתורה.

הוא דיבר על הציווים מדאורייתא, אז עניתי לו על הציווים מדאורייתא.
כמובן שיש את כל התורה שבע"פ.