אני בן 16, החלום הכי גדול שלי מאז גיל 8 אני חושב זה להיות שחקן כדורגל, תמיד לא תמכו בי והפעם הראשונה שהגעתי לקבוצה הייתה שהייתי בן 14 וגם זה לא לקבוצת ליגה. תמיד הייתי שחקן טוב מהיר זריז וכו' אבל לאט לאט אני מתחיל להרגיש שאני מתרחק ושאני מתנתק. שלא בא לי על זה עוד. כל מי שאני מכיר ישר מתייג אותי לכדורגל תמיד בכל מקום אמרתי שזה החלום הכי גדול שלי ואני יודע שאני לפני כמה שנים ואפילו חודשים לא הייתי מוותר על החלום.. אני מרגיש שאני לא מתקדם ושאני מאבד תשוקה וזה הדבר שאני הכי חושש אני רוצה להשתפר ולא לאבד תשוקה.. יש כל מני חברים ודברים שגןרמים לי להסחות דעת ואיבוד עניין ואני יודע שזה מזיק לי.. הגעתי למצב שאני שמח שיש פגרה.. אני בהלם מעצמי ואני יודע שאני לא רוצה לעזוב את זה אבל לא יודע מה לעשות.. זה הדבר שאני חי בשבילו, שקם בשבילו בבוקר איך יכול להיות שנמאס לי? מישהו יכול לעזור לי? לתת לי קצת מוטיבציה להמשיך? אני אשמח