אני מרגישה שהחיים שלי מבוזבזים

כמוני נו הכל טוב

זה קצת עצוב

רוב האנשים בישראל לא ממש מגשימים את עצמם עד גיל 25 בערך כי הכל פה יקר ופרימיטבי (פריטיבי בעיקר בכל מה שקשור למשפחה)

גם אני ככה ולא אכפת לי מזה,זה שטויות

תכלס את יכולה להשיג עבודה ולהגשים את החלוצות שלך , החיים שלך לא חייבים להראות ככה. אני יודעת שזה קשה אבל זה אפשרי

שואל השאלה:
^^^ @ארתורית
זה לא המקום.. ואם כבר כתבת את זה- תעמדי מאחורי התגובה שלך

זה שקר? כי זה נורמאלי אהל לא לבת 17

שואל השאלה:
@ קוראים לי זיו כן
כן, מסכימה חלקית.. רוב הדברים אני יכולה להשיג בכסף, הבעיה היא שאני מרגישה פספוס שאני לא חווה את זה בתור נערה

איך זה אפשרי? ^^^ כמו כותבת השאלה אני מזדהה חוץ מהחלק של הילדות, הייתה ילדות מעורבת בטוב וברע, אבל יותר מעניין אותי העתיד ואני רוצה להגשים את החלומות שלי השאלה אם מעבר למקום משלי, דירה קטנה משלי יהייה הצעד הנכון?

דיי חברים שלי נכנסו לי לסטיפס
מחילה

חלום גיל הנעורים זה בולשיט, את יכולה להגשים את החלומות שלך כל גיל.
מנסיון אישי שלי, הלחץ שלי גרם לי לפספס יותר דברים מאשר מה שהיה באמת.
תהיי בציל, תצטרפי אולי לאיזה כנפיים של קרמבו ויהיה נחמד

אז תנסי לעשות את הדברים שרשמת שלא עשית

בתור החבר שנכנס לה לסטיפס אני לא מתחרט על כלום אבל תעזבו אותה

חוץ מזה איזה טוב זה יועיל לך אם את תרגישי רע על זמן שלא יחזור

גם לי אף פעם לא חגגו יום הולדת כמו שהייתי מצפה, לגבי חדר אמנם יש לי אבל הוא דומה יותר לקונכיה (קטן ממש ללא מזגן ואני לא טורח אפילו לקשט או לטפח אותו), גם אני אף פעם לא הייתי בקולנוע אבל בבית מלון האמת כן אבל מלונות של קצת כוכבים. נמשיך חח - ההורים שלי גם גרושים ואף פעם לא קיבלתי מהם יחס תקין, הורה אחד יש לו הפרעה נפשית ועשה לי טראומות בילדות. אני לא בקשר טוב עם אף אחד מהמשפחה המורחבת, מהצד של אבא שלי אני ליטרלי לא מכיר שום דודים/בני דודים (ומדובר במשפחה יחסית גדולה) ומצד אמא שלי אני כן מכיר קצת את המשפחה אבל זה נגמר כאן. בקיצור, את לא היחידה שמרגישה ככה, זה נורמלי לגמרי. אני אישית למשל ומאמין שגם את קשה לראות מהצד ילדים באותו גיל שיש להם משפחה אוהבת, מליון חברים, חיים, זה מתסכל מי כמוני יודע. זה לא שלהם אין את הקשיים שלהם, אבל *לצד* הקשיים לפחות יש להם חיים ולנו אין. זה הגורל.. להתמסכן לא יעזור. זה בסדר גמור להתמסכן, אבל בשלב כלשהו צריך לקום. תיזמי עם חברה שלך או קרובת משפחה ללכת לבית קולנוע, תיצרי קשרים חברותיים, תלמדי משהו שיעורר בך עניין ויוציא אותך מהמוד הרובוטי. תעשי צניחה חופשית! רציני.. תשימי פס על כולם ותעשי מה בראש שלך. בסופו של דבר זה לא יכפה על השנים שבוזבזו אבל להישאר באין מעש גם לא תכלס. ובעזרת בשם לכשתגדלי יהיה לך חדר משלך, והכל. באמת שאת יכולה להשיג כל מה שאת רוצה. מאמין בך! 3>

לכי לקולנוע ותעשי את הדברים שלא עשית

שואל השאלה:
^^אנונימי
לא יכולתי להסכים יותר, פרספקטיבה מדהימה!
זה אולי מצב נפוץ והרבה אנשים יכולים להזדהות עם מה שכתבנו אבל זה לא אומר שהמצב צריך להשאר ככה, נתת בי מוטיבציה, מקווה בשבילך שתשיג את כל הדברים שפספסת ותזכה להרגיש אהוב ורצוי- גם אם זה לא יגיע מהמשפחה

אני מזדהה איתך
אבל צריך להילחם למלא את היום בדברים זה קשה אבל אפשרי

תקשיבי אם את רוצה ללכת לסרט תלכי ואם אין לך כסף תלכי לעבוד תעסיקי את עצמך ותעשי דברים שלא בהכרח עולים כסף,תלכי לים,תפגשי עם חברות תלמדי שפה עם אפליקציה חינמית

תנסי לחוות דברים.
תלכי לקולנוע עם חברים או לבד ותנסי אולי למצוא עוד חברים ולעשות איתם דברים

לא בקטע להעליב אבל זה גורם לי מזה להעריך את החיים שלי.
אני ההפך! מרגישה שסופקתי חחח
מרגישה בת 70 שעברה המון והגיעה זמנה לעבור לעולם הבא חח

שלחי לי הודעה נדבר קצת באלי גם לשתף דברים

גם לי לא חגגו יום הוחגת במסעדה רק בגיל 20 חגגתי.
או באולינג עם הכיתה בחיים לא היה.
היה לי חדר לבד משלי רק בגיל 21.
בית מלון רק בגיל 18.
ההורים שלי גם גרושים לא בקשר עם אבא.
רוב המשפחה המורחבת גם לא בקשר.
את הדודים רואה רק באירועים וזה קןרה פעם באף פעם.
אוםציה ררשונה גם אני לא הייתמ.
חוויות וזכרונות תמיד יש, את פשוט בוחרת מה לשכוח ומה לזכור

גם אני בערך מרגיש ככה, אבל פחות קיצוני כמו שאת מתארת.
אני כן הייתי בקולנוע ובבית מלון, אבל כבר הרבה זמן לא הייתי בבית מלון או בחו"ל, שאני שומע שרוב המכרים שלי או החברים יוצאים לחופשה באיזה מלון בארץ או בחו"ל, ואני נשאר בדד בבית.
לי חגגו יומולדת כמו שצריך רק ביסודי, מאז זה היה רק בבית עם המשפחה, או שיצאתי פעם אחת לאיזו מסעדה איתם אני לא זוכר.
גם לי לא היה עד לשנה וחצי האחרונה חדר משלי, מאז פסח קנו לי מיטה חדשה, פינו את המיטה (הגם חדשה) לחדר שליד שאח שלי ישן בה.
אני גם לא זוכר הרבה זכרונות מהילדות, וגם אני כמעט ולא הייתי אופציה ראשונה של מישהו. בנוסף אף פעם לא היה לי חבר הכי טוב.
הוריי לא גרושים, למזלי. אבל עדיין, אני פשוט יודע (לא מרגיש) שהחיים של אחרים טובים יותר (לפי יציאות וחוויות, כמובן כל אחד והמשברים שלו שהוא שומר לעצמו בפנים)
תמיד אפשר לשנות את זה ולגרום לכך שיחגגו לך יום הולדת כמו שצריך (נניח למצוא חברות טובות), או לדבר עם ההורים על חדר משל עצמך ולארגן את זה.
אני גם לא בקשר עם משפחתי המורחבת כל-כך, בכללי, אני לא אדם שמדבר הרבה.
בקצרה, זה נורמלי, אבל בכלל לא עדיף ולא טוב. מאחל לך ומקווה בשבילך שבשלב כלשהו בחיים ומקווה שבקרוב יהיו לך חיים יותר מהנים

לא כולם נולדים למשפחה אוהבת,תומכת,משפחה חמה.. ולא לכל המשפחות יש כסף
אבל אף פעם לא מאוחר בשביל להגשים את עצמך את יכולה אחרי לימודים לעבוד , ולהתחיל לעשות דברים שאת אוהבת
שיהיה לך בהצלחה!!

את עוד מעט בת 18 .. את יכולה לעבוד ולעבור לבית משלך ולעשות את כל הדברים שאת רוצה

אין כזה דבר מבוזבזים
כאילו
הכל עניין של כוח רצון
אם תרצי שהחיים שלך לא יהיו מבוזבזים
הם לא יהיו
אבל זה דורש מאמץ

גם אני ככה בן 16, אל תדאגי את תמצאי בסוף מישהו שיגרום לך להרגיש את כל הדברים האלה.

אוו חיים אני נגיד מרגישה שאני מבזבזת את החיים כי אני לא מנצלת אותם וגם אני לא בקשר טוב בכלל עם המשפחה המורחבת אבל עם זה אין לי בעיה חחח
אבל אם את מרגישה ככה למה שלא תעשי את הדברים האלה אה?
תלכי לקולנוע לבד עם מי שבא לך
אוהבת❤

זה עדיין לא מאוחר מידי לחוות :)
את רק נערה, יש לך את החיים לפניך.
אל תתני לחיים שלך להיות סגורים. לכי ותכירי אנשים, תצאי למקומות ותראי עולם וכך תצברי חוויות ותמצאי משמעות לחיים האלו.
יש סיבה שלא חווית את הדברים? ההורים נגיד לא מסכימים או שאת פשוט לא הסתדרת בסיטואציות חברתיות?

אם את רוצה את יכולה לשלוח לי הודעה בפרטי. אשמח סתם לדבר. ואפילו אם תרצי תוכלי אפילו להצטרף אליי ואל חברים שלי כשנצא למקומות.

אל תוותרי על התקופה הזו, זה הזמן שלך לחוות דברים כי בסופו של דבר עוד כמה שנים את תסתכלי בדיעבד על דברים שלא עשית ותתחרטי וחבל.. זה הזמן לחיות :)

אני אקח אותך לסרט הכל טוב

כל כך מזדהה איתך חוץ מהשורה הרביעית והחמישית .. מוזמנת לדבר על זה..

נוראמלי לגמרי
לגבי כל הדברים שאמרת שלא היו לך- את חיה בשביל להגשים את זה. אז תתחילי לעבוד, לחסוך לחופשות, תתחילי להשקיע בעצמך, לאהוב את עצמך ולפרגן לעצמך, למצוא לך חברים ואנשים שיקיפו אותך ויהיו טובים אלייך, זה יקרה רק אם תיהי טובה לעצמך.
תעברי גלואואפ - לא אחד ולא שניים, כל שנה מחדש, כי ככה החיים עובדים, אנחנו צומחים וצומחים.
תדאגי שיש לך את האנשים שאת מרגישה בית אצלם, בית רגשי, אוזן קשבת ופשוט תתחילי לבחור במה שעושה לך טוב ולא מה שעושה טוב לסביבה.
בהצלחה רבה, כאן בשבילך

גם אני מרגישה ככה אני מבינה אותךך :(

חצי מזה נכון אצלי

רוצה לשמוע משהו מצחיק?
אף פעם לא אכלתי פרוזן
אז מה ככה אני משאירה לעצמי דברים חדשים לגלות
טיפ ששמעתי: לעשות כל יום משהו אחד שאת מפחדת ממנו(זה לא חייב להיות בנג'י) זה כדי שכל יום תגידי לעצמך אה כל הכבוד לי התגברתי על ככה וככה אז תעשי ככה לגבי דברים חדשים תנסי לפתח תחביב שלא ניסית אף פעם או לקרוא ספר חדש
מבטיחה לך יהיה לך יותר כייף