הבכתי את עצמי?

היום היה לנו במסגרת בית ספר דיאלוג הורים-תלמידים, ולא היה לי נעים מהמרצה אז דיברתי קצת.
בהתחלה אמרתי משהו מצחיק: "היא יכולה להגיד לי מה לעשות לפני שהיא עצבנית?" והרוח שלי עלתה כי כולם צחקו, אז בפעם אחרי זה כשאף אחד לא זרם עם המרצה אמרתי: "היא גם כל הזמן חושבת שאין לי חברים, ויש לי חברים. ואז היא אומרת לי: את מתבודדת, את צריכה לצאת יותר, את בלה בלה בלה.."
ואני מרגישה שחשפתי יותר מדי.
אני בדרך כלל לא משתפת, אבל הרגשתי יחסית בנוח ולא היה לי נעים מהמרצה.
מה אתם חושבים?