זה נורא להיות מיזנתרופ? (יעני בן אדם ששונא מאוד אנשים/בני אדם/את האנושות)

כן.

לא, גם אני כזאת

נורא עבור מי? אם אותו אחד מסתדר וטוב לו בחיים אז מן הסתם שזה לא יהיה נורא עבורו. זה משהו שבא על חשבון קשרים בינאישיים ולדעתי זה משהו שכל בן אדם צריך אז זה חיסרון גדול לדעתי. אבל בסופו של דבר זה מסתכם במה אותו בן אדם מרגיש.

שואל השאלה:
גם אם זה נורא זה לא אכפת לי בשיט פשוט סתם מעניין אותי מה תענו..

לא כל עוד לא עושים עם זה משהו מיוחד
סבבה לשנוא לא סבבה, לרצוח, לאנוס, לגנוב בגלל זה

שואל השאלה:
^^ אני אישית לא צריכה קשרים בין אישיים,טוב לי לבד

עצם זה שהסתקרנת ורצית לדעת את דעתם של אחרים יכול לרמוז שאת כן צריכה קשרים בינאישיים
האדם הוא יצור חברתי אחרי הכל, ואף אחד לא יכול להסתדר כשהוא לבד במאות אחוזים מבלי ליצור איזשהי אינטראקציה מינימלית עם אנשים
אבל שוב, השאלה "האם זה נורא" מותנית על מי מדברים. אם זאת את וטוב לך - אז זה לא נורא.

בסופו של דבר כל אחד עושה מה שטוב לו.

אני גם מרגישה ככה וזה מאוד קשה כי אני רוצה להתחבר עם אנשים ולהיות איתי בקשר אבל זה קשה כי לא קל לי להיות עם אנשים

כן. אתה כזה, ועתיד העולם תלוי בבני האנוש, זו בעיה נפשית

שואל השאלה:
בעיה נפשית עאלק

אני לא כל כך מבינה בזה, זה לא?

לא הייתי אומר שזו בעיה נפשית אבל בעיני, כן, חבל מאוד.

אני חושב גם שמיזנתרופיה היא מושג מאוד קיצוני שלא כל כך קל להזדהות איתו באמת, לכל הפחות לחשוב כך.