למה אנשים פה בסטיפס מצדיקים אלימות במשפחה? זה שאלה ההורים לא אומר שהאלימות שלהם מוצדקת

כי יש פה אנשים חארות

שואל השאלה:
יותר קשיי הבנה מחארות
ילדים מפונקים שלא מבינים שום דבר מהחיים

זה ממש לא בסדר לאף אחד לא מגיע שיתעללו בו לא משנה אם זה משפחה או אח או אבא. לא מבינה אנשים שמצדיקים דבר כזה בכלל

מסכים איתך מאוד

לא ראיתי שמצדיקים את זה פה. צודק, זה לא מוצדק.

מה לעשות שיש פה אנשים עם אינטליגנציה של צבעי פנדה...

דברים כאלה אינם מוצדקים ואם מישהו חושב שזה מוצדק הוא טועה טעות חמורה שלא יטעה אנשים שזקוקים לעזרה הזו.

לא ראיתי תגובות כאלה, ואם כן -
אלו היו תגובות שטוענות שאפשר שימוש באלימות ברמה מאוד נמוכה בשביל להעניש, כמו סטירה, חוץ מזה לא ראיתי עוד הסבר

כי לפעמים ילדים הם כפויי טובה ומרגישים שההורים חייבים להם משהו. לא מצדיקה אלימות בשום צורה אבל כשהוא בא ומתבכיין שלקחו לו את הפלייסטיישן כולם מצדיקים אותו בלי להבין בכלל את המקום של הורים
פלא שילדים בימינו כאלה חארות? וזה לא אישי כן..

שואל השאלה:
הנה למשל שאלה
שבה היו הצדקות לטראומה שהאבא גרם לילדה שלו

'הכל בסדר הוא לא עשה משהו חריג"

" אבל הוא לא הרים עלייך יד"

מתווכחים שם עם אנשים שאמרו את האמת אבא שלה אלים ומנסים להוכיח שלא למרות שהם לא אלה שעברו טראומה

ואלה תשובות עוד עדינות ראיתי שאלות עם תשובות גרועות יותר בהרבה

וואי ממש! ראיתי מלא שאלות כאלה וזה עשה לי ממש רע, זה לא נכון.

כן וואי כתבתי פעם אחת שאבא שלי הרביץ לי והם פשות הצדיקו אותו

אתה ממש צודק ואני מדברת בתור מישהו שגדלה עם כפית זהב בפה ופינוק ברמה שמה שאני מבקשת- יום למחרת זה כבר שלי.
כאילו איך אפשר להצדיק אלימות? אינטליגנציה רגשית בפח. באמת. לא יכולה להבין את זה.

העולם לא וורוד
תמיד בכל טוב יש רע ותפקדינו להילחם ברע הזה

מסכימה לגמרי, זה דבר מאוד לא רגיל ודבר שלא אמור לקרות מלכתחילה, ואנשי סטיפס בפרט לא צריכים לתמוך בזה או להוריד מהערך של זה.

שואל השאלה:
הנה גם שאלה שבה מצדיקים את האבא שהכה אותה עד שנהיו לה סימנים . רק בגלל שקיללה אותו מעצבים . אבל זה מצדיק את ההתנהגות שלו? להכות אותה ?להרים עליה יד ?
ויש מלא שאלות כאלה בסטיפס
אנשים פה צריכים להתבייש בעצמם ובחוסר האינטלגנציה הרגשית שלהם .
אנשים יכולים לקבל טריגר מהתשובות שלהם

זה ממש ממש מגעיל ואנשים פה צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם עונים לשאלות כאלו.
לא מספיק המעשה הוא שגוי ואלים, הם גם מפנים את האשמה לכיוון הילדה כך שהיא בחיים לא תחשוב שהמעשה שגוי ותצא ממנו כי "מגיע לה".

נכון!!!!! מסכימה עם כל מילה!!!

^^ וגם אם היא עשתה משהו. הוא האבא!!! אין לו זכות להיות אלים מה זה. זה נקרא התעללות ואין מה לעשות ילדים הם מעצבנים בדרך כלל. זה לא אומר שמותר להורים להיות אלימים אליהם

מתוק אבא שתעק על הבת שלו וגרם לה לבכות זאת לא אלימות

היא אמרה הורה אלים ואני לא מתכוונת בדיוק למקרה הזה אז..

חוויתי אלימות בעצמי והיו גם התקפי חרדה בגלל זה אבל אני עדיין מצדיקה כאפה קטנה כדי שהילד יקשיב ולא מכות ממש כמו שהביאו לי

לא להצדיק מכות איכס

שואל השאלה:
אנונימית ^^^^
היא אמרה שהיא *מפחדת * מאבא שלה וזה דפוס התנהגות שחוזר על עצמו כל הזמן .
זה שהיא מפחדת מאבא שלה זה כבר לא תקין .
סימן שהיה שם מעבר לצעקות ולזה ש*כמעט* הרים יד .

ככ נכון!
אני חוויתי את זה על בשרי, אין לכם מןשג כמה זה מרתיע
אתם אולי לא מבינים, אבל כשההורים שלכם כועסים, אני לא מדברת על צעקה כמו פתחי את הדלת! תסדרי את החדר! או סתם ריב קטנטן
לא, אני מתכוונת בקטע, שאתם רואים את ההורים שלכם רותחים מכעס, ממש מתאפקים, רואים את הכעס והאיום בעיניים שלהם, ואתם יודעים שזה יבוא ומרימים עלייך יד
מכירים את זה שנגיד אח גדול בא להרביץ לכם ואתם מתקפלים ומתכווצצים? אז ההרגשה הזאת פי 100, זה נוראי
במיוחד כשזה האבא

והמכות בכלל, אני שונאתת שונאת את זה שאנשים חושבים שתמיד מילים כואבות יותר ממכות, סליחה?!
כבר חוויתי מילים קצת קשות מההורים שלי, אבל זה לא פגע ככ כמו שפגע בי שאבא שלי אשכרה הרים עליי יד, אין לכם מושג,
העובדה! שהוא אשכרה העיז להרים מכה כואבת על הבת שלו?! אשכרה בשר מבשרו?
זה פי אלףף יותר פוגע מ"מטומטמת"
וגם אל תחשבו שהמכות של הורים כאלה קטנות וחמדמדות, הם כואבות עד אחרי שבוע
אז פשוט סתמוו
אם לא חוויתם את זה אין לכם אשכרה שום זכות! אבל שום זכות לשפוט!
אתם לא מבינים שהילדים *לא* אמורים לפחד מההורים ולהרגיש מאוימים מהם? שזה *לא* ההרגשה הנורמטיבית?
האנשים שאתם אמורים לסמוך עליהם הכי בעולם! שאמורים הכי לאהוב אתכם ולתמוך! אשכרה הרימו יד או איימו עליכם! זה שורטט
שורטט, קולטים?


אגב, מבקשת בבקשהה ממש ברצינות לא לדווח כלום למה באמת זה כבר מאחורינו וברוך ה אני בקשר מאוד טוב עם ההורים שלי, אז אל פשוט

בסדר המקרה שלה כן היה ממש מזעזע וזה שזה הגיע גם לסימנים כחולים אבל גם לי היו מרביצים ואני ממש בסדר עכשיו ואני אפילו צוחקת על זה
להגיד שאני סומכת על ההורים שלי? ממש לא, לא מספרת להם כלום ולא סומכת עליהם
אבל כאפה קטנה בתחת כשהילד כבר בלתי נסבל לא יגרום לכלום

לא לדווח כי זה כבר מאחורי

אני לא חושבת שהניסוח כפית זהב הוא נכון.

יכול להיות שאלו שמגיבים ככה הם

1. הצד שמכה אצלם במשפחה, והם לא רואים את הבעייתיות במעשיהם.
2. כאלו שנמצאים במצב של התעללות אבל אחרי שנים שהם מדכאים את הדחף להתלונן וסופגים בשקט, הם פשוט עונים כביכול מניסיון וטענים שאין מה לעשות כי הם עצמם לא יודעים למי לפנות.

כמובן שיש גם צד שלישי שהוא הצד שאינו מבין וחסר מודעות.
אבל אני באמת לא מאמינה שיש אנשים שהם עד כדי כך חסרי מודעות.
המצב הזה נפוץ מדי.

יכול להיות שאלו אנשים שזה מפעיל אצלהם טריגרים משום מה.

בכל מקרה, הצדק איתך.
מי שמדווח על התעללות צריך לקבל מספר טלפון שיוכל לפנות אליו, ומספר של גורם ברווחה.
וכמובן לתת מידע למי עוד ניתן לפנות בהתאם לרצונו של אותו אדם

אנונימית.
אין צורך שזה יגיע לסימנים כחולים כדי שזה יקרא אלימות.
ישנה גם אלימות מילולית שהיא אלימות לכל דבר. היא מקטינה את הילד או רת האדם ויכולה לגרום צלקות רבות, טראומות ואפילו הפרעות אכילה בעתיד.

לגבי אלימות.
אף אלימות אינה מוצדקת,
לא משנה כמה את את אוהבת את ההורים שלך, ולא רוצה לפגוע בהם או אפילו סלחת להם.
זה הגוף שלך ואך ורק שלך ואין לאף אדם, גם לא להורייך שילדו אותך, זכות לפגוע בך.
בין אם מדובר בסטירה או בצביטה.

ותהיי בטוחה שאם זה היה מגיע לרווחה, כבר לא היית שם.
כי זו אלימות לכל דבר.

אני מבינה את הרצון להצדיק וחרצות ולנסות לכפות על מי שאת אוהבת, אבל זה לא נכון ולא חוקי.

עפ"י אמנת הילד, זו עבירה על החוק.
כן כן. יש דבר כזה אמנת הילד שמכילה את זכויות הילד ואחת מהן היא זכותו להגנה וביטחון, הזכות לא יכו אותו או יפגעו בגופו.

למי שלא הכיר.

לאנונימית שציינה התעללות במשפחה.
1. לא מאמינה שמישהו ידווח אם לא תרצי, בסופו של דבר, גם אם מישהו ידווח, כדי שיקרה משהו יש צורך בהגשת תלונה או בראיה.

2. אני מבינה אותך ואת הכאב שלך ואת צודקת. נקודה.

3. גם אם את ביחסים "טובים" עם ההורים שלך היום, זה לא אומר שאת לא פגועה ושאת לא נושאת צלקות. כפי שאמרת בעצמך, זה דבר ששורט אותך. ובצדק.

לכן
גם אם מחליטה שלא להגיש תלונה,
אני ממליצה בחום על טיפול פסיכולוגי, קצת לרענן וללבן את הרגשות מול מישהי שיש לך אחתה חיסיון רפואי מוחלט ושלא תוציא שום דבר החוצה.
אני עצמי הייתי בשיחות כאלו, וזה משנה חיים. לא מגזימה.

בלי לשים לב אנחנו מפתחים חרדות ומשקעים, ולא תמיד מבינים ממה הטראומה נובעת.
זה יכול להתבטא גם בהתפרצויות זעם, בחוסר מיקוד, בניתוקים, ואפילו פגיעה בזוגיות בעתיד מצידנו או בחירה בבני זוג אלימים.

לכן, כמה שלא כיף לפתוח דבר שנראה לנו כבר סגור.
אני מאוד ממליצה ללכת לשיחות.
זה לא דבר רע, להיפך, זה עוזר להחלים.
זה מישהו לדבר איתו. מישהו שראה עשרות מקרים כאלו לפנייך❤

אני ככן רוצה לסכם את העניין מנקודת המבט שלי.
בתור אמא. ובתור מישהי שכן גדלה במקום אלים. וגם בתור מישהי שכבר בדקה את הרקע הפלילי וגם את נושא הזכויות האזרחיות.

לאף הורה אין זכות להרים יד על ילד.
גם אם ההורה מתוסכל, וגם אם הילד לא מקשיב.
אין ילד רע - יש ילד שרע לו.

ההורה מתוסכל?
שימצא מחליף.
שישתה מים קרים.
שיצא לסיבוב.
שיעצור ויחשוב.
בכל מקרה. זה לא רלוונטי לילד.
ההורה צריך להיות מודע לאפשרויות שלו.

אנחנו מחנכים ילדים שלא יכו ולא יהיו אלימים ויתנהגו יפה.
איך אפשר לחנך ילד אם אנחנו מראים לו בדיוק ההפך?

אין לכם סבלנות לילד?
יש לכם קושי? קושי נפשי?
עובר עליכם משהו קשה?
תכניסו לפנימייה.
גם זו אופצייה.

אין הצדקה להרמת ידיים.
וגם לא להרמת קול וצעקה על הילד.

שוב. תזכרו. זה בכלל לא קשור לילד.
זה קשור להורה. ההורה מתוסכל ולא שולט בעצמו. ההורה עובר דברים ופורק את זה על הילד.
אם העצבים של ההורה מתוחים, כפי שאמרתי, יש כמה וכמה פתרונות.

ההורה צריך להיות סבלני, קשוב ולהבין שדברים לוקחים זמן.
זה שאדם הוא מבוגר לא אומר שהוא צודק.
להיפך. מבחינת התנהגות, כהורה, אתה נתון בלחץ יותר מכל תקופה בחייך.
ועדיין - אין בזה כדי להצדיק אלימות.

וזה לא משנה בשום צורה מה הילד עשה.