קטע כתיבה שאני מקדישה לאנשים עם הפרעת אכילה, דעות ?

*נכתב בלשון נקבה כי כתבתי לחברה שלי - אך אני פונה ל - 2 המינים*

אני יודעת שזה קשה,
האופק מטושטש ומעורפל והעיניים אדומות מדמעות בלתי פוסקות.
אני יודעת שקשה, בלבד הגדול והמפחיד
בתחושה שזה יהיה שם - לתמיד.

אני גם יודעת בלי צל של ספק שאת לוחמת,
שיש לך עקשנות,
שאין בך טיפת פשרנות.
את יודעת לעמוד על שלך,
כל דבר שיצא תחת ידך יהיה מוצלח.

אני יודעת שאת יכולה לחולל סערות,
להפוך עולמות,
להרוס ולבנות.

אני יודעת, בלי שום היסוס שאת תצליחי להחלים
ויום אחד -תפתחי את דלת הברזל הכבדה במו ידייך
ותצאי בחיוך
לטעום את החיים.