לפי היהדות, למה הקרבת קורבן הייתה הדרך שלנו לגרום לאלוהים לסלוח לנו על החטאים שלנו (ככה לפחות בעבר)? קראו את הפירוט למטה

האדם שולט בחיות.
אבל לחיות עדיין יש משמעות עבורנו.
אנחנו לא רוצים להקריב כבש שאנחנו גידלנו והשקענו בו הרבה מאמצים.
אז זה עדיין פוגע בנו אם נצטרך להקריב בעלי חיים.

את מתכוונת לשעיר לעזאזל?
בדרך הזאת בני ישראל היו "מעבירים" את החטאים לחיה ומקריבים אותה.
זאת לא ממש הייתה כפרה, יותר העברת אחריות על הטעות ושילום המחיר של החיה.

שואל השאלה:
^^אה נכון..
זה מעלה בי עוד שאלה, למה שהפגיעה בעצמנו תהיה כפרה? כי זה מרתיע אותנו מלחטוא?

שואל השאלה:
^^אני יודעת, אבל זה לא משנה
שאלתי למה זה עונש לנו אם החיה היא זו שסובלת (לא משנה, ענו לי)

הרמב"ן מסביר את זה ככה: שבעל הקרבן רואה איך שוחטים את הקרבן שלו, מפשיטים את העור שלו, ומעלים אותו על המוקד - זה גורם לו לחזור בתשובה, שהוא חושב ע לכך שכל מה שעוש לאותה בהמה - ההי צריך לעשות לו, והקב"ה ברוב רחמיו מקבל שיעשו את זה לבהמה ולא לו.

בעיקרון כשחטא קורה אז בעיקרון חלק מאיתנו צריך להיקרב (משהו בסגנון).
ובמקום למות אנחנו, אנו מביאים קורבן שהוא כביכול מוקרב במקומינו.
יש עניין שהקורבן הוא כביכול מהכסף המלא של הבן אדם, ממש חלק ממנו וזה מדמה כאילו מקריב עצמו שכן מפריש 100% ממנו בהקרבה.
ולכן דווקא הקורבן עצמו הוא חי.

1 מה חף מפשע לאלוקים יש זכות להחליט הוא הבורא
2 הם כלל לא סובלים
3 הרמב"ם אומר שזה נועד כדי שאנחנו נראה את בעל החיים ונבין שזה אמור להיות אנחנו
4 לא דורשים מטעמי מצוות כי יש עמקות אין סופית

קודם כל, צריך להבין, בניגוד לתפיסה המודרנית, שבה אידאל החיים הוא לחיות כמו שיותר ובצורה הכיפית והמהנה ביותר.
תפיסת היהדות היא שתכלית החיים היא להתרומם מעל לדרגה שבה אנו נמצאים לדרגה גבוהה יותר.

לכן, תכלית האדם והדבר הגדול ביותר שהוא יכול לשאוף אליו, זה להתגבר על יצרו ורצונותיו הבהמיים ולהדמות לבוראו.
וכן, הדבר הכי גבוהה שבהמה יכולה לשאוף אליו בהתחשב בעובדה שהיא לא יכולה לעבוד את ה', זה להוות דרך לעבודת ה', על ידי הקרבתה על המזבח / אכילתה לשם מצווה.

ולכן, שחיטה, והעלת קורבן, היא לא פגיעה בחיה, אלה להפך, הבאת החיה לידי לשלמות.

לשאלתך, למה בעצם נועדה הקרבת קרבן?
א. מסירת הרצון.
בניגוד להיום, אדם היה מגדל את האוכל בחצר, הפרה הזאת, או הכבשה, יכלה לשמש לו לארוחת צהריים, במקום זה הוא בוחר לתת אותה להקב''ה.
בזה שאדם נותן את האוכל שלו, הוא סוג של נותן החיים שלו.
ובמעשה הזה, הוא מוכיח שהקב''ה חשוב לו יותר ממנו עצמו, ובכך מתכפר לו על מעשה החטא, שהחטא הוא בעצם סוג של אמירה ''שאני יותר חשוב מהבורא ואני אעשה מה שטוב לי למרות שהוא רוצה אחרת''.
(בסוגריים אני אומר, שלכן היום הדרך לכפר על עברות היא נתינת צדקה, כי האפקט מאוד דומה, נתינת כסף שהוא התמצית של העבודה שלי ובו אני אוכל לקנות חיי נפשי, לרצון של בורא עולם, ולא לרצון שלי).

ב. התעוררות לתשובה.
כשאדם רואה מה קורה לבהמה, הוא חושב על כל שזה מה שהיה מגיע לו תמורת העונש שחטא, וכך הוא חוזר בתשובה על חטאיו.