אמא שלי אישרה לי שכל הטראומות שחוויתי בילדות הן נכונות...

שואל השאלה:
אני לא אכנס לפרטים אבל היה הרבה אלימות והתעללות
(זה היה בגיל נורא צעיר ואני מבוגרת עכשיו, לא לדאוג אין שום אלימות ממשית!)
פשוט לא בטוחה איך להכיל את זה עכשיו

רוצה להיכנס לפרטי..אנסה לעזור לך כמה שאפשר

קודם כל זה קשה ,
מעניין ומסקרן,
יש עיסוק גדול ואני בטוחה וזה טבעי,
זה גם טבעי להיות בהדחקה או ניתוק,
לא תמיד הנפש מצליחה להכיל את כל העוצמה של טראומה.
אני חושבת שאת מתחילה טיפול פסיכולוגי ותתני מעצמך,
תאפשרי לעצמך להיחשף ולהיות פגיעה.
להוריד חומות מגן,
הפואנטה היא לא לדעת מה עברת כמו להכיר בהשלכות ולעבד את הטראומה?
ברור שטראומה משפיעה גם שאת לא זוכרת,
זה קשה ממש ומחרפן אבל כרגע אין לך שליטה על העבר רק על העתיד ותמיד תמשיכי ללכת.
את יכולה להתמסר לטיפול,
ולהיפתח בקצב שלך.
ושוב,
המטרה היא לא לדעת מה עברת היא להעמיק,
לעשות עבודה פנימית,
לעבד את הטראומה ולהכיר בהשלכותיה.

שואל השאלה:
תודה
זה לא הפעם הראשונה שלי בטיפול, וכבר דרך הטיפול הקודם שלי גיליתי שעברתי התעללות משני ההורים שלא הבנתי עד עכשיו, כבר נפתחתי לטראומות זה לא חדש לי, פשוט עכשיו קיבלתי אישור שוואלה הכל כן קרה ולא רק *אולי*... פשוט יש לי יותר טראומות ממה שחשבתי, לא יודעת גם אם אני אמורה להרגיש לזה משהו כי אני די בסדר, וזה קצת מדאיג אותי כי לפעמים אני מרגישה בסדר כי הגוף שלי חוסם עד שזה יוצא החוצה בהתקפים משוגעים

היי יקרה,
קוראת את מילותייך, מהן נראה שעולה קשת רחבה של רגשות ותחושות..
נשמע שעד כה ליבך ומוחך היו עסוקים בלהבין האם חווית בילדות, מה חווית ואיך.. וכעת, אחרי שקיבלת מאמא תוקף ואישור שאכן חווית, העיסוק הופך להיות באיך מעבדים ומתמודדים עם כל מה שהיה..
זו יכולה להיות דרך מטלטלת ומבלבלת, שיהיו בה אולי רגעים כואבים ושאלות רבות חדשות וישנות שיצוצו..
נשמע שהאופן בו גופך, נפשך, ראשך, את.. מגיבים לאישור של אמך, מוסיף עוד בלבול, כי אולי היית מצפה שתגיבי אחרת..
מקווה שהכתיבה כאן עזרה לך מעט לפרוק ולתת מקום, וככה גם בהקשר לטיפול שתתחילי בקרוב..
עד אז יקירה, אם מרגיש לך נכון, מוזמנת לעלות ולשתף עוד בצ'אט שלנו, במרחב אנונימי וללא ביקורת או שיפוטיות..

איתך,
מתנדבת סה"ר