9 תשובות
מה זאת אומרת לוגית?
אבל בעיקרון נראה לי שלא
אבל בעיקרון נראה לי שלא
ברור
קישורים מצורפים:
כן.
שואל השאלה:
^איך?
^^איפה יש פה הוכחה בדיוק? אני יודעת מה זה רצח.
^איך?
^^איפה יש פה הוכחה בדיוק? אני יודעת מה זה רצח.
אנונימית
תכלס לא
מוסר זה אינדבידואלי
מוסר זה אינדבידואלי
הוכחה לוגית בנויה על הקדמות שיש לקבל בצורה אווידנטית (בהמשך אביא דוגמה לא אווידנטית, אך כוונתי היא לצורה). למשל אם a=a אז נוכל להוכיח שבמידה וa=b וb=c אזי a=c, אך את ההקדמה a=a לא נוכל להוכיח, היא יסודית. אם כן, מדוע שלא ניקח הקדמה כמו a=לא-a, וממנה נוכיח למשל היגדים כמו: אם a=b ולא-a=c וb לא שווה לc אזי b=c? הזרמים המרכזיים של הפילוסופיה האנליטית המוקדמת הם הראשונים שפנו לא להיסק כעניין המרכזי, כלומר לאופן בו אנחנו מוכיחים ומה אנחנו מוכיחים, אלא הם פנו להנחה, ושאלו מניין מגיעה הודאות שלה. כל מה שהם העלו בידם היה תוהו (כמובן, לא שכל מה שהם אמרו לא שווה כלום, יש שם רעיונות מאוד מאוד חכמים ועמוקים, אך את המטרה הראשונית הם לא הצלילו להשיג במופת), ופילוסופיה אנליטית מודרנית הגיעה למסקנה שהפתרון היחיד יהיה להשיג בבת אחת את כל ההקדמות שיכולות להיות עם כל מה שיכול לצאת מהן, ורק כך ההקדמות יהיו שוות ממש (הם חושבים שכך הם יתגברו על גדל, ד"ה). התפיסה המוסרית שיוצאת מכך היא אמוטיביסטית, כלומר אין שום לוגיקה ששולטת במוסר, יש רק רגשנות ריקה (מקינטאייר המאוחר נלחם עד חורמה בתפיסה הזו, עוד נלחם למעשה).
באמת, אם נזכר בחכמי האתיקה המודרנים נמצא שכל דבריהם מבוססים על הקדמות שיש מקום להטיל בהן ספק. שפינוזה מביא אקסיומות שהאנליטיקנים הראו שהן לא מחוייבות, קאנט אומר לנו "חובה עליך!" וויטגנשטיין העז לשאול "מי קבע?", ניטשה טען שכל המוסר שלנו בא מחוק חיצוני ואפשר לסרב לו, ולא סתם אמר אחד מבעלי המוסר הגדולים של המאה שעברה שבימינו תורת המוסר נסתרת הרבה יותר מתורת הסוד, כל הפילוסופים המודרנים שנגעו בתחום לא הצליחו לחדור ליסודות האמיתיים של המוסר החי שאנחנו מכירים, זה שבגינו אנחנו לא רוצחים ולא גונבים.
המקור האמיתי של המוסר (יסודו ככולו) הרבה יותר ודאי מכל הקדמה לוגית, שכן את המוסר אנחנו יכולים *לראות*. מה שאנחנו רואים זו מהות שמתגלמת בחומר, הסתכלות מתה, לוגית, מעלימה את המהות (אם אנחנו הורגים את עצמנו ונוטלים מיקרוסקופ ומתמטיקה מתקדמת למחקר, הפרפר והציור יתבטלו באחדות הומוגנית של סטטיסטיקה קוואנטית, כמו שטיפה מתבטלת לחלוטין ברגע שהיא מגיעה לים). כאשר אנחנו שואלים אם ניתן להוכיח לוגית שאסור לרצוח זה כמו לקחת טיפה, להשליך לים, ולשאול האם נוכל להחזיר את הטיפה הזו בדיוק, שכן כואב לנו כשהיא איננה. איזו טיפשות, כל בן אדם שיחשוב על כך, ולו טיפה, יבין שכל ספרי המוסר והאתיקה שמתיימרים להיות לוגיים ומתקדמים (ובסופו של דבר, כפי שראינו, מתנפצים על השכל ששאל אותם בראשונה והמוסר מתאיין) לא שווים כהוא זה, שכן המוסר הושג לנו מלכתחילה כמוחלט ואובייקטיבי, חווינו אותו, רק ההסתכלות המתה שלנו עליו הרגה אותו וכעת אנחנו מנסים להחיות את מה שרצחנו (לא ביארתי כיצד המוסר נתון לנו בהסתכלות בדיוק, זה עיון עמוק מאוד ורחב מאוד שאין עניינן כרגע, לכן רק אמרתי שזה כך מבלי להוכיח ולהראות זאת).
התשובה המדוייקת ביותר תהיה, איפוא, שאסור לרצוח עד הרגע שבו את מנסה להוכיח את זה לוגית.
באמת, אם נזכר בחכמי האתיקה המודרנים נמצא שכל דבריהם מבוססים על הקדמות שיש מקום להטיל בהן ספק. שפינוזה מביא אקסיומות שהאנליטיקנים הראו שהן לא מחוייבות, קאנט אומר לנו "חובה עליך!" וויטגנשטיין העז לשאול "מי קבע?", ניטשה טען שכל המוסר שלנו בא מחוק חיצוני ואפשר לסרב לו, ולא סתם אמר אחד מבעלי המוסר הגדולים של המאה שעברה שבימינו תורת המוסר נסתרת הרבה יותר מתורת הסוד, כל הפילוסופים המודרנים שנגעו בתחום לא הצליחו לחדור ליסודות האמיתיים של המוסר החי שאנחנו מכירים, זה שבגינו אנחנו לא רוצחים ולא גונבים.
המקור האמיתי של המוסר (יסודו ככולו) הרבה יותר ודאי מכל הקדמה לוגית, שכן את המוסר אנחנו יכולים *לראות*. מה שאנחנו רואים זו מהות שמתגלמת בחומר, הסתכלות מתה, לוגית, מעלימה את המהות (אם אנחנו הורגים את עצמנו ונוטלים מיקרוסקופ ומתמטיקה מתקדמת למחקר, הפרפר והציור יתבטלו באחדות הומוגנית של סטטיסטיקה קוואנטית, כמו שטיפה מתבטלת לחלוטין ברגע שהיא מגיעה לים). כאשר אנחנו שואלים אם ניתן להוכיח לוגית שאסור לרצוח זה כמו לקחת טיפה, להשליך לים, ולשאול האם נוכל להחזיר את הטיפה הזו בדיוק, שכן כואב לנו כשהיא איננה. איזו טיפשות, כל בן אדם שיחשוב על כך, ולו טיפה, יבין שכל ספרי המוסר והאתיקה שמתיימרים להיות לוגיים ומתקדמים (ובסופו של דבר, כפי שראינו, מתנפצים על השכל ששאל אותם בראשונה והמוסר מתאיין) לא שווים כהוא זה, שכן המוסר הושג לנו מלכתחילה כמוחלט ואובייקטיבי, חווינו אותו, רק ההסתכלות המתה שלנו עליו הרגה אותו וכעת אנחנו מנסים להחיות את מה שרצחנו (לא ביארתי כיצד המוסר נתון לנו בהסתכלות בדיוק, זה עיון עמוק מאוד ורחב מאוד שאין עניינן כרגע, לכן רק אמרתי שזה כך מבלי להוכיח ולהראות זאת).
התשובה המדוייקת ביותר תהיה, איפוא, שאסור לרצוח עד הרגע שבו את מנסה להוכיח את זה לוגית.
שואל השאלה:
^אממ מעליך יש תשובה מבוססת, והיא כאן בסטיפס
^אממ מעליך יש תשובה מבוססת, והיא כאן בסטיפס
אנונימית
על מה את מדברת אחותי לרצוח זה כיף
זה תלוי קצת מה הכוונה שלך ב'אסור'
אם מה שהוא אסור הוא אסור כי אומרים לך - אז זו סוג של הוכחה, אסור לרצוח כי ככה אמרו
אם משהו אסור בגלל שאת לא רוצה להיפגע ממנו, אז לא בטוח לגמרי שאסור לרצוח - תלוי כמה טוב תסתירי את העקבות
אם משהו הוא אסור בגלל המצפון שלך אז זה תלוי לחלוטין בך
אם מה שהוא אסור הוא אסור כי אומרים לך - אז זו סוג של הוכחה, אסור לרצוח כי ככה אמרו
אם משהו אסור בגלל שאת לא רוצה להיפגע ממנו, אז לא בטוח לגמרי שאסור לרצוח - תלוי כמה טוב תסתירי את העקבות
אם משהו הוא אסור בגלל המצפון שלך אז זה תלוי לחלוטין בך
באותו הנושא: