אז ב4.6 (לפני יומיים) היה לי יום הולדת 14 והיה נורא

עצם העובדה שעשית את היומולד בשביל מתנות מראה על משהו דפוק

שואל השאלה:
נו מה לעשות שממש רציתי מתנות מה איכפת לך אבל

למה אכפת לך מהמתנות תגידי תודה , הם באו לשמח אותך
ועם את רוצה הרבה מתנות תבקשי מההורים שלך ........

בדיוק מה שהיא אמרה
עשית יומולדת לפי מה שאמרת כאן בשביל מתנות.. אני מבינה את הבאסה וזה אבל חיים שלי לא עושים יומולדת בחיים בשביל מתנות.
כל פעם שעשיתי יומולדת הערכתי כל ילד וילדה שבאו ואם לא הביאו מתנה אז מה

מה שהיה חשוב לי זה שנהנתי, לא המתנות

טוב אם זה מרגיע אותך אבא שלי לא זכר את היומולדת שלי והייתי צריך להזכיר לו

שואל השאלה:
אבל איך בדיוק באו לשמח אותי אם התייחסו אליי כאילו שאני אוויר? אם היה לי כיף לא היה לי כל כך איכפת מהמתנות והלוואי שהן היו משמחות אותי אבל מה שקרה היה בדיוק ההפך אז אני רוצה לפחות משהו קטן שינחם אותי, למה זאת בעיה כל כך גדולה לדעתכם? אני ממש נסיתי להחזיק את הדמעות כל הזמן שהיינו שם

זה לא אמור לשמח אותך זה אמור לגרום לך להרגיש פחות רע עם עצמך, חברים מחליפים לעומת משפחה אבל את רק בת 14 כשתגדלי תביני

שואל השאלה:
^מה הקשר? אני כן אמורה ליהיות שמחה ביום ההולדת שלי וחברות שלי צריכות אפילו לנסות לשמח אותי ולא להתעלם ממני

אז הן לא חברות כמו שאת חושבת וזה כבר קרה, אין לך איך לשנות את זה..

שואל השאלה:
^אני יודעת, זה פשוט כל כך כואב לי- כבר הייתי במצב כזה פעם והחלטתי שאין סיכוי שאני חוזרת לשם ואז קרה היום הולדת שלי...

שואל השאלה:
לא סתם באיזו פגישה שלנו וזה אלא אשכרה ביום שבו אני אמורה ליהיות הכי שמחה

פרט ממש חשוב . ה4.6 לא היה לפני יומיים... היה לפני 6 ימים, שבוע שלם עבר.

שואל השאלה:
^אה אוי נכון המחשב שלי פשוט מראה את התאריך בסדר הפוך

שואל השאלה:
לאלא התכוונתי ל4.6 המחשב שלי כותב 6/10 ולא הסתכלתי על החודש ואז חשבתי שהיום ה6

קיצר תקשיבי. את בת 14, את עוד תגדלי ותביני שאת כתבת פה שטויות ומקווה שלא התכוונת לזה באמת . למרות שבגיל 14 כבר צריך טיפה צניעות ומודעות עצמית למה שאת אומרת וחושבת.
בכל מקרה, שתגדלי את תביני שמתנות זה לא הכל בחיים, נורא כיף לקבל מתנות, אבל לחגוג עם האנשים שאת אוהבת זה יותר חשוב מהכל, והעובדה שהם נוכחים וחשבו עלייך והתאמצו זה פי כמה וכמה חשוב יותר ממתנות.
והבנות שכן הביאו לך מתנות, אולי בשבילך המתנה חרא, בשבילהן הן הלכו וקנו לך, השקיעו את הזמן, בזבזו כסף. זה שאת לא אהבת זה לא אשמתם. גם שלי קונים מתנה שאני לא הכי משתמשת ולא הכי צריכה אני מתבאסת קצת, אבל בלב. ודואגת להזכיר לעצמי באותה נשימה - שהעיקר שהם קנו משהו בכלל, וחשבו עליי.

שואל השאלה:
^הבעיה היא שהיו בנות שאפילו לא חשבו עליי ואלה שכן קנו לי מתנה לא היה נראה שהן "חשבו" עליי- אם הן היו חושבות עליי הן היו מדברות איתי ומתייחסות אליי ביום ההולדת שלי. ולא כתבתי כאן שטויות..."החברות" היחידות שלי לא מתייחסות אליי אז הדבר היחיד שנשאר לי זה לקוות למתנות טובות, עצוב לי מאוד שאף אחד מכם לא מבין אותי ושכולכם חושבים שאני סתם שטחית שחושבת רק על מתנות

כי רשמת את זה בצורה ממש אגואיסטית.... אם הן לא חברות אמיתיות הייתי מפסיקה להיות חברה שלהן עם כמה שזה קשה אבל עדיף לפעמים להיות לבד. ולא לצפות מהן למתנות זה גם קצת ניצול. כיאילו את חברה שלהן בגלל המתנות . גם את לא חברה אמיתית שלהן בתכלס. זה הדדי