זה נורא עד כדי כך שאני לא רוצה לעבוד?

מיינדסט לא נכון העולם פועל על כסף בין עם עכשיו או עוד שנים בסופו של דבר את תצטרכי כסף זה גם חלק חשוב מהיום של ללכת לעבודה לחזור ולשמור על שגרה ומשכורת קבועה. עד גיל 18 וצבא אני מבין אבל לאחר מכן חשוב מאוד למצוא עבודה אני בטוח שתמצאי עבודה שתספק אותך אבל חשוב מאוד שתצאי לעבוד בשבילך

כי את לא מממשת את עצמך.
תמצאי עבודה שתאהבי. תתחילי לפרנס את עצמך אם זה אוכל או דברים בסיסיים אחרים.
תעבדי כדי לעשות משהו עם עצמך ולא לבזבז את החיים שלך סתם

שואל השאלה:
אבל בעיני עבודה זה בזבוז של החיים
לעבוד 8 שעות כל יום עד המוות זה חיים לפח מתי מספיקים לחיות
בפנסיה? מבינה את האבסורד? חחח

כי את יכולה לקנות דברים שאת אוהבת וגם יש תעסוקה ביום יום ושגרה

את צריכה להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת.
להיות מובטלת זה לגמרי בזבוז של החיים

זה חלק מהחיים אף אחד לא רוצה לעבוד חייבים אם לא תגורי ברחוב העולם מתבסס על כסף אין טעם להתחכם ולהגיד גם ככה מתים עם הגישה הזאת אי אפשר להתקדם בחיים

שואל השאלה:
לעבוד כל החיים כדי שאצא לפנסיה עם כסף אבל אני זקנה גמורה ולא יכולה להנות ממנו נשמע לי מרגש.

ומה יהיה עד הפנסיה?

שואל השאלה:
מה כבר יכול להיות?

אמג זוט עני
עדיף לטייל.

למה לא לעבוד במשהו שאת אוהבת וטובה בו ויכולה להנות? בנוסף זה גם להיות בסביבת אנשים, יש עבודות שגם מפרגנות לעובדים שלהם. את יכולה לחסוך כסף ולצאת לחופשות.
או שתהיי עצמאית ותעשי מה שאת אוהבת ורוצה בתנאים שלך

שואל השאלה:
מה הטעם לעבוד בשביל לצאת לחופשה?
הפוך על הפוך..מה

א בעבודה עצמה את מממשת את עצמך. את עושה עם עצמך משהו. מתפתחת. יש לך מטרה. חיי חברה. שגרה. מסגרת.
ב החופשה זה פשוט עוד משהו נחמד שתוכלי לאפשר לעצמך כשתעבדי ותשיגי כסף. יהיה לך יותר כיף לדעת שאת מימנת את החופשה בעצמך ושמגיעה לך החופשה הזאת.

שואל השאלה:
אבל אני לא נהנית מכסף, מה הטעם??
אני לא קונה בו כלום. פעם בחצי שנה אני קונה אולי פריט לחדר וכמה טושים לצייר בהם וזהו. אין לי שאיפות כלכליות ותהיה ירושה בע"זה אז קשה לי למצוא סיבה מספקת
אבל זהו שאין לי מטרה^
אין לי מה לעשות בכסף הזה.

את מתעלמת אבל משאר הדברים שאני רושמת לך!!

וזה לא להנות רק מהכסף זה להנות ממשהו שטרחת והתאמצת כדי להשיג!! זו הרגשה שונה לגמרי!!

שואל השאלה:
יש לי חרדה חברתית, חיי חברה בעבודה זה עוד חיסרון.
שגרה - שוב, בעיני דבר משעמם ושוחק.
חופשה? אני לא טיפוס של בתי מלון, או צימרים, או חול. זה משעמם אותי
אני די אובדת עצות

אולי תנסי להשקיע בתחביב. שלפחות תהיה לך מטרה או שאיפה.

את לא אובדת עצות את פשוט לא מסתכלת נכון על החיים.
לגבי החרדה החברתית כדאי שתטפלי בזה.
לגבי השגרה בסופו של דבר כן תהיה לך שגרה, של בטלות, שמאוד מהר תשפיע לרעה ותשעמם אותך

בכל מקרה עדיין יש לך את האופציה בלהיות עצמאית ולעסוק בדברים שאת אוהבת

שואל השאלה:
זה מה שאני עושה..הדבר היחיד בחיים שנותן לי סיפוק זה הדברים הפשוטים כמו לצייר, להשקיע בתחביבים, להתפתח מבחינה אישית.. לא כלכלית. באמת שאני לא מצליחה לקבל מכסף סיפוק אמיתי וכמו שאמרתי אין לי על מה לבזבז חוץ מציוד אומנות

שואל השאלה:
אבל איך אני אסתכל נכון על החיים אם אני לא מוצאת עניין בהנאות שאת מדברת עליהן? את אומרת לי שאני אקבל חופשה שמגיעה לי ואבזבז את הכסף שטרחתי להשיג על דברים, הבעיה היא שאין כאלה.

זאת הנקודה שאני מנסה להסביר...זה נראה לך מובן מאליו שיש כי אולי לך יש אבל לי אין...מספיק לי טיול בטבע וגלידה.

את לא אמורה לקבל רק סיפוק מהכסף. את אמורה לדאוג לעצמך.
ומה יקרה בהמשך?

תחפשי את מה שגורם לך להנאה!
אם את אוהבת טבע לכי תעשי טיולים גדולים, תהני מהעולם הזה, חיים פעם אחת
תטפלי בחרדה שלך כי היא הורסת המון ובאמת שחבל

מה תעשי כשההורים שלך חס וחלילה כבר ילכו לעולמם?
איפה תגורי? מי יממן אותך?
תחשבי קדימה.

וגם בציור ובתחביבים לא חסר על מה להוציא כסף
למרות שזה לא העניין
תשאפי פשוט ליותר גבוה, זו הדרך היחידה שתנצלי את החיים האלו ותממשי את עצמך

בדיוק בגלל הסיבות האלה אני חושב שאנשים צריכים לעבוד בעבודות שנותנות להם מטרה, את אוהבת אומנת לכי תלמדי את זה רציני, שימי לב שהאנשים סביבך לא אומרים לך במה לעבוד אלא לעבוד/ללמוד כדי שלא תרגישי ללא מטרה/כיוון/ רצון בעולם, קראתי שכתבת שיש לך חרדה חברתית זה בסדר המון אנשים סובלים מזה לכי לטיפול זה לא צריך להיות בעיה, הנקודה היא שבמקום להתגבר על הפחדים שלך את נותנת להם להשתלט עלייך ומסווה את זה בתירוצים כמו לא מדבר אליי בכלל כסף או עבודה, אין בן אדם שמטרה בעולם לא מספקת אותו כולם מחפשים את זה, אולי המטרה היא שונה בין האנשים אבל תמיד היא נמצאת, וכנ"ל לכסף הוא משפר את האיכות חיים וזה מציאות, את תהיי יותר רגועה אם יהיה לך בית משלך וכו', אוקיי מקווה שלא חפרתי, בהצלחה.

תעבדי אז כדי שתוכלי לקנות לעצמך ביסקיוויט
זה אפילו לדברים הקטנים האלו. שלא תהיי תלויה באחרים.

שואל השאלה:
אני מבינה מה אתם אומרים...אני מנסה לשכנע את עצמי שזה הכרחי מאוד ללא להרגיש בלי כיוון בחיים אבל אני לא מצליחה, וגם אם אלו נראים לכם דברים מינוריים בשבילי זה קשה להתגבר על החרדה החברתית שלי ועל המיינדסט לעבוד אפילו שאני לא נהנית מהרווח שטרחתי עליו..עבדתי כמה ימים ועוד לא לחוץ לי לקבל את הכסף עוד לא חתמי טופס כבר חודשיים כי באמת אין לי מה לעשות איתו..

אף אחד לא מזלזל בחרדה
פשוט תלכי תטפלי בזה

את חייבת לעשות סוויצ בראש, וגם להתחיל להעריך את הדברים הקטנים. ולראות את שאר היתרונות שיש לעבודה.

אם בעתיד יהיה לך ילדים אז בשבילם, אם את רוצה לבלות, לראות סטרימינג, לגור בבית לבד, ועוד כל כך הרבה דברים שלא לדבר על חשמל וכו'

תיארת אותי בדיוק , אני גם לא עובדת בגלל חרדה חברתית ואני כבר בת 19 ולא עבדתי יום בחיים שלי .
אבל אני יהיה חייבת להתחיל לעבוד עוד מינימום חודשיים כי אין לי ברירה , לך יש זה ההבדל היחידי בנינו

אם את לא רואה את התועלת במשכורת החודשית שלך
את תראי אותה אחרי שנה .
תחסכי את כסף ,תחשבי על העתיד
אל תראי את התועלת עכשיו תראי בעוד כמה שנים אם תשימי את הכסף בצד אל תבזבזי וזה שאת לא רוצה בכלל כלום אפילו בא לטובתך
יהיה לך סכום מכובד
אם תשימי בצד את כל מה שאת מרוויחה נגיד 6000 תוך שנה יהיה לך 72,000
ושנה מהחיים זה כלום עובר מהר
וכשיהיה לך 72000 בחשבון הבנק ולא משכורת של כמה ימים את תרגישי בהבדל .
אם לא החרדה אני אישית מזמן הייתי מתחילה לעבוד אפילו בכפולות רק כדי שאצליח להשיג בכמה שפחות זמן יותר כסף .
כי זה מה שנותן לי מוטיבציה
תחפשי מה יתן לך מוטיבציה לעבוד .
עכשיו את לא רוצה כלום , אבל מה אם תרצי בעוד כמה שנים לחיות לבד ? .זה לא קל בישראל
החרדה זו גם בעיה אני מבינה אותך אני אפילו מפחדת לעבור ראיון עבודה של עבודה מינימום מסכנה אבל אין לי ברירה .
את צריכה להיות שמחה שיש לך את הברירה ואת החופש הכלכלי ,תנצלי אותו כדי שבאמת תוכלי להנות מהכסף כבר בגיל 30 או אפילו 25 תלוי מה את רוצה ולא תצטרכי אותו רק כדי לשרוד כמו הרבה אנשים בישראל.
ובישראל בקלות אפשר להגיע למצב שכל החיים שורדים.
אז תעבדי קשה עכשיו שבגיל 30 תנוחי ולא בפנסיה ותהיה לך ברירה ואפשרות לבחור איפה לעבוד

היי, אני בת 21 עובדת בעבודה שהיא יחסית סבבה במשרה חלקית, ואני יכולה להגיד לך שגם אני פעם לא רציתי לעבוד בכלל, עד שהכריחו אותי כי היה צריך עזרה בבית. וכל הזמן עברתי בין עבודות אחרי הרבה צעקות ואחרי הרבה השפלות. לפי התחושות והניסיון שלי, לא מדובר רק בכסף אלא גם בניסיון חיים וקשרים חברתיים. בעבודה שאני עובדת בה עכשיו אני יכולה להגיש שכישורי הדיבור שלי עם אנשים נורא השתפר וכך גם הביישנות שלי. בנוסף, חשוב להתחיל לחסוך כסף להמשך החיים. את בטח תרצי להוציא רישיון נהיגה, לחסוך לרכב, יום אחד את תעברי דירה ותצטרכי לשלם עליה (בין אם זאת תהיה קנייה ובין אם זאת תהיה השכרה), קרן פנסיה, אוכל, בגדים, יציאות וכ'ו...
חוץ מזה, תמיד יש עבודות שתוכלי לאהוב והכל זה עניין של ניסיון וצבירת חוויות, עבודה לא בהכרח חייבת להיות קשה. לרב אנשים בוחרים לעבוד במקומות שלא טוב להם בהם כי הם חשובים שאין דרך אחרת, אבל תמיד יש.

בעקרון תעשי מה שמרגיש לך לנכון, בהצלחה!