איך הפריקה יצאה? כתבתי על האקס שלי:)

הגיע הזמן להניח אותו בעבר ולמחוק את הכינוי "באבי" מהראש שלי,אני כותבת בלי דמעות כי המשכתי הלאה אבל לא אשכח את הכאב שהוא גרם לי והזוגיות הרעילה שהייתה לנו.
אנשים באים והולכים וצריך ללמוד להשלים עם זה כל תקופה מלמדת אותך משהו לא ככה? לפעמים צריך ללמוד לעזוב גם.
אין מה לבכות על גבר שלא קיבל את העבר שלי ומקלל בריבים ופשוט קם והלך כי לא הייתי מספיק טובה בשבילו,מה הטעם באהבה וזוגיות אם את בוכה כל ריב כי הוא מעליב ופוגע בך?
אל תשכחי שיש לך את כל החיים לפנייך.
בית ספר,צבא,לימודים,משפחה וילדים,החיים ממשיכים אי אפשר להמשיך להתקע על בן אדם כל החיים בסופו של דבר את רק ילדה בת 16.
מותר לך לבכות ולשחרר אבל תזכרי שאת תצטרכי למחוק אותו מהחיים שלך לתמיד בשלב מסוים,אלוהים תמיד נותן בעיטות ומוציא אנשים שהיו חלק ממך כדי ללמד אותך שאף פעם לא צריך להרים ידיים עם כמה שזה כואב.
בסופו של דבר,האדם הנכון בזמן הלא נכון אבל מה לעשות? אלה החיים
עם הזמן את תביני שאין לך מה לבכות על בן אדם שלא הכיל אותך וקיבל אותך איך שאת,כנראה הוא לא האחד וטוב שכך.
לפעמים אנחנו מתאהבים ובכלל לא שמים לב כמה האדם הזה פוגע בך ומרסק אותך לחתיכות אבל אתה עדיין ממשיך להיות איתו ולתת הזדמנויות כי אתה ככ מאוהב בו אבל לא מצליח לשחרר ואחרי שאתה ממשיך הלאה אתה מבין כמה הוא ריסק אותך והשאיר אותך עם צלקת שהפך לכאב.
בקיצור יש לי כמה מילים אחרונות להגיד לך
תודה שלימדת אותי איך להתנהג כדי להיות הכי טובה שיש לגבר הבא שלי