10 תשובות
תלכי לפסיכולוג. האתר הזה לא יעזור לך כל כך בבקשה ממך תטפלי לפני שהדכאון יחמיר וזה בלי להלחיץ כמובן.. פשוט תרופה קודמת למחלה
דבר ראשון תצאי לטיול קטן לנקות את הראש מכל המחשבות
דבר שני תשבי עם איש מקצוע שיעזור לך להכוין אותך לדרך הטובה אפילו סתם מישהו כמו המפקד המורה מהתיכון
דבר שלישי שאת בוחרת מטרה תנעלי עליה עד הסוף ולא לוותר גם אם ממש קשה
דבר רביעי חברים זה לא בעיה אפשר למצוא בכל מקום אפילו אני אשמח להיות ידיד שלך
שואל השאלה:
^^^ לא יכולה עכשיו לשים כסף על פסיכולוג.. וההורים לא ממש מאמינים בזה בואי נגיד ככה. הם גם לא מבינים את המצב שאני נמצאת בו. כולם שואלים אותי למה אני לא שמחה שיצאתי ואני כן, אבל אני גם לא.. אני שמחה שיצאתי מהמערכת הזאת שגרמה לי לסבול.. שגרמה לי להיות בסטרס 24/7, חרדות, דכאון אבל אני מבואסת כי נלחמתי בשביל שכן יהיה לי טוב בצבא ולא הצלחתי.. ובגלל שאני בחרתי לצאת, אף אחד לא רואה את זה.. את זה שנלחמתי. הרגשתי שאני היחידה שנלחמת, רציתי שהצד השני ילחם עליי גם. ניסיתי להראות להם ולשתף שרע לי, אבל לא התייחסו אליי. נתנו לי להמשיך כרגיל..
אנונימית
רוצה לפרוק בפרטי?
תראי, לכל אחד יש את הגורל שלו...
מה היה עדיף? שתשארי שם ותסבלי?
אל תקחי הכל אליך, שום דבר לא באשמתך, עשית הכל נכון.
ההבנה של... עזבת כרגע את המערכת הזאת, מה את צריכה לעשות עכשיו, איך לפעול וכו', זה קשה.
תקחי לעצמך קצת זמן... תתאפסי על עצמך..
תנוחי קצת בבית..
אחרי זה, תחפשי מקום עבודה(כלשהו) יכול להיות שתחליפי לא מעט מקומות עבודה עד שתמצאי מקום שטוב לך, אבל לפחות יהיה לך נסיון ותדעי איפה את צריכה להיות...
אחרי זה תתמקשי בלימודים וכך הלאה..
את לא יכולה להתחיל מהכל, ישר.. לאט לאט.. תציבי לעצמך מטרה- תגיעי אליה ואז תמשיכי למטרה הבאה.

אז, את לא צברת חוויות ככ טובות מהצבא, בסדר.. חוויות טובות יהיו לך, והרבה, אבל לא משם..
שוב, לכל אחד יש את הגורל שלו עם התקופות והחיים שלו.
תציבי מטרות, תשקיעי, תתמקדי, ותשאפי.
בהצלחה לך❤
יש לך זמן להחליט על עבודה ולימודים-תני לעצמך זמן להחלים ותדברי עם המשפחה שיתנו לך זמן להחליט מבלי ללחוץ עליך.
תעזרי בפסיכולוג כדי לקבל כלים להתמודד עם זה, עם הלחץ, עם השאלות על "מה עכשיו" וכדומה.
גם אני השתחררתי על נפשי ובהתחלה לחצו עלי ישר לעבוד ללמוד וברגע שראו שזה רק יוצר לחץ מיותר הפסיקו.

מה שממש עזר לי זה נטו לבנות לעצמי שגרה וללמוד דברים שמעניינים אותי בבית ולחפש כיוון לבד.
אם תרצי פירוט איך רק השתפרתי מהשחרור, מצאתי את הכיוון והחלמתי אני יותר מאשמח לפרט ולעזור לך בפרטי :)
אולי תנסי להתנדב לשירות לאומי?
שואל השאלה:
russi@n girl את מהממת תודה
אנונימית
תרגישי חופשי לפנות גם בפרטי❤
יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.