למה אני רואה את עצמי ככה? אני רואה רק את הפגמים שלי ולא מצליחה לראות מעבר

לדעתי שימי פילטר כזה שהוא עושה את הפרצוף רע ממש מעוות את הפרצוף ואז תורידי אולי?

לי אישית מחמיאים הרבה אבל אני כן מתמקד בדברים שאני שונא לגביי הרבה

שואל השאלה:
^ואיך אתה מתמודד עם זה?

שואל השאלה:
אני מפחדת שיום אחד אני אחליט לעשות ניתוח אף ואז מיקרובליידינג ומשם אדרדר לעוד דברים!! כבר עשיתי עיצוב אף ואני עדיין לא אוהבת אותו!!!

לכולם זה קורה, להתמקד ברע ולא בטוב. זה פשוט להבין בראש שאת טובה ושיש בך מספיק דברים טובים

שואל השאלה:
אני לא יודעת אם הפסיקו להחמיא לי כי באמת התכערתי או כי חושבים שמובן לי מאליו שאני יפה ושאני מקבלת מחמאות כל הזמן

כולנו שופטים את עצמנו יותר מדי, אנחנו שמים לעצמנו אידיאל יופי שאי אפשר להגיע אליו, זה נורמלי אבל זה גם נוראי ולא בריא בכלל.
לכולנו יש את הדברים שהיינו רוצים לשנות, וכולנו שונאים דברים בעצמנו, את פשוט חייבת לקבל את הדברים האלו אחרת השנאה הזו תגרום לך להרגשה נוראית כל יום.
אני יכולה לומר לך שאני כמעט בטוחה שאנשים לא מחמיאים לך כי זה כבר מובן מאליו, שמו לב שמחמיאים לך מלא אז יש סיכוי שחשבו שאת כבר מודעת ליופי שלך, זה מה שאני עושה כרגע לחברה שלי ובאיזשהי צורה גם את עזרת לי להבין שזה לא בהכרח משהו שצריך לעשות.
אל תחשבי על זה יותר מדי, אל תסתכלי במראה ותחפשי רק דברים לשנות, תסתכלי על הדברים שאת כן אוהבת בעצמך ותבליטי אותם.

שואל השאלה:
^את האף שלי, הגבות שלי (חוסר סימטריה בולט וחורים), כהויות מתחת לעיניים שאי אפשר להסתיר עם קונסילר כי זה בגלל שהעיניים שלי עמוקות ויוצרות שקע של כהות.
חצקונים, מבנה הפנים שלי, השפתיים שלי (דקות).

אני מתמודד עם זה כשאני משנה את מה שאני לא אוהב ומנסה להשלים עם מה שאי אפשר לשנות, זה תהליך

שואל השאלה:
אצלי זה ניהיה ממש אובססיה.
כל יום, כל היום, אני מצטלמת בתיק טוק או סתפ תמונות של עצמי.
אחרי זה מתחילה לשפוט את התמונות.
כשאני שונאת את עצמי אני מצלמת אני עצמי עד שאני מרגישה שיצאתי יפה ואז אני צופה בתמונות/הסטרטונים היפים בשביל להעלות לעצמי את הביטחון.
זה פתאטי ודפוק אבל אני לא יודעת איך להפסיק עם זה

אני יכולה לשאול מה בדיוק את לא אוהבת?