אני מרגישה שאני מבזבזת את הפוטנציאל שלי כשאני לא כותבת. כדאי לי פשוט להפסיק עם הלימודים ולהתמקד רק בכתיבה??

שואל השאלה:
אנונימית רואים שלא הבנת.. מה אני אומרת ומה את קוראת??
אני לא אמרתי עכשיו לוותר לגמרי על העתיד שלי כי אני יודעת שזה חשוב.
בגרויות כבר עשיתי וגם חצי תואר במקצוע שלא מתאים לי אז אני כנראה אעשה השלמה בשנה הבאה.
מה שאני אומרת אבל זה שאם כתיבה זה משהו שמתאים לי, אז אולי כדאי לי להשקיע את הזמן שלי דווקא בזה ולא ללכת ללמוד תואר שסתם לא יהיה בו שימוש.
אין לי בעיה אפילו ללכת לקורס כתיבה וכן להשקיע זמן ולהתפתח, ההפך, חשבתי שאולי אם אני אלך למקום שמתמקדים בו בעיקר בכתיבה אולי יתנו לי כלים איך להשתפר ולהתייעל.

אנלא עיוורת כתבת בשאלה האם להפסיק את הלימודים, להפסיק את העתיד שלך, מה את מפילה את זה עכשיו עלי? לא שמעתי בחיים על תואר שאין בו שימוש, בשביל מה עושים תואר אם אין בזה שימוש?? בטוח יותר שימוש מסיפור

שואל השאלה:
כתבתי את זה בקצרה ואז כתבתי בשאלה עצמה שאני יכולה ללכת לקורסים מקצועיים שמלמדים בהם כתיבה, את כל היסודות וכל הדברים האלה.
אם הייתי קוראת את כל השאלה ואת התשובות היית מבינה למה אני מתכוונת, אבל באת עם תשובות מוכנות מראש. אז בעיה שלך. חוץ מזה יש מלא תארים שאין בהם שימוש חוץ מלומר "הנה יש לי תואר!" לא חסרים תארים כאלה

איזה תשובות מוכנות מראש את באה עם תשובות מוכנות לא אני את לא מוכנה להקשיב לתשובות מפרספקטיבה אחרת על ההשלכות שמראים לך את אטומה, בעיה שלך שאת מבטלת כל מה שאומרים לך כי את מקובעת סופית בהחלטה להרוס לעצמך את העתיד בשביל ספר שאולי אף אחד לא יקרא ואת כל הפרנסה שלך תתני לאיזה קורס על חשבון התואר 3 שנים יזרקו לפח אין לתאר אין בהצלחה לך את לא חושבת שאת עושה משהו שתצטערי עליו בעתיד

שואל השאלה:
אולי זאת את שלא מוכנה לחשוב מפרספקטיבה אחרת וחושבת שהדרך היחידה להצליח בחיים זה לעשות תואר? דרך אגב יש מקצועות שאת עושה בהם קורסים מקצועיים ואת מקבלת תעודה ועובדת לדוגמה..
תראי לי איפה כתבתי שאני לא רוצה ללמוד בכלל בכלל שום דבר, אמרתי שאני רוצה ללכת למקום מסוים וללמוד איך כותבים באופן מקצועי, אולי אפילו לעשות תואר שקשור לנושא הזה.. אבל למה את חייבת להיות כזאת אטומה לרעיונות אחרים?? באמת לא מבינה את הגישה הזאת.

רואים שקשה לך לחשוב בצלילות העתיד שלך חשוב יותר מסתם סיפור יש לך סדר עדיפויות פגום אישה אני אומרת תמשיכי עם הלימודים בגרויות אוניברסיטה וואטבר זה זמני שנה שנתיים עוד כמה זמן תגמרי ויהיה לך ראש נקי לכתוב אבל לא זה על חשבון זה השתגעת

שואל השאלה:
אני שואלת, אולי העתיד שלי הוא לכתוב סיפורים? הבעיה היא שהלימודים כל כך מכבידים על הראש שקשה לנקות אותו ולשבת לכתוב רציני, אני שמה לב איך הרמה שלי ירדה מאז שנכנסתי לשנה ב שנה שעברה בלימודים (עכשיו אני שנה ג') בגלל כל הלחץ, קשה לי לחשוב בצלילות ובאמת לשבת ולהשקיע, כי גם כשיש לי זמן הראש שלי חושב על כל העבודות הגשה שיש ואני לא אומרת סתם שאני יכולה לשבת שעות ולכתוב.
כאילו חשבתי על זה שכמו שמישהו ממש מוכשר בציור יכול ללכת ללמוד למשל אמנות ויש כאלה שבאמת הופכים להיות אמנים (לא יודעת כמה מצליחים, אבל יש כאלה) וזה גם לא מקצוע שהוא בהכרח יוקרתי ומרוויחים ממנו הרבה, אולי אפשר באמת ללמוד כתיבה באופן מקצועי יחסית ולהתפתח בתחום? סתם מחשבה שעברה לי בראש

את שואלת אם כדאי לך לוותר על העתיד שלך בשביל לכתוב סיפור? .-.

מטרה זה שאת מציבה לך משהו שבסוף תשיגי אותו חלום זה בפער משוגע לא הולכים אחרי חלומות סתם ושמים אותם מטרה, החלום שלך זה לוותר על התואר כדי ללמוד קורס כתיבה בשביל לכתוב סיפור זאת מטרה דפוקה
אני אבין אם היית אומרת אני רוצה להיות עיתונאית כשהיעד הזה באמת סופי ויכול להתגשם ממנו משהו בניגוד ל3 שנים שהקרבת מהחיים, אבל קורסים שעולים אלפישקלים בשביל לכתוב סיפור??? זה לא הופך עבודה ממש לכל דבר וזאת גם עבודה שלא קבועה באבן ולא מבטחת אותך ולא משמעותית כמו תואר אם החברים שלך יקיאו את הקורנפלקס מהאף אני אבין למה

שואל השאלה:
האמת חשבתי גם על זה, ברור שסיפורים לא באמת מבטיחים משהו :/
אבל אם אני אוהבת לכתוב אז אולי יש מקצועות שכן יש להם קשר לכתיבה באופן מסוים?