191 תשובות
16
בתחילת כיתה ו
אבל לדעתי עדיין אין לי
14 בערך
אבל כנראה שעדיין אין לי
כל פעם שעוברת שנה ואני מסתכלת אחורה אני חושבת על כמה מביכה הייתי
אני לא סגורה אם אני עדיין בגיל של המודעות העצמית.. כל שנה אני חושבת שאני בוגרת ואז שנה אחרי אני מסתכלת על זה ואומרת אוי ואבוי לי
15 כזה
16 או 15 וחצי כזה, אבל בגדול עדיין אין לי...
לאף אחד אין, שנה הבאה או עוד שנתיים לכל היותר תחשבו שהייתם ממש מטומטמים ומביכים עכשיו.
עדיין אין לי
אני בן 19 ואני עדיין בלי מודעות עצמית לגבי איך שאני נראה.
לגבי מצב כללי אפשר להגיד שבגיל 16 התחלתי להיות מודע.
נהייתה*
אגב
תמיד הייתה לי מודעות ביחס לשאר בני גילי, אבל קיבלתי לגמרי מודעות בגיל 12-13
אנונימית
^כל מי שאומר את זה הוא הכי חסר מודעות
11
עדיין אין לי
לפני שנה. גיל 11. יש מצבים שאני מסתכלת אחורה אפילו לפני שבוע ואומרת "איזה מטומטמת שעשית את זה". אבל... לא יודעת.
14 בתחילת כיתה ח'
ועכשיו אני בת 15 וחצי
13 וחצי שזה לא מזמן
בגיל 12 ממש בבת מצווה (בגלל שעשיתי בוק בת מצווה והביאו לי קוסמטיקאית, מחליק איפור) עד גיל 12 לא עשיתי גבות כי לא חשבתי שצריך
אין לי שמץ של מושג אולי יש לי יודעות ואולי אין לי אבל כן הייתי ממש מביכה בעבר ואולי בעוד שלוש שנים אני אחשוב שאני מביכה
לקראת 15
אנונימית
אמור להיות לי מודעות עצמית?
14 בערך
כיתה ט גיל 15
14
14-15 כזה
15
כחתה ז-ח
13.5 כזה
אבל כל שנה אני מגלה ששנה שעברה הייתי חסרת מודעות
13
אבל זה משתנה כל חודש, אני כבר לא יודעת
12
אנונימית
14 אבל כל פעם שעוברת שנה אני שמה לב לכמה שהייתי חסרת מודעות שנה שעברה אז אני לא יודעת
בגיל 4 או 5 הייתה לי אבל ממש קצת
ובגיל 11 יש לי
אנונימית
גיל 12 וחצי
גיל 12, שנה שעברה:)
כל שנה אני קולטת כמה חסרת מודעות הייתי שנה לפני אז כנראה שגם עכשיו אני חסרת מודעות ושנה הבאה אני אקלוט את זה
תכלס השנה אבל עדיין לא מאה אחוז
לי בערך בגיל 11 וחצי התחיל
14
למרות שזה ממש עניין של נקודת מבט.
14 ועדיין אין לי
13
6...
אנונימי
שאני חושבת על זה, תמיד היה לי מודעות עצמית אבל בכל שנה שגדלתי הבנתי שלא היה לי מספיק מודעות עצמית. היום שאני בת 20 ואני מסתכלת על כל ה10 שנים אחורה, אני מבינה שתמיד הייתי חושבת מה נכון לעשות ואז פועלת, מה נכון להגיד ואז מדברת, הייתי חושבת קודם אם מה שאגיד יפגע באדם שעומד מולי
אנונימית
עדיין אין לי
זה הכי מודעות עצמית עד עכשיו ^^
בערך בגיל 7 או 8 הבנתי שכל שנה אני אסתכל שנה אחורה ואחשוב איזה קטנה ומוזרה הייתי, זה נחשב?
או שבעצם השאלה היא מתי הבנתי שאני מביכה? כי התשובה לזה היא שתמיד חשבתי שאני מביכה
לא יכולה לענות על זה .. אולי אין לי ואני לא מודעת לזה :0 . גם בגיל 12 חשבתי שיש לי
לדעת לא לרשום את השאלה
לדעת לא לרשום את השאלה הזאת
13
אנונימי
5? זה היה עצוב..
12-13-14

בכל גיל שם נהייתי יותר מודע לעצמי
נראה לי שעכשיו (כיתה ז...)
אחי לא משנה מה מישהו רושם לך הוא משקר כי לאף אחד העולם הזה אין מודעות עצמית
16 בעזרת השם
16 בערך
13 כזה
סוף כיתה ז
13 נראלי
כל יום אני מפתחת מחדש כשאני מתסכלת על איך לתנהגתי יום לפני, כל יום אני בן אדם שונה לגמרי
14
לגמרי? 16.
בגיל 8
6 שקראו לי שמנה, וכך הפכתי לאנורקסית בכיתה א
קשוח
12
לקראת סוף 14?
11
12 13 כזה
עדיין אין לי
הייתה לי מודעות עצמית כל השנים גם ביסודיי, תמיד ידעתי מה זה להתלבש יפה ולסדר את השיער שיראה טוב, אם אני מסתכלת על תמונות ישנות שלי אז כן אני אומרת " וואי למה התלבשתי ככה " רק כי אף אחד לא מתלבש ככה היום, ואז אני מנסה "לשדרג" את עצמי כל שנה, אבל אני חושבת שהמודעות שלי הייתה הכי בשמיים מגיל 16
9-10 כזה
כל שנה אני מסתכלת אחורה ואומרת אוי ואבוי למה התנהגתי ככה ומסתכלת על ההודעות הישנות שלי ואוי ואבוי.
אז תמיד בכל שנה אני מנסה לשפר את זה, אבל בשנה הראשונה שבאמת ניסיתי לשפר את זה ויצאתי מהבית עם בגדים נורמלים ולא עם מכנס כתום זוהר וחולצה ורודה, זה היה בתחילת כיתה ו
אזור החטיבה
11 בערך אבל על מי אני עובדת עדיין אין לי
אני לא זוכר מה הפכתי בגללו את החדר לפני שבועיים איך אני אזכור את זה.
כנראה בחטיבה?
כיתה ז. כולה זה פשוט בום של מודעות עצמית ואז כל הביטחון העצמי יורד בלי שום אזהרה
עדיין אין
12, וחבל שכך.
אנונימית
גיל מאד צעיר, כיתה ד בערך
נראה לי סביבות 12...
זה עוד לא היה מכל הבחינות אבל כיתה ו' כזה, ו'חזרנו מהסגר הראשון (שזה היה בכיתה ו'שלי) היה פיצוץ כזה של מודעות
13 בערך, כאילו זה קרה מלפני חודש כזה
החופש הגדול של אחרי ו
תחילת גיל 12 כזה אני חושבת שייש לי מודעת ? אני לא יודעת זה משתפר כל חודש מחדש
בכללי אני חושבת שהרבה אנשים הקורונה עשתה קצת פיצוץ שנושא הזנ
להסתכל על עצמי מגיל תשע בערך אבל באמת מודעות 14 עכשיו למרות שגם יש דברים שאני מסתכלת לפני שבוע ואמרתי איזה מביכה אני
אף פעם לא הייתה ועדיין אין, כל יום אני אומרת לעצמי איזה חסרת מודעות הייתי אתמול
בכל גיל אנחנו חושבים שיש לנו ואז גודלים ומבינים שלא
עדיין אין כל כך
11
אנונימית
החופש בין ח לט
אנונימית
מהקורונה
שנה וחצי כי הבנתי מה זה מחומש
13
לפני זה לא הייתי מודעת למשקל שלי, לא היה איכפץ מלבוש, שיער, הגיע הקורונה דברים התחילו להדרדר, והתחלתי לאט לאט להבין שאני צריכה לעשות משהו עם עצמי
היום 14 מודעת לעצמי טוב מאוד
סוף כיתה ו
לא בגלל שהייתי מקובלת או משהו, בגלל שקיבלתי כאפה לפרצוף.
רוצה להוסיף שבכיתה ד נהייתי מודעת די להכל, למשקל שלי, לנראות שלי ובקיצור לכל מה שלא היה אכפת לי פעם בגלל שהתחילו להעיר לי, להציק ולהעליב. אבל עדיין הייתי מביכה כזאת כי התנהגתי כמו כולם. אז בסוף כיתה ו די קיבלתי את הכאפה האחרונה
אנונימית
חחהחהחחהה.
בגיל שאני רגיל מסטיפס
עדיין אין לי
חחח האמת שאני לא יודעת
נראלי 16
שאלה מצחיקה
לא יודעת אני עדיין לא יודעת אם יש לי מודעות עצמית או לא
אני בת 16
כל הבני 14 פה אם אתם חושבים שעכשיו יש לכם מודעות אתם טועים
סורי לבאס וזה
בכיתה ו או ז
אנונימי
עדיין אין
כל כמה זמן אני פשוט צוחקת עך עצמי של חודש שעבר
עדיין לא יודעת
אני מסתכלת על סטוריז שהעלתי חודש שעבר ואומרת "מה לעזאזל חשבתי לעצמי שהעלתי את זה"

ועוד כשאני מסתכלת על סטוריז מלפני חצי שנה.. אוי ואבוי.

לשאלה- עדיין אין כנראה
13/14
כל פעם חשבתי שיש לי מודעות ואז כשחלפה שנה הייתי מסתכלת אחורה והבנתי שהייתי חסרת מודעות
ככה כל שנה
עכשיו אני חושבת שאני עם מודעת
בת 17
אנונימית
לפי הזיכרון הלא משהו שלי, גיל 5 (אני פשוט זוכר סצנה כזאת שבה אני באי כזה, סוגר עיניים, ואז כשאני פותח אותן - בום, אני בגן)
בין כיתה ח לכיתה ט
12 כזה מתי שהפסקתי לעשות קוקו
אממ עכשיו?
מגיל 8 ואני בן 15
תחילת כיתה ז
11
לי 6 7 ככה
תכלס נהייה לי בסוף כיתה ו אבל המודעות שלי משתפרת בכל יום ואני עולה לכיתה י'
אנונימית
בערך בכיתה י, גיל 15-16 כזה
אני מגיל מאד צעיר ב"ה .
אבל זה גם היה מוגבל הכמות של המודעות , כאילו לא היה לי מודעות עצמית להכל , אבל לרוב התחיל לי מוקדם מאד.
בגיל 11.
וככל שהזמן עבר כך יותר ויותר ומהר ישתבח הבורא
כל גיל אני חשבתי שיש לי מודעות אבל ככל שאני גודל אני מבין כמה חוסר מודעות היה לי , אז יכול להיות שאני חושב שיש לי מודעות כרגע ושאני אגדל אני אבין שאין לי
באמצע/ סוף החטיבה
יש כאלו שזה בא להם מוקדם ויש כאלו שמאוחר רבל ברגיל לדעתי זה 16 אם לא יותר.
רוב הבני 14 בטוחים שיש להם מלא מודעות ואז כשגדלים מתחרטים על כל רגע, קרה לי ועדיין קורה.
זה פשוט שכל שנה הסגנון מתפתח ומשתנה
אנונימית
12
למרות שגם עכשיו אין לי ממש מודעות עצמית, אבל פעם זה היה חוסר מודעות של "באמת הייתי עושה את זה פעם?" היום זה יותר לצד של אני יפה אבל אבל אני היחידה ש*לא* רואה את זה
(מקווה שזה מובן)
אני עוד לא מודע
#לאמודע #אנילאמודע
אין
11
כיתה ה
כבר הבנתי המון דברים
המודעות העצמית שלי התפתחה בגלל טראומות שגרמו לי להסתגר
עדיין לא
אחרי כל שנה אני מבינה איזה מביכה הייתי בשנה הקודמת, אני חושבת פשוט שכל שנה המודעות שלנו לעצמנו ולעולם מותאמת לגיל, ומן הסתם ככל שאנחנו גדלים אנחנו חושבים שהיינו מהזה מביכים, אולי זה משהו שעובר כשמתבגרים ומתקבעים על החיים.
11/12 כיתה ו כזה נראה לי אבל עוד יותר בכיתה ז 13
בסוף כיתה ו
תגדירי מודעת עצמית
נראלי מאז ומעולם
נגיד אני זוכרת בתור ילדה בת 10 שחברות שלי היו אומרות לי יוו אנחנו כבר נערות וכבר לא ילדות קטנות והייתי אומרת להן שאנחנו ילדות קטנות עד לפחות גיל 14 וש15-19 זה כבר יותר מתבגר אבל עדיין לא ממש מבינים כלום מהחיים ושמגיל 20 כבר יותר מבינים
כאילו די הייתי מודעת לזה שאני לא גדולה מהחיים....
אנונימית
כיתה ג
16
לא יודעת כל שנה כל יום..
פעם לא הייתה לי מודעות עצמית בש*ט.
אנונימית
לדעתי תמיד היה לי.
לאדעת פשוט כל החיים חייתי סביב ביקורת אז זה בא אוטומטית.
תמיד אמרו עליי שיש בי חכמת חיים לא הגיונית ושאני מוכנה לחיים.
כיתה ה ו כזה
15 לפני זה הייתי קרינג' רצח
אנונימי
כששמעתי ביט נקי לראשונה
כי
רק הביט נותן לי טיפה מודעות עצמית
אנונימי
זה תהליך זה לא מגיע ביום אחד
התחיל לי בגיל 13 וחצי ונמשך עד היום
וואלה נראלי רק השנה, (15.5)
וואלה נראלי רק השנה, (15.5)
יותר מדי מוקדם
אנונימית
12 כזה
אגב, אתמול היועץ אמר לי שיש לי מודעות עצמי גבוהה במיוחד