7 תשובות
אולי את לא אוכלת כמות שמספיקה לגוף שלך.
תכניסי יותר אוכל לארוחות שלך או שתוסיפי ארוחות ביניים
ואני מכירה את זה מקרוב, אם את צריכה לדבר תשלחי הודעה
שואל השאלה:
חיחיח אני לא סיפרתי להורים שלי על ההפרעות אכילה
ויש להם ראש של פעם הם יסתכלו עלי בעין עקומה
שואל השאלה:
לא לא אני אוכלת מספיק באמת אני גם לא באמת רעבה כשהבולמוסים מגיעים , אני שבעה לחלוטין אבל זה כבר לא קשור לרעב או שובע
לפי מה שאת מתארת זה נקרא אכילה רגשית, את שמה לב לתחושות ולרגשות שלך ברגעים של הבולמוס?
שואל השאלה:
כם כן בידיוק זה אכילה ריגשית אני בתקופה באמת מזעזעת וזה מטמטם אותי כי אני לא מצליחה להתגבר על זה וכל פעם שיש התקדמות אני שמה לעצמי רגל
תשימי לב מה התחושות שלך במהלך ובתחילת הבולמוס. תלמדי לפעמים הבאות לשים לב איך זה מתחיל ותנסי למנוע את זה מלפני שזה קורה. תמצאי דברים אחרים שיעסיקו אותך עוד לפני שמתחיל הבולמוס
היי,
קוראת את הפוסט שכתבת ויכולה לתאר לעצמי כמה זה מתסכל להיות במאבק נגד עצמך, כאילו מצד אחד את כל כך רוצה להרגיש טוב יותר, אבל מצד שני בכל פעם שבולמוס כזה מגיע הוא לוקח פיקוד ומקלקל את העבודה שעשית...
אולי אני לא בכיוון, אבל אני מתארת לעצמי שזה גם מתיש מאוד... אולי אחרי כל פעם שזה קורה את צריכה להחזיר לעצמך את המוטיבציה מחדש, מה שבטח גוזל ממך הרבה אנרגיות...
יקרה, אני לא יודעת אם שיתפת מישהו בזה, אבל אם לא, האם יש מישהו שאת מרגישה איתו מספיק בנוח כדי לשתף? אולי אחד ההורים או בת משפחה קרובה? לפעמים השיתוף יכול לעזור.
אם תרצי להמשיך לדבר על זה, אני רוצה להזמין אותך לצ'אט של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. מדובר בצ'אט אישי ואנונימי שנפתח כל ערב. בצ'אט נוכל להקשיב ולהבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב ביחד איך אפשר להקל עלייך. אני מצרפת את הלינק לאתר בתחתית התגובה, את מוזמנת להתחבר מתי שתרגישי צורך בכך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.