25 תשובות
אף פעם לא הייתי במצב הזה ואני לא דתייה אז אני רק מייעצת

את יכולה לבקש מהם לבוא רגע ולשבת כי את צריכה לדבר איתם. תסבירי להם שאת אוהבת אותם ומכבדת אותם ואז תגידי להם שאת כבר לא מרגישה כל כך מחוברת לדת (או את הסיבה האחרת שלך, אם יש סיבה אחרת) ושאת רוצה לצאת בשאלה.
תפסיקו לנסות לשכנע אותה לשנות את דעתה. אתם לא אחראים על החיים שלה והיא החליטה מה היא רוצה לעשות. מה אכפת לכם? תעזבו אותה
שואל השאלה:
^^ היי, אם אני נמצאת במסגרת דתית, במשפחה דתייה, גרה בבני ברק, גם משפחה מורחבת דתית, אז את צריכה להיות בטוחה שאני מנסה, אבל גם בהתאם למה שאני מרגישה.
אנונימית
את עוד קטנה אני ממליצה לך פשוט להמשיך לנסות ולראות מה יהיה בעתיד^
אנונימית
ממליץ שלפחות תכבדי בינתיים את ההורים שלך, את עוד צעירה.
אני מצטער, אבל חוץ מיצר הרע לא יכולה להיות שום סיבה שתרצי לעשות את זה, כי רצונו אמיתי של יהודי - זה לעשות רצון קונו, כמו שכתב הרמב"ם במשנה תורה, הלכות גירושין, סוף פרק ב.
אנונימי
שואל השאלה:
אתה לא מרגיש כמוני אז אתה לא מבין,
אני לא מרגישה מחוברת לה', אני מפקפקת בעצם זה שהוא קיים בכלל.
איך אתה יודע שזו אמת המקור שלך? שזה באמת מה שצריך לעשות ומה שנכון? אז אני בכל אופן לא יודעת. מאיפה לך שזה אולי משהו שאנשים סתם רשמו?
אני לא רוצה להעביר את החיים שלי בידיעה שהשתעבדתי למשהו שספק או הוא אמיתי בכלל. יש עוד סיבות כמובן אבל ההודעה כבר ארוכה
אנונימית
לא חסר הוכחות לבורא עולם (שהעולם עמיד לע בורא) ולתורה הקדושה.

אם את לא למדת דבר כזה בסיסי (שזה כן אמור להיות ברור מאליו שיש ברוא לעולם, אבל לא משנה) - בשביל מה לך לספר שאת ממשפחה דתייה, לומדת בבית ספר דתי, גרה בבני ברק ווכו'? במה זה עוזר לעניין, אם לא למדת את האמונה כמו שצריך?

^ואנונימי, תודה רבה על הערכה, ועל כך שאתה מקפיד על איסור אונאת דברים והלבנות פנים!
אנונימי
אני בת עוד מעט 13 ואני לא מאמינה בכלל, מזדהה לגמרי. רק בשבת האחרונה הסכימו לי לחלל שבת. אסור לי חצאיות ומכנסיים קצרים, גופיות וחולצות בטן, לא לשמור בין בשר לחלב ועוד כמה דברים, אבל אבא שלי מתחשב בי ומרשה לי לא לעשות המון דברים, הגענו לפשרה.
אם ההורים שלך יעשו נכון, הם יצטרכו לשחרר עם הגיל. אולי הם חושבים שאת צעירה מדי ואם תתחילי לעבור על יותר איסורים לא תהיה דרך חזרה. תסבירי להם שגם אם עכשיו תתלבשי חשוף יותר ותעברי על האיסורים שלהם, תמיד את יכולה לחזור לשמור אם תתחרטי והכל בסדר. את בגיל ההתבגרות ואת מחפשת את עצמך וזה לגיטימי שהדעות שלך ישתנו.
אם את רוצה אפשר לדבר בפרטי אני בערך במצב שלך רק שנה פחות ממך3>
איך החלטת שאת יוצאת בשאלה בגיל הזה?
מגיל 12??
שמעי את יודעת כמה אני עברתי מאז הגיל הזה?
אני בת 19 היום ואני פתאום מבינה כמה אני לא הבנתי כלום בגיל 14 16 ואת כבר מגיל 12? אני לא מאמינה שהתבגרת מוקדם והבנת דברים על החיים מהר לגיל, כולם בטוחים שהם חכמים ואז עובר עוד שנה והם מגלים שעשו את טעות חייהם.
אני דתיה וכמה תהפוכות עברתי להגיע למה שאני היום, היום אני מבינה שאני יכולה להתלבש יפה ומהמם ועדיין צנוע ולא כי מישהו אמר לי להתלבש ככה אלא כי אני רוצה! כי זה טוב לי ואני שלמה עם זה, זה כמובן לא קרה ביום אחד ולא בשבוע ולא שנה.. זה תהליך ועכשיו אני נורא שלמה איתו אז ממש באלי שתרגישי טוב עם עצמך אני חושבת שתנסי לראות את העולם הדתי מזווית אחרת תנסי לראות את הדברים הטובים ויש המון
אני חושבת שאת עדיין צעירה ממש כדי להחליט שאת יוצאת בשאלה.. מה גם שמציעה לך קודם כל לכבד את ההורים שלך ממקום אמיתי כי את גרה בבית שלהם ומן הסתם כי ההורים שלך.
הצניעות היא הדבר הכי יפה שיש לאישה, חבל שאת רוצה לצאת מזה בגיל כזה. אם יש לך קושי בצניעות כנראה שזה התיקון שאת צריכה לעשות ולהילחם ביצר הרע שלך. אם רק בגלל הצניעות החלטת שאת רוצה לצאת בשאלה אני חושבת שזה דבר לא מספיק מחושב ומושכל לעשות, אפשר להתלבש צנוע ולהיות מהממת! מציעה לך להתחזק ולא ללכת אחורה כשקצת קשה- כי ברגע שתתחברי לדת באמת (מה שיקרה כנראה עוד קצת זמן כשתגדלי) את תראי שלצאת מהדת זה דווקא לא כזה כיף כמו שאת כנראה חושבת שזה. הדת, האמונה, והביטחון ב-ה' הם הפיתרון להכל :)
אנונימית
אוקיי פה הבעיה
את לא מרגישה מחוברת לה'
את צריכה להתפלל אליו זה יעזור לך
לדבר איתו מידיי פעם
להודות על מה שטוב
בלי קשר פיזי אני לא יודעת איך תשיגי כלכך קשר

זה גם לא שווה להרוס את כל הדת בשביל עולם זמני שגם ככה לא הכי משהו

גם תכלס זה לא יעזור שאת ממשפחה דתיה אם לא לימדו אותך אמונה כמו שצריך בטח שיתעוררו ספקות אנונימי צודק ושמעי התורה חכמה מידיי בשביל שבני אדם מפעם יכתבו אותה
^ האמת שכתוב שאסור לומר "על הטוב זיכר שמך", כי "כשם שמברך על הטובה - כך מברך גם על הרעה" (ברכות נד ע"א).

הבעיה שהשואלת לא בדרגה כזאת...
אנונימי
תראי.
מכל מה שאמרת יש רק שתי דברים שמפריעים לי...
אם תמשיכי לחיות חיים שאת לא רוצה הקשר שיש בינך לבין אלוקים לא יודע מה איתו אבל הוא רק יהיה מורעל יותר ויותר... את חייבת להפסיק לעשות דברים שאת לא שלימה איתם לא רק בשביל החיים שלך גם בשביל כל הקשר שלך עם אלוקים. המאמץ להישאר בפנים פשוט לא מביא תוצאות וממש לא שווה את המטרה.

הדבר השני שיותר מםריע לי זה שאת מרגישה שההורים שלך שופטים אותך. זה ממש לא משנה איםה את מבחינת הדת או מבחינת האמונה את בחיים לא אמורה להרגיש שאמא שלך שופטת אותך ולא מקבלת אותך כמו שאת.
אם את מדברת עם הבורים שלך על משהו זה על זה שאתם צריכים לדבר לא על שום דבר אחר. לא לגיטימי שתרגישי ככה בכלל
^ מה עובר עליך? אין אומרים לרשע לחטוא או להימנע מהמצוות, כמו שכתב הרבמ"ם במשנה תורה, הלכות תפילה וברכת כונהים, פרק טו.

גם אם עבודת ה' שלה כרגע היא לא שלמה- מה עדיף? לעשות עבירות שהיא תקבל עליהם עונשים? לפחות על כל דבר שהיא נמנעת היא מקבלת פחות עונשים.

ולמה שההורים שלהם (או אפילו כל אדם אחר) יתנו לה לעשות עבירות? התקפיד שלהם זה לחנך לשמירת תורה ומצוות, ובטח שבניגוד למה שאתה סובר האדם נמדד לפי גדול האמונה שלו ושמירת המצוות, כי זה מה שמראה על גדול האדם שהוא מבטל את עצמו לכבוד ה' יתברך.

מי שמקבל אנשים חוטאים כמו שהם - נענש איתם ביחד. אתה ממש פעיל למען תיקון העולם, נכון?
אנונימי
רוצה לבוא לפרטי דקה ? ישלי הרבה מה לומר ולייעץ ופה זה בעייתח
הדת זה דבר מדהים ולהיות מחוברת לאלוקים זה הדבר הכי טוב שאפשר לבקש, אמונה.
אני גם לא הייתי כלכך מחוברת לדת אבל לא לפני הרבה זמן קרה משהו ופשוט התעוררתי על עצמי ואני באמת מעידה על עצמי שזה הדבר הכי טוב שיש
אז ההצעה שלי היא פשוט להתחזק ולנסות כמה שיותר חזק להאמין .
אנונימית
את צעירה תחכי עם זה יש לזה המון השלכות
אנונימי
פליזז תפני אלי בפרטי אם את יכולה
שואל השאלה:
(batman)
אתה כנראה לא הבנת מה אמרתי אם אמרת את מה שאמרת
אנונימית
שואל השאלה:
וגם עוד כל מיני כאן
אנונימית
תזכרי שבכל בית בעולם יש הגבלות. אם היא לא מרשה לך עגיל מסוים או בגד מסוים זה לא בהכרח קשור לדת אלה לחוקים של הבית. מקווה שהקשר שלכם יהיה מכיל ומקבל3>
חבל את ממש צעירה חכי כצת
היי מכיר את הנושא הזה וגם אני כמו שאר האחים שלי סללנו דרך כל אחד כדרכו.

אם את רוצה עצות ואת הדרך הנכונה לעשות זאת בלי לפגוע באף אחד מהצדדים ושכולם יכבדו את כולם, אולי אוכל לתת לך קצת מהסיפור שלי ותקחי את זה לדרך שלך ואיך שתראי לנכון שיתאים לדרכך.

מוזמנת לפרטי
היי, אני לא אכנס לכל הנושא של אמונה, ולמה לדעתי נכון ללכת התורה והמצוות כי ביקשת שלא.

אבל בנוגע לשאלה עצמה, יש לך הורים, הורים שאוהבים אותך, הורים שהביאו אותך לעולם, הורים שהשקיעו בך מהיום שנולדת ועדיין משקיעים בך.
אני חושב, שהמינימום, הוא לתת להם את הכבוד, ולכבד את הרצון שלהם בבית שלהם, גם אם את לא מסכימה איתו.
לפחות עד שתגדלי ותהיי עצמאית ואז זה כבר יהיה סיפור אחר.

בנוסף, לצעד כזה יש המון השלכות, קודם כל כלפי עצמך, וכמובן כלפי הסביבה.

לכן הייתי ממליץ לחכות עם החלטה כזו לגיל יותר מאוחר.

שיהיה לך המון המון בהצלחה (: