אנשים שדי מבינים בפסיכולוגיה או בכלל תיכנסו

אוקי אז ככה, לפני חודשיים בערך הייתי בתקופה לא הכי משהו, הרגשתי שאין לי כוח לכלום ושאין לי מה לעשות כבר בחיים, לא הייתי אומרת שזה מחשבות אובדניות אבל הייתי במין דיכאון כזה, וכזה עדיין שהייתי בדיכאון קראתי ספר, ספר כזה על ארץ ישראל ועל המלחמות שהיו, והיו שם כמה קטעי מוות "מרגשים", ואז אני פתאום נכנסתי להתקף חרדה, ופתאום הבנתי שהכל יכול להיגמר ברגע ושאני חייבת להספיק לעשות מלא דברים בחיים, ואיך שקמתי בבוקר פתאום הגישה שלי השתנתה, מתאים לי כוח לחיים" ניהייתי " אני חייבת להספיק דברים לפני שאני אמות" , התחלתי להתייחס יותר יפה לאמא שלי ולאבא שלי בגלל שהבנתי שהם מתישהו יחסרו לי רז אני צריכה להיות איתם כמה שאפשר, התחלתי לקבוע מלא מפגשים עם חברים, לשיר, לנגן, אפשר לומר שמיום שבו אני לא עושה כלום הפך ליום עמוס, איך לעזאזל זה קרה לי? ההתקף חרדה הזה שינה הכל? זה הרגיש כאילו שיניתי גישה בלילה, זה ממש ממש מוזר