היי מה דעתכם על הכתיבה? (הערות בונות יתקבלו בברכה!)

ההוכחה: מלחמה!

להיות מסוגל לשחרר,
למרות שהכל מתקדם כלכך מהר...
לדעת גם לוותר,
ותמיד אבל תמיד להיזהר.

רגע בתשוקה, לעלות לפסגה,
לנשום אוויר, עמוק, לתוך הנשמה.
להישאר, תפוס מתוך תקווה,
ולהמשיך הלאה, חדור מטרה.

להשתמש בכוחות שניתנו לטובה,
גם ברגעים של שבר גדול ומרה.
המלחמה אמנם אינה פשוטה,
אך אולי לשם כך נברא!

להלחם ולהלחם ללא מעצורים,
במיוחד ברגעים הכי לא פשוטים.
הקב"ה לא מעוניין ב"צדיקים"
הוא מעוניין באלה שנלחמים!

לפעמים, קל יותר להתגבר,
ולפעמים, נמצאים במקום משבר,
זה לא אומר שלא ניתן להטהר,
גם אם לא תצליח למגר.

כי שוב אולי לשם כך נברא,
לאכוף ולהלחם ברע.
ובכל חבטה וחבטה,
לזכור שאתה נותן מתוכך!

אז קדימה, קום, תן בראש!
תוכיח שלהלחם זה לא נדוש...