יש לי מחר את הבגרות במדעי המחשב ובאלי לפרוק

זה התחלק בכיתה ל17 בנים ו3 בנות ותמיד היה לי כיף עם הבנים,בחיים לא התלוננתי,ועכשיו אנחנו רק 2 בנות ושליש כיתה עפה מהמגמה כי הם "לא היו מספיק טובים" (החליפו מורה והיתה נפילה דרמטית בציונים), היה מבחן בתחילת השנה שפשוט סינן אותך לפי "האם אתה מספיק חכם כדי להישאר במגמה" וזה שבר אותי,כי הייתי בהתחלה בבינוניים בכיתה(80 כמעט כל מבחן) ואז כשעפו כל ה"גרועים" שפשוט לא גררו את העובר,פתאום נהיה ממש ריק,הרוב שם היו חברים שלי.. ואני נהייתי בין הנמוכים בכיתה בגלל ה80 הזה(רוב הכיתה עכשיו מוציאה 90+),אז יוצא מצב שלרוב אני פשוט מרגישה ככ סתומה במגמה הזאת
וכששומעים שמחשבים זה קשה,זה באמת קשה,אם אין לכם לוגיקה אין מה לחפש במגמה,אתם במבחנים עם חומר פתוח,חושבים שזה עוזר? זה לא,הרוב לא משתמשים בזה כי אתה צריך לחשוב כל הזמן,וזה נוראי לשבת עכשיו 3 וחצי שעות ולחשוב כמו חמור מה עושים בכל בעיה(זה אשכרה כמו בעיות במתמטיקה)
והכי מעצבן אותי זה שמחר הבגרות על חומר שישבתי ולמדתי שנתיים רצוף ואין אפילו מועד ב,מבינים כאילו שזה ההזדמנות היחידה והאחרונה שלי לא לעוף מהמגמה?ואני מאוהבת במגמה הזאת,באמת,גם הכיתה שלי פשוט כיפית וגם המקצוע מעניין וכיף(כשמבינים אותו)
תודה רבה לכל מי שקרא עד לכאן