בקשר למערכת הצורות בלשון - גזרת חפנ ונעוי

דרך טובה להבדיל היא שבגזרת חפ"ן יש דגש חזק בעי"ן הפועל, למשל במילה הִכִּיר, יש דגש בכ"ף והוא אינו יכול להיות דגש קל כיוון שיש תנועה לפני כן.
הסיבה שיש דגש היא שהנו"ן מובלעת בתוך הכ"ף והופכת לדגש.

בחפנ יש דגש בעהפ ובנעוי אין

שואל השאלה:
רגע ואיך אני יודעת שיש דגש בעין הפועל? רק אם יש נקודה בתוך האות או שיש עוד דרכים לזהות?

הדגש החזק (הגייה כפולה של העיצור) אינו נהגה יותר בעברית המודרנית אך אפשר למצוא אותו בהגיית האותיות בכ"פ כדגושות אחרי תנועה.
דרך נוספת להבחין בנו"ן השורשית היא בניינים כבדים (פיעל, פועל והתפעל) שבהם יש דגש חזק בנוי בעי"ן הפועל ולכן הנו"ן השורשית מופיעה שוב.
בשורש נ־כ־ר ניתן למצוא זאת למשל בפועל הִתְֿנַכֵּר (שיכול להיות מלשון נוכרי אך בלשון הספרותית יש גם במשמעות של ניכר).

כשיש נקודה בפנים
ויש פעלים יוצאי דופן שהם חפנ למרות שאין להם דגש- לגשת (נ.ג.ש), לתת (נ.ת.נ) ולטוע (נ.ט.ע)

שואל השאלה:
תודה לכםם