5 תשובות
כיום ישנם שבעה שערים פתוחים בחומה, ומספר שערים אטומים. בתקופות שונות בהיסטוריה היו בחומות ירושלים שערים שונים, שנסתמו לאורך הדורות. שער הרחמים הוא המפורסם מבין השערים האטומים ולכן נהוג לומר שבחומת ירושלים שמונה שערים.
שואל השאלה:
כמה שערים אטומים ופתוחים ביחד יש ?
כמה שערים אטומים ופתוחים ביחד יש ?
אנונימית
^ יש עוד 5 אטומים אם אני לא טועה
בחומה הדרומית של הר הבית נמצאים שערי חולדה האטומים. שערים אלו שימשו את העולים לרגל לבית
המקדש ומקובל להניח שנבנו על ידי הורדוס.
בתוך גן העופל, בקטע החומה הניצב לכותל הדרומי של הר הבית מצוי שער המכונה "שער החפירות" המאפשר למבקרים בחפירות הכותל לראות את החפירות משני עברי החומה. זהו השער המזרחי של הארמון האומיי הגדול (ארמון 2) שמדרום להר הבית, שחומת העיר העתיקה העות'מאנית נבנתה על קירותיו המזרחי (ובו השער) והדרומי. השער נאטם, ונפתח מחדש על ידי חופריו בנימין מזר ומאיר בן דב.
ממערב לשער האשפות נמצא שער נוסף הנקרא שער הבורסקאים אשר נתגלה בחפירות באזור גן העופל. מדרום לשער מצוי ממבוא השער בצורת מגדל. כיום הכניסה לעיר העתיקה היא דרך המגדל ודרך השער. זהו חלק מן הביצור האיובי של ירושלים (ראשית המאה השלוש עשרה לספירה). השער נפתח על ידי חופריו רוני רייך ויעקב ביליג.
פרצה רחבה ליד שער יפו נפתחה בשנת 1898, לכבוד בואו של קיסר גרמניה וילהלם השני לירושלים, כדי שמרכבתו תוכל להיכנס לעיר העתיקה. פרצה זו משמשת כיום לכניסת כלי רכב לעיר העתיקה.
מיד לאחר מלחמת ששת הימים הציע שר הביטחון משה דיין לפרוץ שער נוסף בחומה ולקרוא לו "שער השבות"[1]. הצעתו לא התממשה.
כל השערים האטומים
המקדש ומקובל להניח שנבנו על ידי הורדוס.
בתוך גן העופל, בקטע החומה הניצב לכותל הדרומי של הר הבית מצוי שער המכונה "שער החפירות" המאפשר למבקרים בחפירות הכותל לראות את החפירות משני עברי החומה. זהו השער המזרחי של הארמון האומיי הגדול (ארמון 2) שמדרום להר הבית, שחומת העיר העתיקה העות'מאנית נבנתה על קירותיו המזרחי (ובו השער) והדרומי. השער נאטם, ונפתח מחדש על ידי חופריו בנימין מזר ומאיר בן דב.
ממערב לשער האשפות נמצא שער נוסף הנקרא שער הבורסקאים אשר נתגלה בחפירות באזור גן העופל. מדרום לשער מצוי ממבוא השער בצורת מגדל. כיום הכניסה לעיר העתיקה היא דרך המגדל ודרך השער. זהו חלק מן הביצור האיובי של ירושלים (ראשית המאה השלוש עשרה לספירה). השער נפתח על ידי חופריו רוני רייך ויעקב ביליג.
פרצה רחבה ליד שער יפו נפתחה בשנת 1898, לכבוד בואו של קיסר גרמניה וילהלם השני לירושלים, כדי שמרכבתו תוכל להיכנס לעיר העתיקה. פרצה זו משמשת כיום לכניסת כלי רכב לעיר העתיקה.
מיד לאחר מלחמת ששת הימים הציע שר הביטחון משה דיין לפרוץ שער נוסף בחומה ולקרוא לו "שער השבות"[1]. הצעתו לא התממשה.
כל השערים האטומים
באותו הנושא: