פריקה כי פשוט נמאס לי כבר (בת 15)

יש לי חמישה אחים בבית ויש לנו קטע כזה שבכל שבוע מישהו אחר הולך עם אמא שלי לעשות קניות, אפשר לקרוא לזה "זמן איכות". אחותי הגדולה היא כמובן הפייבוריטית של אמא שלי (למרות שאמא שלי לא תודה בזה) ויוצא שהיא נוסעת איתה הרבה פעמים במהלך השבוע, לא רק לקניות. אני מחכה אני מוצאת את עצמי בכל פעם מחדש מחכה ליום הזה שאני סוף סוף אוכל לבלות קצת זמן איכות עם אמא שלי, אפילו אם זה בסופר, אבל תמיד יוצא שהיא מציעה גם לאחותי לבוא ואחותי תמיד מסכימה. זה מעליב אותי ומאכזב אותי בכל פעם מחדש... כי אחותי היא פשוט מעצבנת בקטע הזה, החא תמיד עושה פרצופים ומחפשת צומי ואמא שלי נותנת לה את זה, היא נותנת לאחותי לדחוף אותי לפינה ולכעוס ובכל פעם שאני מדברת עם אמא שלי. אני מרגישה כל כך מתוסכלת כי אחותי תמיד הולכת עם אמא שלי לבד, חוץ מפעם אחת שאמא שלי הציעה לי ואחותי גרמה לי להרגיש כמו חרא נדחפת בכל היום. נמאס לי להיות גלגל שלישי ונמאס לי להרגיש כאילו אני זבל ליד אחותי אבל אני עדיין מנסה לקבל את הזמן הזה עם אמא שלי. איך להפסיק את התסכולת הנוראי הזה? דיברתי על זה עם אמא שלי פעם והיא פשוט העלימה עין. אני יודעת שזה נשמע שטותי, אבל הזמן הזה עם אמא שלי באמת חשוב לי.