אנשים אובדניים.

לא מתמודדים נורא קשה

יום אחרי יום, מנסה למצוא דברים שיעסיקו אותי וירגיעו. זה מאוד קשה כל יום זה סבל שלא נגמר.

הולכים לפסיכולוג/ית?

כל יום זה הישרדות מחדש.

בקושי רב

מדברת עם חברה כל הזמן על זה

אני מאושפזת, אז יותר מתמודדים בשבילי.

היה לי נסיון אובדני בעבר
וזה הפסיק לי באותם רגעים אחרי שהרגשתי את מה שהרגשתי אחרי מה שעשיתי
ושם אמרתי לעצמי שהלוואי והייתי עוצרת את עצמי לפני שהגעתי למצב הזה
אז תקראו את זה ותפנימו שלא משנה מה אתם מרגישים זה לא שווה את זה
ויש ימים שלא רואים את העתיד והכל שחור אבל זה רק זמני
ויהיה טוב יותר תזכרו את זה

הולכת לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי
יש גם טיפול שנקרא dbt שעוזר
כשהייתי נערה הייתי באשפוז פסיכיאטרי להגיד שזה פתר את כל הבעיות? לא, אבל זה שמר עליי חיה

^אימל'ה, די בי טי.
זה באמת עוזר בסופו של דבר? אני הולכת כבר המון זמן וזה רק מרגיש לי כמו עוד עול.
בבקשה תגידי שיוצאים משם עם כלים כלשהם ולא בזבזתי סתם את הזמן הזה.

תשמעי אני חייבת להגיד שאני הפסקתי לפגוע בעצמי בצורה יומיומית בזכות הדיביטי. למה? כי אפילו שזה מעיק, זה נכנס למוח בסוף התכנים שאת לומדת שם וכשמגיע זמן אמת אני באמת משתמשת במה שלמדתי שם ועושה הסחות דעת. אני כבר שנים במצב יותר טוב מאז שעשיתי דיביטי, אני עשיתי את זה בגיל 17-18 והיום 22 ושמעי אין ספק שיש שינוי עצום

^אין לך מושג כמה זה מעודד אותי. תודה.

אל תתייאשו, אני בדיוק נכנסתי לפה להסתכל על שאלה ישנה במקרה וראיתי את השאלה הזו ןלא יכולתי שלא לענות. הייתי כותבת פה מלא כשהייתי באשפוז וזה שמיים וארץ לעומת מה שאני מרגישה היום. להיות בתיכון זה מעצבן, בטח שיש ככ הרבה סבל ומחשבות אובדניות, אבל כמו שמורה שאהבתי בתיכון אמר לי 'כשתסיימי תיכון יהיה לך יותר טוב' וזה נכון. ממליצה לכם לפנות לקבל טיפול, יש באמת טונה של סוגים, גם אם זה לא טיפול קלאסי בשיחות, יש טיפול באמנות, מוזיקה, בעלי חיים, יש טיפולים שהם יותר כמו לימודים כמו דיביטי ויש טיפולים שהם ממש חווייתיים זה משנה חיים וגורם להסתכל על החיים בצורה שונה. ואל תפחדו מפסיכיאטריה, זה באמת עובדתית עוזר לאנשים מסויימים, וגם אם זה לא תרופות יש עוד דברים שהפסיכיאטריה יכולה להציע לכם, לא תשאלו לא תדעו. בכל אופן, גם למי ששאלה את השאלה וגם למי שכתבה פה על הדיביטי-אל תתייאשו. דיביטי זה יכול להיות בהתחלה קשה ומציק אבל זה כלי פרקטי שעובד ומקל על החיים

ויש דברים לחיות בשבילם חוץ מטיפולים. יש עולם שלם שאפילו אם הוא קשה אלינו לפעמים יש עוד מה לראות

אני שמחה שעודדתי אותך לפחות קצת. תהי חזקה ומקווה שזה יעזור לך כמו שזה מקל עליי ❤

שואל השאלה:
חבל שאני לא יכולה להביא לך פרח, תודה❤

מדחיקה

יקרה,

שאלת שאלה קצרה אך מדאיגה..

נשמע שאולי את חווה מחשבות אובדניות, אולי הן גם מלוות בתחושות קשות של עצב וייאוש.. האם תוכלי לספר לאדם בסביבתך הקרובה איך את מרגישה ועל מה אתה חושבת?

את מוזמנת גם מאוד לפנות אלינו, עמותת סה"ר, לצ'אט, בצורה אנונימית. תוכלי לשתף אותנו במה שתרצי, ואנחנו נקשיב ונסייע ככל שאפשר: (בקישור המצורף)

שולחת לך יד מושטת,

מחכים לך בצ'אט,

מתנדבת בסה"ר