אין לי חברים להיות איתם בל"ג בעומר ובכללי

אני ככ רוצה חברים להיות איתם באמת! הייתי אמורה ללכת למשהו עם הכיתה אבל באים רק הבנות שאני פחות מסתדרת איתם והבנים ואני לא אסתדר שם, יש לי רק שני חברות שהם הכי קרובות אליי בכיתה והן מהאלה שלא אוהבות לצאת מהבית/להפגש/לדבר בוידאו, כלום. וזה בניגוד אליי שאני רק מחכה שיהיה לי עם מי לצאת ולדבר.
במקום להפגש עם הכיתה שהן לא רוצות לבוא כי הן מרגישות לא קשורות קבעתי איתן ללכת להסתובב אבל הן החליטו שהן לט רוצות ובסוף נשארתי לבד, עוד הפעם.
אני כל הזמן לבד, בחגים, בחופשים, בסופ"שים, אחרי הלימודים. הסביבה שלי לא מתאימה לי בכלל ואני בסוף תמיד לבד.
תמיד שוכחים ממני, עושים לי טובות, אני הזאת שתמיד נדחפת.
אני אעשה הכל בשביל חברים, חברים להפגש איתם ולדבר שקשה.
יש מזדהים? מה אני יכולה לעשות ?