10 תשובות
שואל השאלה:
לא יודעת:( אני אובדת עצות. אני יודעת שלא אמורים לבקש אבל ראיתי שנעצו, אם תוכלי לנעוץ כדי שזה יגיע לעוד אנשים אני אשמח.
לא יודעת:( אני אובדת עצות. אני יודעת שלא אמורים לבקש אבל ראיתי שנעצו, אם תוכלי לנעוץ כדי שזה יגיע לעוד אנשים אני אשמח.
אנונימית
שואל השאלה:
כן
כן
אנונימית
חרדה קיומית באיזה מובן? אם תוכלי לפרט זה יעזור לי להבין אולי גם אני עברתי את זה
שואל השאלה:
איזה אתה עברת?
איזה אתה עברת?
אנונימית
חרדה מזה שאני חסר משמעות לעומת כל היקום, וחרדות מלהיות לבד
שואל השאלה:
גם משהו בסגנון הזה..לגבי מוות ומשמעות הקיום של כולנו
;(
גם משהו בסגנון הזה..לגבי מוות ומשמעות הקיום של כולנו
;(
אנונימית
היי אנונימית,
אני רואה את הבדידות שלך.. כאילו את נלחמת לבד במלחמה.. בנגע לשאלתך אז כן המון אנשים חווים חרדות.. גם חרדות קיומיות.. את לא לבד במערכה..
אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט האנונימי שלנו ולהמשיך לשתף.. בקצב שלך.. אנו נהיה שם להעניק אוזן קשבת וכתף תומכת..
מחכים לך,
שלך,
מתנדבת סה"ר
אני רואה את הבדידות שלך.. כאילו את נלחמת לבד במלחמה.. בנגע לשאלתך אז כן המון אנשים חווים חרדות.. גם חרדות קיומיות.. את לא לבד במערכה..
אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט האנונימי שלנו ולהמשיך לשתף.. בקצב שלך.. אנו נהיה שם להעניק אוזן קשבת וכתף תומכת..
מחכים לך,
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
גם הדברים האלה חשבתי עליהם המון ואני חושב שהצלחתי לרוב להתגבר עליהם. היום זה הרבה פחות מטריד אותי
שואל השאלה:
תוכל לומר לי מה עזר לך?
תוכל לומר לי מה עזר לך?
אנונימית
זה לא דבר אחד שעזר וזה גם לא משהו חד פעמי. זה צורת מחשבה ותהליך שצריך לעשות, זה מצד אחד נשמע פשוט מצד שני זה קשה. דבר ראשון זה לראות אם אני יכול להיות עם חברים, משפחה אפילו לבד (אבל יותק קשה) כל מי שאת מרגישה בנוח איתם ולעשות משהו שיעסיק אותך. לנקות את החדר\בית לסדר משהו, שיעורים, לשטוף כלים או לצאת לטייל או לעשות ספורט. שמתי לב שאם אני מרגיש "התקף" מגיע והמצב שלי מתחיל להתדרדר אז פשוט לעשות משהו פיזי מאוד עוזר לעצור את זה. כי זה פשוט עוצר אותנו מלחשוב על זה ולהתדרדר. הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות זה ללכת לשכב במיטה ולשקוע ברגשות האלה למשך שעות.
עכשיו בקטע הנפשי היה חשוב לי מאוד כל הזמן לזכור שזה לא משנה עד כמה היקום גדול ואני קטן, כי מה שחשוב לי משנה לי ומה זה משנה הגודל ואורך הזמן, אנחנו עושים לעצמנו את המשמעות לחיים (לפחות למי שלא דתי ומאמין שאלוהים או כוח עליון אחר נותן משמעות) והיא באה ממי שיקר לי, שאוהב אותי ואני אותם ומהדברים שמשמחים אותי, כמו לקרוא, לראות דברים מצחיקים ולדבר עם אנשים מעניינים. כן בעיקרון אין איזה חוק יקום שאומנר שיש לי ולחיים שלי משמעות מיוחדת, אבל אני פשוט לא נותן לזה להפריע כי צריך להבין שזה לא משנה ומה שחשוב זה מה שאני גורם לעצמי להרגיש והמשמעות שאני מוצא.
בקטע של מוות זה באמת היה לי ועדיין קשה לי, בחלק הזה אני נוגע במוות של אחרים ולא שלי ואיך הוא משפיע עליי. אני לא יודע לגבי זה. אני רוצה שיהיה עולם הבא שכולם מכל ההיסטוריה וכל המשפחה שלי יהיו שם ובבוא הזמן ניפגש ונדבר ואני לא רצתרך להרגיש מחסור מהאובדן שלהם כי הם "רק נמצאים במדינה רחוקה" אבל אני גם לא חושב שזה נכון. אני גם רוצה שבעתיד כולם יוכלו לחיות כמה שהם יירצו ולא נצתרך לאבד אף אחד. דיברתי עם חבר על זה לפני כמה ימים והוא אמר משהו שגרם לי לחשוב על זה בצורה שונה מאוד אבל זה די ארוך אם זה רלוונטי אם תבקשי אוכל להסביר.
מבחינת המוות שלי? אני סוג של בהכחשה לגבי זה, אני רוצה לחיות לנצח ואני די מקווה שע ההתקדמות של האנושות במדעי הרפואה, ביולוגיה, מכונאות, מחשבים והכל יימצאו פתרונות ודרכים להאריך מאוד את החיים שלנו, בין אם זה חלקים מכניים, תיקון גנטי בעזרת קריספר או העלאת מודעות למחשב או משהו והכל ביחד אני חושב שנוכל לעשות משהו להרחיק את המוות כמה שאפשר. ואם לא זה עד אז טכנולוגיית הקפאה קריוגנית אולי תאפשר לי לברוח מזה ולחכות לעתיד שבו יפשירו אותי וכולם חיים לנצח או משהו.
חוץ מזה יש את הסרטן הזה שפשוט משום מה ממש מרגיע אותי בקטע של המוות שלי אז אני ממליץ לראות הוא בכללי מרגיע ועזר לי לחשוב בצורה עמוקה יותר על החרדות כאלה ובזכות זה להתגבר עליהם.
כתבתי פה די מגילה ואת מוזמנת לכתוב בפרטי אם בא לך לדבר על זה יותר או משהו
עכשיו בקטע הנפשי היה חשוב לי מאוד כל הזמן לזכור שזה לא משנה עד כמה היקום גדול ואני קטן, כי מה שחשוב לי משנה לי ומה זה משנה הגודל ואורך הזמן, אנחנו עושים לעצמנו את המשמעות לחיים (לפחות למי שלא דתי ומאמין שאלוהים או כוח עליון אחר נותן משמעות) והיא באה ממי שיקר לי, שאוהב אותי ואני אותם ומהדברים שמשמחים אותי, כמו לקרוא, לראות דברים מצחיקים ולדבר עם אנשים מעניינים. כן בעיקרון אין איזה חוק יקום שאומנר שיש לי ולחיים שלי משמעות מיוחדת, אבל אני פשוט לא נותן לזה להפריע כי צריך להבין שזה לא משנה ומה שחשוב זה מה שאני גורם לעצמי להרגיש והמשמעות שאני מוצא.
בקטע של מוות זה באמת היה לי ועדיין קשה לי, בחלק הזה אני נוגע במוות של אחרים ולא שלי ואיך הוא משפיע עליי. אני לא יודע לגבי זה. אני רוצה שיהיה עולם הבא שכולם מכל ההיסטוריה וכל המשפחה שלי יהיו שם ובבוא הזמן ניפגש ונדבר ואני לא רצתרך להרגיש מחסור מהאובדן שלהם כי הם "רק נמצאים במדינה רחוקה" אבל אני גם לא חושב שזה נכון. אני גם רוצה שבעתיד כולם יוכלו לחיות כמה שהם יירצו ולא נצתרך לאבד אף אחד. דיברתי עם חבר על זה לפני כמה ימים והוא אמר משהו שגרם לי לחשוב על זה בצורה שונה מאוד אבל זה די ארוך אם זה רלוונטי אם תבקשי אוכל להסביר.
מבחינת המוות שלי? אני סוג של בהכחשה לגבי זה, אני רוצה לחיות לנצח ואני די מקווה שע ההתקדמות של האנושות במדעי הרפואה, ביולוגיה, מכונאות, מחשבים והכל יימצאו פתרונות ודרכים להאריך מאוד את החיים שלנו, בין אם זה חלקים מכניים, תיקון גנטי בעזרת קריספר או העלאת מודעות למחשב או משהו והכל ביחד אני חושב שנוכל לעשות משהו להרחיק את המוות כמה שאפשר. ואם לא זה עד אז טכנולוגיית הקפאה קריוגנית אולי תאפשר לי לברוח מזה ולחכות לעתיד שבו יפשירו אותי וכולם חיים לנצח או משהו.
חוץ מזה יש את הסרטן הזה שפשוט משום מה ממש מרגיע אותי בקטע של המוות שלי אז אני ממליץ לראות הוא בכללי מרגיע ועזר לי לחשוב בצורה עמוקה יותר על החרדות כאלה ובזכות זה להתגבר עליהם.
כתבתי פה די מגילה ואת מוזמנת לכתוב בפרטי אם בא לך לדבר על זה יותר או משהו
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: