אוף נוו אני יודעת שזה מפגר אבל בבקשה תיכנסו

אני נפגשת עם פסיכולוג בערך כבר שלושה חודשים, וממש התחברנו...
כאילו הוא מבין את מה שאני אומרת בניגוד לרוב האנשים, הוא מאוד חכם, והוא גם מספר לי דברים על עצמו, ועליו כשהוא היה ילד.
והוא גם כל שבוע מביא לי ספר לקרוא בבית ואז אנחנו מדברים על זה במפגש אחרי(הספרים לא קשורים לטיפול עצמו, פשוט אמרתי לו שאני אוהבת לקרוא והוא התלהב).
והמחשבה שכל זה רק תקופה, ושמתישהו, לא יודעת מתי,אבל זה ייגמר, ולא נעים לי לדבר איתו על זה, כי לא בא לי לגרום לו להרגיש לא נעים, כי ברור שזה צריך להיגמר מתישהו, זאת העבודה שלו.
מה לעשות?
ואני חושבת שההרגשה הזאת של החיבור היא הדדית כי הוא אמר לי דברים בסגנון.