ממש נפגעתי מאמא שלי והמחנכת... מה לעשות?

שואל השאלה:
אני בכיתה ח' והמחנכת שלי מכירה אותי רק פחות משנה.. אמא שלי מכירה אותי מגיל 0, שזה יותר מ14 שנה, רואים את ההבדל?
יש לי בעיות אמון מאוד קשות, פעם הייתי מספרת הכל לאמא שלי פשוט כי לא היה לי למי עוד לספר אבל עכשיו אני לאט לאט לומדת להסתיר ממנה, בכל מקרה כל בן אדם בעולם שמכיר אותי מכיר רק 1% ממני בערך, כי אני מפחדת לחשוב מה יקרה אם יכירו יותר... בכל מקרה, בתחילת שנה המחנכת ניסתה כזה להכיר אותי ואני ילדה מאוד מאוד סגורה אז בקושי אמרתי משהו וניסיתי להתחמק, אבל אז איזה יום אחד בכיתי בכיתה והיא ממש עזרה לי ומאז התחיל הקשר (רק בבית ספר לא בווצאפ נגיד) והתחלתי לסמוך עליה ולהכיר לה את ה1% שלה מתוכי, ביום הזה שבכיתי היא שאלה אם היא יכולה לדבר עם אמא שלי על זה, ואמרתי כן, גם כי הייתי עדיין לגמרי בתוך הבכי, וגם כי עדיין לא קלטתי מה זה אומר.. בכל מקרה ביום הזה התחלתי להחשיב אותה וכאילו, לחכות לתשומת לב ממנה, כי אכפת לה ממני, והיא חייבת להתייחס אליי, היא לא חייבת לבדוק מה איתי ואיך אני מרגישה ולמה, בקיצור, היא ואמא שלי התחילו להתכתב מדי פעם כי זאת שנה מאוד קשוחה בשבילי נפשית והייתה תקופה שזה השפיע גם על הפיזית, אז לאט לאט התחלתי להילחץ ממה שהן כותבות עליי, אז שאמא שלי לא הייתה בבית בדקתי בווצאפ ווב את ההתכתבות שלהן, גיליתי כל מיני דברים, ואיכשהו, אני לא בטוחה למה, זה כן גרם לי קצת להוריד את האמון במחנכת, אבל גם להגדיל את הכבוד שלי אליה, אבל על אמא שלי זה ממש עיצבן אותי, אולי כי המחנכת דואגת לי ומשתפת את אמא שלי,משהו אחד ספציפי שמעצבן אותי ההתכתבות, זה שהמחנכת מספרת לאמא שלי דברים אישיים שסיפרתי לה, וששתיהן בתור המבוגרות הכי קרובות אליי בחיים שלי, יודעות שמאוד קשה לי עם זה שמדברים עליי מאחורי הגב. מאוד קשה, וגם פעם אחת היה איזה משהו שעשיתי הסכם עם המחנכת שאני אספר להורים והיא לא כי היא שאלה אם היא יכולה לספר (בדרך כלל היא פשוט כותבת) ואז אחרי כמה ימים ראיתי שהיא כתבה למרות זאת.
בכל מקרה ממש קשה לי עם זה ששופטים אותי מבחוץ, כי כמו שאמרתי, אף אחד לא מכיר אותי.
אבל הסתכלתי ההתכתבות שלהן היום, הן לא דיברו כבר איזה חודש וחצי והיום אמא שלי כתבה למחנכת מה היא חושבת ושאיך אני ואז הן התכתבו על זה שאני עדיין עם מסכות וכל מיני דברים, זה ממש פגע בי, אבל בכל מקרה, אמא שלי כתבה שנראה לה שאני עם מסכות לא רק בגלל הקורונה וזה לגמרי נכון, אבל היא אמא שלי, היא אמורה להיות בטוחה בזה ואז המחנכת שלחה הודעה קולית כי היא לא יכלה לכתוב לפי מה שהיא אמרה ואמרה משהו כזה "לגמרי, זה ממש פורט על החרדות שלה" משהו כזה, וזה ממש נכון, וזה קצת מעציב אותי שהיא מבינה אותי יותר מאמא שלי.
בכללי כל ההתכתבות הזאת מרגישה לי כמו בגידה באמון.

הגיוני? מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות? הן לא יודעות שאני יודעת. מה אתם חושבים על זה בכללי?

שואל השאלה:
זה מה שקרה... זה ארוך מדי לתיאור... בבקשה תעזרו לי...

שואל השאלה:
הייתי קרובה אליה, התרחקתי ממנה מבחירה.
וגם על המחנכת אני לא סומכת כמעט בכלל

את צודקת לגמרי היא אמורה לכבד את האמון שהבאת לה ולא לספר הכל לאמא שלך בלי אישורך
דברי איתה

אני חושבת שהן רק רוצות את זה לטובתך, ולפי מה שכתבת זה באמת נראה כאילו הן רק רוצות לעזור לך.
אבל אל תעשי את הטעות הזאת, אל תסתירי מאמא שלך דברים שיושבים עלייך.
כי תאמיני לי, שהיא רק תעזור.

שואל השאלה:
אבל אז איך אני אדע שהיא לא תדבר על זה עם אמא שלי?

שואל השאלה:
תאמיני לי שהיא לא

אני אגיד לך מניסיוני מה אני עושה גם אם זה לא הכי בריא את מספרת לאמא שלך הכל אבל כלום כל פרט קטן אבל שום דבר חשוב באמת
ככה לא חושדים שיש משהו כי אני יודעת שהיא לא יכולה לעזור
אבל תגידי לה שאת מבקשת ממנה שתפסיק לשתף את הכל עם אמא שלך כי את לא יכולה לסמוך אלייה ככה או שפשוט אין לך טעם להמשיך לשטף אותה
את מוזמנת תמיד לפרוק אצלי אם את צריכה

אז אולי לאיזו חברה קרובה?
זה תמיד מרגיש יותר טוב לשתף, ולא להרגיש יותר מדי עומס על עצמך, ולהרגיש כאילו מישהו איתך בזה.

שואל השאלה:
כמו שכתבתי, ודרך אגב סליחה על האורך, אני לא סומכת על אף אחד

צריך לסמוך על מישהו בחיים האלה, נכון, זה נראה לפעמים כאילו אי אפשר לסמוך על אף אחד, אבל תאמיני לי, שיש אנשים שלגמרי אפשר.

שואל השאלה:
אני נפגעתי מכל בן אדם בחיים שלי

אני מבינה למה המורה סיפרה, בתור המורה שלך היא די חייבת לספר להורים אם משהו רע עובר עלייך. זה פשוט חלק מהתפקיד שלה.
אבל אני בהחלט מבינה למה נעלבת , אני אישית לא חושבת שלספר למורות ויועצים של בית הספר את הרגשות שלנו , לא בגלל שלא אכפת להם או שהם לא יעזרו. אלה פשוט בגלל שזאת חובתם לספר הכל להורים. לא משנה מה.
תדברי עם שתיהן בנפרד ותגידי להן שזה היה לך מאוד לא נעים שהן דיברו עלייך ועל הרגשות שלך מאחורי הגב (רק עדיף לא להגיד שחיטטת לה בטלפון ולהמציא סיבה אחרת)

שואל השאלה:
חחח רעיון טוב...
פשוט המחנכת החא הבן אדם היחיד בחיים שלי שמתעניין בינ רצונו חופשי

אני ממש יכולה להבין אותך ואת הצער של על הבגידה באמון אבל זה לא תמיד תלויי בה, אם המחנכת מודעת לדברים שאת עוברת, היא חייבת על פי חוק לדווח על כך להורים, בין אם את רוצה ובין אם לא.
אני מבינה שזה ממש קשה, באמת, אבל תנסי(למרות שזה לא הכי קל), לחשוב עךל זה שהן לא מדברות רע מאחורי הגב שלך, הן נטו מתייעצות אחת עם השנייה ומדברות עלייך רק כדי לעזור לך, לא יותר מזה.
אני גם חושבת שזכית במחנכת מכילה ואוהבת ואת צריכה להעריך אותה על כך, תנסי גם לדבר עם אמא שלך כי נשמע שהיא רק רוצה בטובתך האישית, תגידי לה מה את חושבת.
אם תרצי לדבר, אני כאן! 3>

שואל השאלה:
המחנכת חייבת לדווח על כל דבר קטן?

מה ז"א? תרצי לשתף קצת יותר? שאנסה לענות לך יותר במדוייק ולא להטעות.
בגדול, אם יש משהו שמסכן אותך או את הסובבים אותך היא מחוייבת להודיע, אבל בכל אופן, בין אם זה המקרה ובין אם לא, אני באמת חושבת שהן עושות את זה מדאגה והכלה אמיתית.
אני אגיד לך מה... סביר להניח שאמא שלך משתפת את המחנכת וגם להיפך כי הן מודעות למצב שקשה לך שמדברים עלייך מאחורי הגב(וזה באמת מובן) ואני מבינה ממך שהן החידות שקרובות אלייך ויודעות ממצבך, אז יותר קל להן וגם יותר נכון שהן יתייעצו אחת עם השנייה על דברים שקשורים אלייך כדי שהן לא יצטרכו לפנות לגורמים אחרים, אני יודעת ש זה לא כייף שזה קורה אבל עם כל הצער והכאב של זה, הן באמת עושות את זה כי הן אוהבות אותך וזה מהמם בעיניי למרות שזה מורכב.

ושוב, אם תרצי לפרוק רגשות בפרטי, על הכל!! אני כאן בשבילך3>

זה יותר ארוך מאגדה של פסח, אפשר צמצום??

שואל השאלה:
לא יודעת... אם סיפרתי לה שאין לי כוח ללמוד, שאני עייפה, שאני לא מרגישה טוב, שקשה לי עם תעודות, שקשה לי עם שיחות הורים..

שואל השאלה:
המחנכת שלי ואמא שלי מדברות עליי מאחורי הגב

היי לא בקטע רע אלייך^ @כבחטכבליכבםו
אבל אני חושבת שגם ככה זה לא קל לה ואם היא הצליחה לפרוק מהלב שלה כדי לכתוב את זה, אז כדאי שכן לקרוא אם באמת רוצים לעזור:)

שואל השאלה:
תודה❤

וואו, קודם כל, אני מרגישה שאני ממש מזדהה איתך! בקשר לזה, שמעי, אני מניחה שזה באמת נטו מדאגה, עם כמה שזה מורכב וקשה להבין שהן דיברו עלייך מאחורי הגב זה רק כדי לעזור לך, סיפרת כמה הן קרובות אלייך ואני בטוחה ששתיהן לא היו רוצות לגרום לך שתרגישי רע או משהו ולכן הן בחרו להתייעץ אחת עם השנייה, גם כדי לא לערב גורם אחר שבכלל לא תרצי בו ולא קשור אלייך וגם כדי שיהיה להן יותר קל לדעת מה עובר עלייך ואיך נכון לעזור לך

שואל השאלה:
אמא שלי קרובה אליי רק כי היא אמא שלי, אם זאת הייתה בחירה הייתי מתרחקת ממנה

שואל השאלה:
אני כנראה עומדת לדבר עם המחנכת מחר, כדאי לי לבקש שאם היא יכולה שהן יפסיקו לדבר כי זה רק פוגע בי ואמא שלי לא עושה עם זה כלום?

אני מצטערת שאת מרגישה ככה, נשמע שעברת הרבה, אולי תנסי לדבר עם המחנכת שלך על זה ותגידי לה בעדינות כזאת או בדרך עקיפה שתגרום לה להבין לא לשתף עלייך הרבה, אלא רק אם זה מחובתה כמורה? את חושבת שזה אפשרי?

אני חושבת שכן, אין דבר טוב יותר מלשתף את מה שאת מרגישה באמת, אם את מרגישה שזה רק מקשה עלייך אז תנסי לבקש ממנה, תגידי לה שאת מבינה שכחלק מחובתה כמורה זה לשתף את ההורים מה קורה עם הילד שלהם אבל יש דברים שתעדיפי שיישארו ביניכן אם זה אפשרי כי זה רק גורם לך לתסכול נוסף.

שואל השאלה:
כדאי לי לבוא אליה בבוקר? יש לנו פתיחת בוקר ואז הצגה

הבעיה לא אצלהן

שואל השאלה:
אבל אמא שלי לא יכולה לעזור לי, מנסיון.