זה רע ואני עוד יותר מתוסבכת

יש לי חבר.. אני מאוהבת בו מעל הראש, אני אוהבת אותו ככ שכשהוא לא איתי *כואב לי הלב פיזית..*
מרגישה שלקחו ממני חתיכה.

וכשהוא הולך להרבה זמן (נגיד מהצהריים עד הלילה) ואני נמצאת במקום אחר אני כן מחפשת קרבה כי אני מרגישה לא מאושרת בלעדיו..

יש מישהו
שאני והוא קצת יותר מידידים , הוא די בקטע שלי אבל הוא יודע שזה לא יכול לקרות וזה גם לעולם לא יקרה בינינו,
אני לא אוהבת אותו אבל הוא נחמד אליי ואני מעריכה אנשים כאלה
אני לא רוצה לנתק איתו קשר והוא יודע שיש לי חבר אבל גם הוא מחפש את הקרבה הזו
אז כשאני בלי חבר שלי להרבה זמן הוא יותר מתקרב מן הסתם ואני גם באיזשהו מקום רוצה את החיבוק החם הזה ואני מרגישה נורא לגבי זה.

אני יכולה להגיד חד וחלק שאני לא אתן לו להרוס את מה שיש ביני לבין חבר שלי לעולם. עד שאני אוהבת מישהו שעושה אותי מאושרת, אני לא אוותר עליו לעולם.

אני מצד אחד נורא רוצה להפסיק את זה אבל מצד שני אם אני לא אקבל את זה מאף אחד אני אתמוטט, אני אשקע בדיכאון

ואני יודעת שאסור לי להיות אובססיבית לחבר שלי אבל זה גדול ממני ואני חייבת חיבוק כשהוא לא איתי כי פשןט רע לי.

אני מרגישה בן אדם רע
איך מפסיקים את זה?