23 תשובות
שואל השאלה:
לא משנה, לא נראה לי שקראת את השאלה שלי
לא משנה, לא נראה לי שקראת את השאלה שלי
אנונימית
קראתי, הרגע הוספת את התיאור מה אני אמורה להבין לבד שהתכוונת בקטע הזה?
שואל השאלה:
אפילו לא צריך להבין את התיאור, שאלתי למה הם עשו את זה.. ענית פשוט שהם עשו את זה, מה שכבר הנחתי
אפילו לא צריך להבין את התיאור, שאלתי למה הם עשו את זה.. ענית פשוט שהם עשו את זה, מה שכבר הנחתי
אנונימית
אוקי? אבל אז עשו את זה במקום להתפלל וכשבית המקדש נחרב הוסיפו תפילות והקימו בתי כנסת כתחליף לזה
זה מה שאני זוכרת מהעבודה שעשיתי
זה מה שאני זוכרת מהעבודה שעשיתי
שואל השאלה:
^התפילה עושה את אותה העבודה
^התפילה עושה את אותה העבודה
אנונימית
להתקרב ל-ה' ולכפר על החטאים
את באמת חושבת שאפשר למצוא היגיון בדת?
את יודעת ששימפנזות זורקות אבנים על עץ כתקס דתי, אני די בטוח שהם חושבים שזה מאוד הגיוני.
את יודעת ששימפנזות זורקות אבנים על עץ כתקס דתי, אני די בטוח שהם חושבים שזה מאוד הגיוני.
אנונימי
^אני לא זוכר איזה אחד מהמפרשים אמר את זה אבל זה בגלל שאי אפשר לצפות מאנשים לשנות את כל מה שהם רגילים אליו אז במקום להקריב לעבודה זרה להקריב לקדוש ברוך הוא
אוקיי, זה כמה שאלות, הראשונה היא למה הקריבו קורבנות, השנייה היא למה הפסיקו, והשלישית היא למה אנשים רוצים לחזור לזה.
השנייה היא שאלה ממש פשוטה, אפשר לענות עלייה בשנייה.
התשובה אלייה היא כי אין בית מקדש או שום מזבח אחר.
רוב המצוות ביהדות קשורות להקרבת הקורבן, אבל ברגע שאין איפה להקריב אז אי אפשר להקריב, לא משנה כמה רוצים.
המזבח בבית המקדש נחרב בסיום בית שני באופן סופי, והמזבחות האחרים נהרסו ברובם במהלך תקופת בית שני או הגלות המוקדמת.
המזבח הגדול של הממלכה הצפונית (המזבח בבית אל) נחרב בתקופת בית ראשון בחורבן ממלכת ישראל וגלות 10 השבטים.
בגדול המשמעות היא שהיום אין מזבח, ולכן אי אפשר להקריב קורבנות.
השאלה הראשונה היא יותר מסובכת, ויש לה שתי תשובות, הראשונה היא דתית והשנייה היא היסטורית.
התשובה הדתית היא שאלוהים אמר.
אלוהים נותן מצוות לעמו, ורובן הגדול הן מצוות קורבן, מראות איך ומתי צריך להקריב קורבנות.
אלוהים הוא הישות העליונה ולכן הוא הקובע.
התשובה ההיסטורית היא שונה, עבור היהדות התשובה הזו היא כי היהדות היא לא דת יחידה בעולם, היא צמחה בעולם שבו היא מוקפת בדתות אחרות, ולכן היא לקחה רעיונות משם.
יש חלקים מהתנ"ך שנועדו במפורש כדי להפריך דתות ואמונות אחרות, בייחוד פוליתאיסטיות ממצרים ומסופוטמיה, אבל לא רק, מה שמוכיח את זה שכותבי התנך הכירו את הדתות והמיתולוגיות שסביבם.
כשדת צומחת בסביבה כזו היא תיקח תמיד רעיונות והצעות משם.
בדתות האחרות הייתה הקרבת קורבנות, ומשם היא התגלגלה ליהדות.
אבל זה מוביל אותנו לשאלה נוספת, מאיפה הקרבת הקורבנות הגיעה לדתות אחרות?
וזו שאלה שככל שאני יודע אין לה תשובה חד משמעית.
לי יש תשובה, אבל זו תשובה שלי בלבד, אין לה מקורות שהיא מבוססת עליהם או שום דבר אחר.
הרעיון שלי הוא פסיכולוגי, בגדול אם אנשים השקיעו כבר משהו בדבר, הם יהיו יותר מוכנים להשקיע דבר נוסף.
לכן אם אדם לפני שהוא שותל יבול היה מקריב משהו (משקיע אותו), הוא יהיה מוכן יותר להשקיע יותר זמן ביבול שלו (גם באופן מעשי וגם באופן בלתי מעשי), וככה באופן סטטיסטי יהיה לו יותר יבול בסוף השנה, והוא יאמין שזה בגלל שהוא הקריב את הכבשה שלו בהתחלה.
עכשיו, השאלה השלישית שלך היא ממש פשוטה.
למה אנשים רוצים לחזור להקרבת הקורבנות?
מאותה הסיבה שיש הקרבת קורבנות מלכתחילה.
אלוהים אמר שצריך להקריב קורבנות, ולכן צריך.
השנייה היא שאלה ממש פשוטה, אפשר לענות עלייה בשנייה.
התשובה אלייה היא כי אין בית מקדש או שום מזבח אחר.
רוב המצוות ביהדות קשורות להקרבת הקורבן, אבל ברגע שאין איפה להקריב אז אי אפשר להקריב, לא משנה כמה רוצים.
המזבח בבית המקדש נחרב בסיום בית שני באופן סופי, והמזבחות האחרים נהרסו ברובם במהלך תקופת בית שני או הגלות המוקדמת.
המזבח הגדול של הממלכה הצפונית (המזבח בבית אל) נחרב בתקופת בית ראשון בחורבן ממלכת ישראל וגלות 10 השבטים.
בגדול המשמעות היא שהיום אין מזבח, ולכן אי אפשר להקריב קורבנות.
השאלה הראשונה היא יותר מסובכת, ויש לה שתי תשובות, הראשונה היא דתית והשנייה היא היסטורית.
התשובה הדתית היא שאלוהים אמר.
אלוהים נותן מצוות לעמו, ורובן הגדול הן מצוות קורבן, מראות איך ומתי צריך להקריב קורבנות.
אלוהים הוא הישות העליונה ולכן הוא הקובע.
התשובה ההיסטורית היא שונה, עבור היהדות התשובה הזו היא כי היהדות היא לא דת יחידה בעולם, היא צמחה בעולם שבו היא מוקפת בדתות אחרות, ולכן היא לקחה רעיונות משם.
יש חלקים מהתנ"ך שנועדו במפורש כדי להפריך דתות ואמונות אחרות, בייחוד פוליתאיסטיות ממצרים ומסופוטמיה, אבל לא רק, מה שמוכיח את זה שכותבי התנך הכירו את הדתות והמיתולוגיות שסביבם.
כשדת צומחת בסביבה כזו היא תיקח תמיד רעיונות והצעות משם.
בדתות האחרות הייתה הקרבת קורבנות, ומשם היא התגלגלה ליהדות.
אבל זה מוביל אותנו לשאלה נוספת, מאיפה הקרבת הקורבנות הגיעה לדתות אחרות?
וזו שאלה שככל שאני יודע אין לה תשובה חד משמעית.
לי יש תשובה, אבל זו תשובה שלי בלבד, אין לה מקורות שהיא מבוססת עליהם או שום דבר אחר.
הרעיון שלי הוא פסיכולוגי, בגדול אם אנשים השקיעו כבר משהו בדבר, הם יהיו יותר מוכנים להשקיע דבר נוסף.
לכן אם אדם לפני שהוא שותל יבול היה מקריב משהו (משקיע אותו), הוא יהיה מוכן יותר להשקיע יותר זמן ביבול שלו (גם באופן מעשי וגם באופן בלתי מעשי), וככה באופן סטטיסטי יהיה לו יותר יבול בסוף השנה, והוא יאמין שזה בגלל שהוא הקריב את הכבשה שלו בהתחלה.
עכשיו, השאלה השלישית שלך היא ממש פשוטה.
למה אנשים רוצים לחזור להקרבת הקורבנות?
מאותה הסיבה שיש הקרבת קורבנות מלכתחילה.
אלוהים אמר שצריך להקריב קורבנות, ולכן צריך.
ככה צוה הקב"ה בפרשת "פינחס" (עיינו במדבר כח).
זה נכון שלאלוקים זה לא אמור לשנות, אבל הוא שמח בזה שאנחנו עושים את רצונו ואת מצוותיו, מה יגרום לו לתת לנו כשר ולפר לנו על עוונות (שגם זה גורם לו שמחה).
מה הרעיון בהקרבת הקרבן? הרמב"ן מסביר שאדם חוטא מביא קרבן - הוא אמור להסתכל מה עושים לו: איך שוחטים אותו, מפשיטין לו את העור, שורפים אותו וכו'. שהוא רואה את זה - הוא אמור לקחת בחשבון שעל פי שורת הדין - זה מה שהיו צריכים לעשות לו בתור אדם חוטא, אבל הקב"ה ריחם עלינו ונתן אפשר לכפר את זה באמתעות הקרבת הקרבן, כי שאםד רואה את הדברים האלה וחושב לע מה שכתב הרמב"ן - זה מביא אותו להרהורי תשובה, כך שהמטרה של חזרה בתשובה הושגה במקרה שהחוטא הוא באמת חושב על הדברים האלה וחוזר בתשובה.
למה רוצים שזה ייזור? כי ככה הבטיח לנו הקב"ה, וזה יגדל את כבודו בעולם.
זה נכון שלאלוקים זה לא אמור לשנות, אבל הוא שמח בזה שאנחנו עושים את רצונו ואת מצוותיו, מה יגרום לו לתת לנו כשר ולפר לנו על עוונות (שגם זה גורם לו שמחה).
מה הרעיון בהקרבת הקרבן? הרמב"ן מסביר שאדם חוטא מביא קרבן - הוא אמור להסתכל מה עושים לו: איך שוחטים אותו, מפשיטין לו את העור, שורפים אותו וכו'. שהוא רואה את זה - הוא אמור לקחת בחשבון שעל פי שורת הדין - זה מה שהיו צריכים לעשות לו בתור אדם חוטא, אבל הקב"ה ריחם עלינו ונתן אפשר לכפר את זה באמתעות הקרבת הקרבן, כי שאםד רואה את הדברים האלה וחושב לע מה שכתב הרמב"ן - זה מביא אותו להרהורי תשובה, כך שהמטרה של חזרה בתשובה הושגה במקרה שהחוטא הוא באמת חושב על הדברים האלה וחוזר בתשובה.
למה רוצים שזה ייזור? כי ככה הבטיח לנו הקב"ה, וזה יגדל את כבודו בעולם.
אנונימי
שואל השאלה:
^^תודה על הפירוט!
אבל יש לי בעיה עם הסיבה הדתית, היא קצת סתומה בעצם.. למה שאלוהים יצווה שיקריבו לו קורבנות (ולא תפילות), ולמה שנקשיב לאלוהים ובאמת נעשה את זה? נניח שהוא באמת שהוא היישות העליונה שקובעת הכל, עדיין יש בחירה חופשית אם לציית לו או לא.. וזה לא רציונלי לציית לו רק כי הוא במעמד יותר גבוה מאיתנו ובעל יותר סמכות,
^^תודה על הפירוט!
אבל יש לי בעיה עם הסיבה הדתית, היא קצת סתומה בעצם.. למה שאלוהים יצווה שיקריבו לו קורבנות (ולא תפילות), ולמה שנקשיב לאלוהים ובאמת נעשה את זה? נניח שהוא באמת שהוא היישות העליונה שקובעת הכל, עדיין יש בחירה חופשית אם לציית לו או לא.. וזה לא רציונלי לציית לו רק כי הוא במעמד יותר גבוה מאיתנו ובעל יותר סמכות,
אנונימית
^זה דווקא הכי רציונלי לציית לישות עליונה.
כאילו, אתה מציית לחוקים של המדינה, אתה לא נוסע ברמזור אדום נכון?
כאילו, אתה מציית לחוקים של המדינה, אתה לא נוסע ברמזור אדום נכון?
שואל השאלה:
^^מה, למה שעשיית סבל מיותר יגרום לאלוהים לשמוח? ועוד כשאנשים (או לפחות חלקם, שהגיעו למסקנות כמוני) יודעים שאפשר להחליף את זה במשהו שהוא גורם לפחות סבל, כלומר, מצייתים בצורה עיוורת לאלוהים, מתנתקים מהמצפון שלהם.. איך אלוהים מרוצה מדבר כזה?
בכללי, איך אלוהים ישמח? זה רגש אנושי, הוא לא תלוי ברגשות כאלה..
אויש, זה נוראי..
אדם שיחזה בזה יחזור בתשובה מפחד ואימה, לא בגלל שהוא רוצה לחזור בתשובה. זה מה שאלוהים רוצה?
מה זה משנה לאלוהים כמה כבוד יתנו לו בעולם הזה? הוא לא בן אדם או משהו שצריך אישור מאחרים, ועוד בני אדם נחותים שהוא יצר..
^^מה, למה שעשיית סבל מיותר יגרום לאלוהים לשמוח? ועוד כשאנשים (או לפחות חלקם, שהגיעו למסקנות כמוני) יודעים שאפשר להחליף את זה במשהו שהוא גורם לפחות סבל, כלומר, מצייתים בצורה עיוורת לאלוהים, מתנתקים מהמצפון שלהם.. איך אלוהים מרוצה מדבר כזה?
בכללי, איך אלוהים ישמח? זה רגש אנושי, הוא לא תלוי ברגשות כאלה..
אויש, זה נוראי..
אדם שיחזה בזה יחזור בתשובה מפחד ואימה, לא בגלל שהוא רוצה לחזור בתשובה. זה מה שאלוהים רוצה?
מה זה משנה לאלוהים כמה כבוד יתנו לו בעולם הזה? הוא לא בן אדם או משהו שצריך אישור מאחרים, ועוד בני אדם נחותים שהוא יצר..
אנונימית
^אז למה לא לתת חתיכת זהב? למה להרוג חיה?
אנונימי
שואל השאלה:
^^^^^אבל פה אפשר להבין את ההיגיון מאחורי החוק הזה או שיש לנו גישה להסברים על החוק הזה. כלומר, אנחנו לא מצייתים *רק* כי המדינה אמרה, באופן עיוור.
זאת לעומת הציות ליישות עליונה
^^^^^אבל פה אפשר להבין את ההיגיון מאחורי החוק הזה או שיש לנו גישה להסברים על החוק הזה. כלומר, אנחנו לא מצייתים *רק* כי המדינה אמרה, באופן עיוור.
זאת לעומת הציות ליישות עליונה
אנונימית
^ברור שאתה לא מציית רק כי המדינה ציוותה.
אתה מציית כי זו הסביבה שאתה חי בה.
אתה לא שופט את החוקים הסביבתיים, אתה פשוט מציית.
גם אם הם לא הגיוניים.
אתה מציית כי זו הסביבה שאתה חי בה.
אתה לא שופט את החוקים הסביבתיים, אתה פשוט מציית.
גם אם הם לא הגיוניים.
כי החיוב זה היה הקרבת הקורבנות התפילה זאת החלפה של זה כי אין אופציה להקריב קורבנות
אם אני לא טועה קראתי איפשהו(לא זוכר איפה) שאחרי שהמשיח יבוא הקורבנות זה לא יהיה מחיות
אם אני לא טועה קראתי איפשהו(לא זוכר איפה) שאחרי שהמשיח יבוא הקורבנות זה לא יהיה מחיות
1 בתקופת בית המקדש הקריבו, כיום אין מקדש לכן התפילות
2 החיה לא סובלת כלל מהקורבן וזה מוכח מדעית
למעשה החיות שאת אוכלת כן סובלות
2 החיה לא סובלת כלל מהקורבן וזה מוכח מדעית
למעשה החיות שאת אוכלת כן סובלות
בערות וחוסר הבנה של המציאות, תפיסה מוטעית ואינטרפטציה שגויה שמבוססת על אגו.
היי בתורה יש כמה רבדים.
פשט, רמז, דרש, וסוד.
אנשים חילונים יכולים להזדעזע כאשר הם שומעים "שאלוהים ציווה להקריב חיות" מסכנות מה הן עשו נכון.
אבל אסור להבין את התורה כפשוטה.
כי כל מה שנאמר בתורה הוא ביטוי לתופעות ולסודות עליונים.
החל מסיפור בראשית עם אדם וחווה.
אסור לחשוב שמדובר בספר היסטוריה,
כמו שאמר רבי שמעון "אוי לאדם שאומר שהתורה באה ללמד סיפורים בפשטות. אלה שבכל דברי התורה מדובר בסודות עליונים".
אם התורה לא הייתה מתלבשת בלבוש העולם הזה- בצורת סיפורים ואגדות.
העולם לא היה מסוגל להבין אותה בכלל.
מצוות התורה זה הגוף.
הגוף מתלבש בסיפורי העולם הזה.
טיפשים לא מסתכלים לעומק - מבעד ללבוש התורה. כלומר, הם רואים רק את סיפורי התורה, ולא יודעים שום דבר אחר, ולא מסתכלים מה יש מתחת ללבושי התורה.
החכמים מסתכלים על הנשמה.
התורה רשומה בשפה של משל ואלגוריה.
ואסור לקחת את מה שרשום מילה במילה ליטרלי. כל סיפורי התורה הם לא יותר מאשר הלבושים שלה.
אם האדם קורא סתם בתורה, הוא לא מרוויח מזה שום דבר רוחני. הוא לא מעורר על עצמו את האור העליון. כי האור העליון מאיר על האדם רק במידה והאדם רוצה להבין מה נסתר בתורה, בשביל מה היא נתינה לו.
להכיר את הבורא באמת.
לדוגמא בית המקדש.
למה לא חושבים כיום על אפשרות של בנייה מחדש של בית המקדש?
שני אנשים החריבו את בית המקדש.
האמנם? הם לא באמת החריבו דבר.
שנאת חינם החריבה את בית המקדש בעולם העליון. לאחר מכן נגזר הגורל. ומישהו בא והחריב את את האבנים.
קודם כל צריך לבנות את המקדש בליבו של האדם, כפי שהוא נחרב. אבנים הן רק ביטוי חיצוני לדרגה הרוחנית.
הדרגה הרוחנית של בית המקדש זו דרגת אהבה לרעך, דרגת איחוד עם הבורא.
פשט, רמז, דרש, וסוד.
אנשים חילונים יכולים להזדעזע כאשר הם שומעים "שאלוהים ציווה להקריב חיות" מסכנות מה הן עשו נכון.
אבל אסור להבין את התורה כפשוטה.
כי כל מה שנאמר בתורה הוא ביטוי לתופעות ולסודות עליונים.
החל מסיפור בראשית עם אדם וחווה.
אסור לחשוב שמדובר בספר היסטוריה,
כמו שאמר רבי שמעון "אוי לאדם שאומר שהתורה באה ללמד סיפורים בפשטות. אלה שבכל דברי התורה מדובר בסודות עליונים".
אם התורה לא הייתה מתלבשת בלבוש העולם הזה- בצורת סיפורים ואגדות.
העולם לא היה מסוגל להבין אותה בכלל.
מצוות התורה זה הגוף.
הגוף מתלבש בסיפורי העולם הזה.
טיפשים לא מסתכלים לעומק - מבעד ללבוש התורה. כלומר, הם רואים רק את סיפורי התורה, ולא יודעים שום דבר אחר, ולא מסתכלים מה יש מתחת ללבושי התורה.
החכמים מסתכלים על הנשמה.
התורה רשומה בשפה של משל ואלגוריה.
ואסור לקחת את מה שרשום מילה במילה ליטרלי. כל סיפורי התורה הם לא יותר מאשר הלבושים שלה.
אם האדם קורא סתם בתורה, הוא לא מרוויח מזה שום דבר רוחני. הוא לא מעורר על עצמו את האור העליון. כי האור העליון מאיר על האדם רק במידה והאדם רוצה להבין מה נסתר בתורה, בשביל מה היא נתינה לו.
להכיר את הבורא באמת.
לדוגמא בית המקדש.
למה לא חושבים כיום על אפשרות של בנייה מחדש של בית המקדש?
שני אנשים החריבו את בית המקדש.
האמנם? הם לא באמת החריבו דבר.
שנאת חינם החריבה את בית המקדש בעולם העליון. לאחר מכן נגזר הגורל. ומישהו בא והחריב את את האבנים.
קודם כל צריך לבנות את המקדש בליבו של האדם, כפי שהוא נחרב. אבנים הן רק ביטוי חיצוני לדרגה הרוחנית.
הדרגה הרוחנית של בית המקדש זו דרגת אהבה לרעך, דרגת איחוד עם הבורא.
אני חשבתי שהתכוונת למה כאילו מה הסיבה בגלל זה עניתי לך ככה אבל לא משנה
שואל השאלה:
^^אז למה הקריבו קורבנות מלכתחילה?
^^אז למה הקריבו קורבנות מלכתחילה?
אנונימית
יש יותר מסיבה אחת לציית לאלוקים:
1. הוא מלך העולם.
2. הוא יודע הכל, ויודע יותר טוב מכולם מה נכון לעשות.
3. יש שכר למי שמציית לו ועונש למי שלא.
וזה נכון שלשמוח - זאות תכונה אנושית, אבל הוא בעצמו מדבר איתנו בתנ"ך בצורה כזאת בדרך משל ומליצה, זוה סה"כ הנהגות, כמו שכתב הרמב"ם:
"ואין לו לא מוות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דיבור כדיבור האדם. כך אמרו חכמים, אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה, לא עורף ולא עיפוי.
"והואיל והדבר כך הוא, כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים--הכול משל ומליצה הם, כמו שנאמר "יושב בשמיים, ישחק" (תהילים ב, ד), "כיעסוני בהבליהם" (דברים לב, כא), "כאשר שש ה'" (דברים כח ,סג), וכיוצא בהן. על הכול אמרו חכמים, דיברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר "האותי הם מכעיסים" (ירמיהו ז, יט); הרי הוא אומר "אני ה', לא שניתי" (מלאכי ג ,ו), ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח, היה משתנה. וכל הדברים האלו אינם מצויים אלא לגופים האפלים השפלים, שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אבל הוא ברוך הוא יתעלה ויתרומם, על כל זה" (משנה תורה, הלכות יסודי התורה, פרק א, הלכות יא-יב).
וכן, לאדם אמורה להיות יראת שמים, לא מספיק לעבוד את ה' רק מאהבה: "עשה מאהבה ועשה מיראה. עשה מאהבה, שאם באת לשנוא - דע, כי אתה אוהב ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת לבעט - דע, שאתה ירא ואין ירא מבעט" (ירושלמי, ברכות, פרק א, הלכה ה; סוטה, פרק א, הלכה ה).
1. הוא מלך העולם.
2. הוא יודע הכל, ויודע יותר טוב מכולם מה נכון לעשות.
3. יש שכר למי שמציית לו ועונש למי שלא.
וזה נכון שלשמוח - זאות תכונה אנושית, אבל הוא בעצמו מדבר איתנו בתנ"ך בצורה כזאת בדרך משל ומליצה, זוה סה"כ הנהגות, כמו שכתב הרמב"ם:
"ואין לו לא מוות ולא חיים כחיי הגוף החי, ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם, לא שינה ולא הקיצה, ולא כעס ולא שחוק, ולא שמחה ולא עצבות, ולא שתיקה ולא דיבור כדיבור האדם. כך אמרו חכמים, אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה, לא עורף ולא עיפוי.
"והואיל והדבר כך הוא, כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים--הכול משל ומליצה הם, כמו שנאמר "יושב בשמיים, ישחק" (תהילים ב, ד), "כיעסוני בהבליהם" (דברים לב, כא), "כאשר שש ה'" (דברים כח ,סג), וכיוצא בהן. על הכול אמרו חכמים, דיברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר "האותי הם מכעיסים" (ירמיהו ז, יט); הרי הוא אומר "אני ה', לא שניתי" (מלאכי ג ,ו), ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח, היה משתנה. וכל הדברים האלו אינם מצויים אלא לגופים האפלים השפלים, שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אבל הוא ברוך הוא יתעלה ויתרומם, על כל זה" (משנה תורה, הלכות יסודי התורה, פרק א, הלכות יא-יב).
וכן, לאדם אמורה להיות יראת שמים, לא מספיק לעבוד את ה' רק מאהבה: "עשה מאהבה ועשה מיראה. עשה מאהבה, שאם באת לשנוא - דע, כי אתה אוהב ואין אוהב שונא. עשה מיראה, שאם באת לבעט - דע, שאתה ירא ואין ירא מבעט" (ירושלמי, ברכות, פרק א, הלכה ה; סוטה, פרק א, הלכה ה).
אנונימי