זה הגיוני שהתבאסתי?

יש לי חבר טוב, ובאמת שהוא חבר מדהים, אבל הוא יותר מוצלח ממני בהכל כמעט ושנינו יודעים את זה. אז אני תמיד נותנת לעצמי להיות כאילו "בצל" כי הוא באמת יותר טוב ממני בהרבה דברים. ויש ליטרלי רק משהו אחד שאני יותר טובה ממנו בו וזה לנגן בפסנתר. והמורה שאלה אותי אם אני ארצה לנגן מדי פעם בכיתה כי היא יודעת שאני מנגנת ועוד לא הספקתי לענות והחבר ההוא אמר שהוא ישמח לנגן (כי הוא גם מנגן על פסנתר אבל פחות זמן ממני).
ואני יודעת שנגינה בפסנתר זה לא משהו ששייך לי ושכולם יכולים אבל זה פשוט מבאס כי זה הדבר היחיד שאני טובה בו יותר ולא צריכה לעמוד בצד כשזה מגיע לזה ובסוף הוא זה שלקח את זה