6 תשובות
אין בור ירא חטא-אדם שהוא בור ועם הארץ (לא לומד תורה) לא יכול לפחד ולהיזהר מהחטא.
ולא עם הארץ חסיד-מי שעם הארץ (גם סוג של אחד מעם הארץ שלא למד תורה) אז הוא לא יכול להיות פתאום כמו חסיד (שזה אחד שכן יודע תורה)
לא הביישן למד-מי שמתבייש לשאול ולדעת דברים הוא לא ילמד אף פעם.
לא הקפדן מלמד-מי שמלמד תוך כדאי לחץ וחוסר סבלנות אז שידע שככה לא מלמדים, כי הוא לא יכול להעביר שום מסר לימודי בכזו צורה.
ולא כל המרבה בסחורה-מי שמבין בעסקים והולך לו בזה זה לא אומר שע"י זה הוא יהיה יותר חכם. פשוט מזל יותר משכל.
במקום שאין אנשים..-אם למשל מישהו נתקע עם הרכב בצידי הכביש ואנשים לא עוצרים לו אז השתדל אתה להיות איש ולראות איך אפשר לעזור לו.
כל זה עצות לחיים מחז"ל..
שלום רב,
ירא חטא וחסיד אלו דרגות בעבודת ה'. לא מדובר בחסידות כמו שאנו מכירים היום חצרות חסידים שונות, אלא בדרגה של עבודת ה'.
לכן אדם שהוא בור אינו יכול להיות ירא ה'. בור - היא אדמה שלא עבדו אותה ואינה יכולה להצמיח תבואה או צמחים אחרים. כדי אדמה תוכל להצמיח צמחים בעלי חשיבות לאוכלוסייה יש לעדור אותה, לשדד אותה להוציא ממנה את כל הצמחים הבלתי חשובים ורק אז היא יכולה להתחיל להיות ובה כדי שהחקלאי יהנה ממנה בעתיד. כך גם האדם, כשהוא נולד הוא כמו אדמת הבור, לא מעובד לשאת בתוכו חכמה ודעת את ה', אם לא ילמד בילדותו ולא יחכים, הרי שיישאר בור כמו האדמה הצחיחה שאינה שווה מאומה. מאחר ואין בו כל ידיעות הוא אינו יכול להיות ירא ה'. כי כדי לירוא את ה' יש צורך בידיעה.
חסיד זו כבר דרגה גבוהה יותר מירא החטא. ולכן עם הארץ אינו יוכל להיות חסיד, כי הצורך שלו בידיעות גדול יותר. אנחנו בטעות מכנים את כל האנשים הפשוטים במילים בור ועם הארץ, אך אין זה נכון. עם הארץ זו דרגה שונה מבור. עם הארץ למד. החכים במידה מסוימת ואמר שדי לו במה שלמד ואינו צריך לדעת יותר, אם כך הוא נחשב כמו אדם פשוט, עם הארץ, זה במתאים לרוב האנשים בעולם, זו משמעות הביטוי. ולכן אם אתה רוצה להיות בדרגה גבוהה יותר בעבודת ה', דרגה של חסידות אתה חייב ללמוד יותר ולא להישאר כמו כולם אלא להחכים יותר, אז תוכל להיות חסיד.

עכשיו ממשיכה המשנה ואומרת לא הבישן למד. מי שמתבייש לשאול ולחלוק על מה שאומרים לו אלא מקבל את הדברים כפי שנאמרו, למשל אדם אומר: "ככה כתוב בעיתון" או "כך אמרו ברדיו או בטלביזיה" הרי שזה אדם שאינו יכול להתקדם בחיים כי הוא מאמין לכל מה שנאמר בלי לבדוק זה בישן. לכן הוא אינו יכול ללמוד כי הוא מאמין לכל דבר בלי לבדוק. אדם כזה נשאר ללא ידיעות ממשיות ולכן הוא נחשב כבישן ולא לומד.
לעומתו נאמר שהקפדן אינו מלמד, כי מורה שמקפיד ולא מוכן לשמוע את שאלות התלמידים ואינו מוכן להתווכח עמם כדי להוכיח את הדרך הנכונה וללמדם את הטעויות שהם עושים אינו יכול להיות מורה טוב.
אנשים רבים חושבים שאם הם עושים הרבה עסקים הם נחשים חכמים, כך גם הרבה אנשים שסיימו תארים גבוהים באוניברסיטה חושבים שהם חכמים, אך אין זה נכון. אדם יכול ללמוד באוניברסיטה שנים רבות את אותו מקצוע ולהיות חכם במקצוע שלו, אבל מאחר ואינו מכיר דברים אחרים בחיים אינו יכול לשלב את הידע שלו עם הוויית החיים האמיתית ולכן הוא הופך להיות מוגבל. אז יש לו הרבה סחורה, ידיעות, אבל אינו חכם.
וכאן בא הקטע האחרון שמסביר לנו מדוע האדם חייב תמיד להתקדם בחייו בידיעות ובלימודים שונים ומגוונים כי יכול להיות שבחייו יגיע למקום שאין שם חכמים ושם הוא יצטרך להיות המוביל, אך אם לא יעשה זאת יקלקל הרבה אנשים אחרים ולכן תפקידו של האדם להיות תמיד מוכן להיות המנהיג כאשר אין מי שעושה זאת טוב ממנו.
המשנה נותנת עצה לאדם כיצד עליו לבנות את חייו על למידה רבה ומגוונת כדי שיוכל להנהיג את חייו ואולי גם חיי אחרים.
יש כאן עצות בהחלט, לא טענה לא שאלה, אלא עצות שמבוססות על נסיון חיים עשיר חכמה אלוקית ורוח קודש, חז''ל בעצותיהם, נותנים לנו מוסר בעדינות בחכמתם-ומה שנקרא, ממליצים לנו על דרך טובה, שכדאי שנבחר בה-כי היא המתכון לחיים טובים וברוכים,
רק חשוב לציין.. שלגבי האחרון.''במקום שאין אנשים'', אין המדובר דווקא על עזרה לזולת, אלא חכמי המשנה הדגישו בצורה חוזרת, את העניין הייעודי של כל יהודי בעולם, להיות ירא שמיים ועבד ה' -שזה דבר ראשון במעלה, והכינוי ''איש'' הוא לשון שבח.
כך שבעצם מדברת המשנה ומכוונת לכך, שהיכן שאין ''מבוגר אחראי'' המוביל את העדה,/הקהילה, בצורכי שעה וציבור, ואין מי מגן עליהם. מעודד ומכוון אותם,, והם נתונים לסכנה, עליו לנהוג באחריות יתרה ולהנהיג צביון אמוני רוחני.
עד כדי כך שיש בזוהר הקדוש דיון שלם על ''אם טוב לו לאדם שנברא, או עדיף שלא'' ולאחר דיון קצר החליטו, שאם לא מעביר כאן את חייו בעבודת בוראו-עדיף לו לטובתו, שלא נברא כלל ומדמים אותו לנבלה בשדה, שכמו שהיא אינה מעניינת אף אחד, ומאוסה, כך אותו אדם וגורלו אפילו רע מאוד משלה, כי אותו ידונו, אותה-לא.
ו דוגמא- מימים רחוקים, מרדכי היהודי למשל, ואסתר בכלל נביאי העם, שהוכיחו את העם בעת הצורך והצילו בחכמה מגזירות. תארי לך שמרדכי היה אדיש או אובד עצות כמו יתר העם, היינו מושמדים לחלוטין חלילה, ועצת המן הרשע הייתה מתקיימת, לכן היכן שאין אחד שיקח אחריות, מוכרח אדם לקום ולאזור אומץ ולהוביל מהלך, וההשלכה כאמור בעיקר-להיות איש להיות עובד בוראו
הנה לך פרושו של הרמב"ם (פירוש המשניות - מסכת אבות פרק ב ) למשנה זו:

הוא היה אומר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולא הביישן למד ולא הקפדן מלמד ולא כל המרבה בסחורה מחכים ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש - בור. הוא שאין לו לא חכמה ולא מדות:
ועם הארץ. הוא שאין לו מעלות שכליות אבל יהיו לו קצת מעלות המדות:
וביישן ידוע. וקפדן. הוא מי שמקפיד על כל דבר וכועס:
וענין השתדל. הרגל נפשך ומשוך אותה לקנות המעלות, ואחר שאין אנשים חכמים שילמדוך היה אתה מלמד את עצמך, ותרגום ויאבק איש עמו, ואשתדל גברא עמיה:

ואמרו (עירובין נה) שהתורה לא תמצא בבעלי הגאוה והגסות ולא בהולכי ארצות רחוקות, וסמכו זה לפסוק על צד המליצה והוא אמרו לא בשמים היא לאמר וגו' ולא מעבר לים היא וגו' אמרו לא בגסי הרוח היא ולא במהלכי מעבר לים היא:
המשנה נותנת לך דרך לחיים כדי לדעת איך להתנהל בעולם הזה.
טוענת טענה.
כמובן שמתוך המשנה הזו בפרקי אבות אתה אמר לקבל עצה.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בלי שאלות ובלי צורך להזדהות, יש לי קו פתוח לגברים ביום א, ה 22:45-00:00 ב 077-4002093 לשאלות, עזרה, הקשבה, הלכה ואמונה.

לנשים/בנות במייל בלבד [email protected] גם גברים/בנים יכולים לפנות במייל.



"אין על בורא עולם בעולם"

ר' עוז