אני מרגיש כאילו אני בסרט ואני צופה בו כמו עדשה של מצלמה ככה נקודת המבט שלי.

דה ריאליזציה. גם אני סובלת מזה.
זה יכול לבוא מדי פעם אבל אצלי זה באופן תמידי.
זה בעצם תחושת ניתוק מהסביבה, הכל מרגיש כמו חלום/סרט/כאילו אתה בתוך בועה ולא מקושר למציאות.
יש גם דה פרסונליזציה שבה אתה לא מרגיש בתוך הגוף שלך.
אצלי אישית זה נגרם מתוך טראומה- הדחקה

שואל השאלה:
איך מטפלים בזה?

האמת, שלא יודעת.
בעיקרון אמורים ללכת לפסיכולוג ולמצוא את הסיבה לזה
אני כבר שנתיים מנסה ולא עובד.
אבל לפעמים זה עובר לבד

שואל השאלה:
אה סבבה תודה בהצלחה לך מסע(: