זה נכון שבכל זוג של חברות קרובות מאוד תהיה את האחת המוצלחת והשנייה תאכל את עצמה מקנאה ותרגיש בינונית?

לא

לא

היה אצלי ככה עד שמצאתי תחומי עיניין משלי ולא הרגשתי רע יותר להשוות את עצמי כלפיה

לא

למה זה מדויק באופן מלחיץ
זה בול מה שקורה לי

שואל השאלה:
גם אצלי
איי פיל יו
זה ככ מתסכל

לגמרי
מצד אחד אני מרגישה רע כי אני שונאת לקנא לאנשים במיוחד שקרובים אליי אבל אני פשוט מרגישה נחותה ומושפלת
אבל מצד שני אני הכי מפרגנת לה בעולם על כל דבר ואוהבת אותה ככ
קיצר תסבוך שלא תורם לשנאה העצמית שלי בכלל

זה כי יש לך חברות רעות מאוד
תמצאי חנוניות

שואל השאלה:
^^^קשה לי לפרגן לה, לא משנה עד כמה הציון שלי יהיה טוב- היא תמיד תקבל יותר (והציונים שלי נעים בדרכ בין 85-95 שזה לא כזה גרוע). וזה מרסק את הביטחון, היא גורמת לי להרגיש מטומטמת וזה אפילו לא באשמתה כי זה לא שהיא מתנשאת עליי עם הציונים. אני אדם תחרותי, מסוג האנשים שקיבלו ציונים בינוניים מינוס ב5 יחידות מתמטיקה ובקושי עברו ונשארו רק כי הם רצו להיות הכי טובים מכולם ונזכרו לרדת ל4 רק רגע לפני הבגרות. וקשה לי לשמוח בשבילה כשהיא מקבלת 100 בציון ההגשה ב5 מתמטיקה אחרי שאני קיבלתי 65 בציון ההגשה (ב5 אבל עדיין). אני אצא חברה חרא, אבל אני רוצה לעקוף אותה, אני רוצה שהיא פעם תקבל ציון נמוך ואני גבוה.

שואל השאלה:
^ כן זה בדיוק הקטע שהיא חנונית שמוציאה מאה בכל מבחן ואני מוציאה כזה 90 והיא ממש לא רעה והיא לא אשמה בזה, היא אחלה חברה. זו אני.

שואל השאלה:
ברור שזה טבעי ואני יודעת שאני חברה טובה, אבל התחושה עדיין מתסכלת. וכן אני מכירה את הקלישאה הזו על הציונים, והיא טובה ממני יותר בכל המקצועות, אפילו בלשון שזה הקטע שלי ושתורת הצורות רודפת אותי בחיי היומיום בקטע מזעזע. אני גם מכירה את הקלישאה של כל אדם הוא שונה. למען האמת, אני שונאת קלישאות. אבל כשזה חוזר על עצמו ושזה בא מבן אדם כמוהה, ולא עכשיו מחברה פחות קרובה שזה עוד מילא, זה קשה וזה גורם לי להרגיש בינונית.

שואל השאלה:
יכול להיות שהן נכונות אבל זה לא הופך אותן לפחות קיטשיות ומעצבנות

שואל השאלה:
לא אמרתי שזה מעצבן שאת מנסה לעזור לי, אמרתי על זה שקלישאות מעצבנות ומותר לך לחשוב שונה ממני, לא אכפת לי. בכל מקרה כן תודה על העזרה איי גאס