למי כמוני אין כוח ללכת לעבודה? ומה בכל זאת נותן לכם מוטיבציה ללכת לעבודה שאתם לא אוהבים?

צריך כסף אין מה לעשות

הכסף לא יעבוד בשביל עצמו (לצערנו)

בידיוק מה שאני חווה/ מרגישה, נכון שצריך כסף, אבל לפעמים זה לוקח לנו את הנשמה ביחד, ויש אנשים שנפשית לא מסוגלים כבר, וזה קשה הדילמה בין הנפש לבין להכריח את עצמך להמשיך,זה מתיש

וואי כל כך מבינה אני גמורה כל יום, לא עושה שום דבר כמעט חוץ מעבודה, בקושי כביסות
אני מחייבת את עצמי לקום כי אני יודעת שאין ברירה וצריך את הכסף כדי לחיות
ואני אומרת לעצמי שאם אני אקפיד על השעות אני אוכל בסוף חודש לצאת מוקדם וזה קצת עוזר גם
ועוד משהו שעוזר לי זה שאני אומרת לעצמי שתכלס טוב לי בעבודה וזה באמת מקום טוב ותנאים טובים לעומת מקומות אחרים, אז החיסרון של הרבה שעות שווה את זה

תנסי לקצר שעות זה יעשה לך טוב
תעבד עד 4 או 5 ואז יהיה לך זמן עם עצמך

אישית אני לא אעבוד בעבודה שאני לא אוהבת ואהרוס לעצמי את רוב היום עם מלא שעות עבודה זה מוגזם ויש עוד בחיים חוץ מעבודה
אני אתחיל לעשות חושבים עם עצמי או אחפש עבודה אחרת אבל יותר כדאי לעשות חושבים קודם לדעת מה מתאים לך במה הכי פחות תסבלי
אומנם לא עבדתי אבל הייתי בשירות לאומי שלא אהבתי ותכלס עשיתי להם בעיות עם ההגעה והבנתי שלמקצוע הזה אני לא חוזרת אני לא סבלתי אותו כלכך

אני גם ככה ואני מבינה אותך מאוד(תדמייני שהמילה מודגשת)
רק כשאני חושבת שאם אני לא אלך לעבודה ואקח יום חופש וארשום לאחראי שלי שאני "לא מרגישה טוב" אז אני אפספס את הכסף..
וחבל לאבד את הכסף.
למרות שאין כוחות ואני מיואשת והעיניים שלי עייפות ואני נרדמת כל פעם בעבודה..(לפני 10דקות נרדמתי) אני עדיין מרימה את עצמי והולכת לעבוד.
ועוד אני עובדת עם משמרות ויוצא שאני פעמיים בחודש עובדת לילה 12 שעות.

אני פשוט יודע שלא משנה איך אני מרגיש, וגם אני אעייף, אני עדיין אעשה כל יום את מה שאני צריך.

אין לי סיבה לחשוב כל היום על הרגשות שלי.